In honor of Sukkot and upcoming Simchat Torah, it is very exciting to be studying sugiyot which deal with the heter of the melacha of אוכל נפש on yom tov.
The mishna on daf 23b deals with the melacha of trapping on yom tov:
משנה. אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהם מזונות. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל: כל המחוסר צידה – אסור, ושאינו מחוסר צידה – מותר.
The mishna doesn’t note why trapping is forbidden on yom tov, however the question arises: if the melacha of אוכל נפש is allowed on yom tov, why is trapping forbidden?
Rashi clarifies this point, and from his words, we learn an important limit to the heter of אוכל נפש on yom tov:
רש”י מסכת ביצה דף כג עמוד ב
משנה. אין צדין דגים – אף על גב דשחיטה ואפייה ובשול מאבות מלאכות הן, והותרו לצורך יום טוב – טעמא משום דאי אפשר מערב יום טוב, דשחיטה – חייש למכמר בשרא, פן יתחמם ויסריח, אבל צידה – אפשר לצודו מבעוד יום, ויניחנו במצודתו במים, ולא ימות ולמחר יטלהו.
Rashi clarifies the reason for the heter of the melacha of אוכל נפש – אוכל נפש is allowed for things that could not have been done before yom tov, and so anything that could have been done on erev yom tov is not allowed.
We need to better understand Rashi – shechitta, baking, and cooking can also be done from erev yom tov, and yet they are allowed!
It seems that we need to add to Rashi’s words that things whose taste or quality will change as a result of doing them earlier are allowed to be done on yom tov, but with trapping, there is no difference in quality or taste whether it was trapped on yom tov or before.
Tosfot bring Rashi’s words and argue with him, bringing a different explanation for the prohibition of trapping on yom tov. This can be seen from the connecting words which clearly divide their words into three distinct sections:
תוספות מסכת ביצה דף כג עמוד ב
אין צדין דגים מן הביברין וכו’ –
פירש רש”י דאע”ג דאוכל נפש מותר היינו דוקא כגון בשול ואפייה ושחיטה דאי אפשר מערב יום טוב דיותר טוב פת חמה וגם בשול בי”ט ושחיטה שמא יסריח אבל צידה אפשר לצודו מערב י”ט ויניחנו במים במצודתו ולא ימות
ולא נהירא כדמפרש בריש מכילתין (דף ג. ושם) גבי גזרה שמא יתלוש דאין לחלק באוכל נפש בין אפשר לעשותו מערב יום טוב לאי אפשר אלא דוקא במכשירין יש חלוק
לכך נ”ל כפר”ח מקינו”ן שפירש לעיל [דף ג. סד”ה גזרה] משום דדמי לקצירה.
We will examine Tosfot stage by stage. At the beginning of Tosfot’s words, it seems that they explain Rashi as we have suggested:
Baking and cooking is better when fresh and warm. With regard to shechitta, we don’t want it to smell if left over time.
From this Tosfot we have learned an important methodological principle – reading Tosfot sometimes helps to sharpen our understanding of Rashi’s opinion through their presentation of his words, similar to Beit Hillel who would bring the opinion of Beit Shammai before their own.
In the continuation, Tosfot challenge Rashi from a different sugiya. We will examine this challenge:
ולא נהירא כדמפרש בריש מכילתין (דף ג. ושם) גבי גזרה שמא יתלוש דאין לחלק באוכל נפש בין אפשר לעשותו מערב יום טוב לאי אפשר אלא דוקא במכשירין יש חלוק
Tosfot send us to the beginning of the masechet, to daf 3a. We will look there:
The gemara on daf 3 is part of the long opening sugiya which comes to clarify why it is a problem to use an egg that was born on yom tov. There at the beginning of the page, the opinion of Rav Yosef is brought, who explains that the reason for this prohibition is a decree connected to fallen fruit, as fruit that falls on shabbat is forbidden to be taken. Abayei challenges this decree and asks Rav Yosef what is the reason for this? Rav Yosef answers that it is forbidden to take the fruit lest a person climb up the tree and pick more fruit.
Tosfot there are bothered by this decree and ask why it would be a problem to pick fruit on yom tov, seeing as אוכל נפש is allowed? Tosfot connect the prohibition of picking to the prohibition of trapping, and develop a worldview which is different from Rashi’s:
תוספות מסכת ביצה דף ג עמוד א
אך תימה מאי שמא יעלה ויתלוש הא אפי’ לכתחילה מותר לתלוש דהא אוכל נפש מותר וגם קשה לקמן (דף כג: ושם) תנן אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב ואמאי הא אוכל נפש הוא ואין לומר דכל דבר שיכול לעשותו מערב יום טוב אסור לעשותו ביום טוב עצמו כי לא אתעביד ליה מערב יום טוב דהא אמרי’ (לקמן כח:) הוא ולא מכשיריו פירוש אוכל נפש ולא מכשיריו כגון לתקן שפוד רבי יהודה אומר לכם לכל צרכיכם והוא לבדו איצטריך לאסור מכשירין שאפשר לתקנן מערב יום טוב
אלמא דוקא במכשירין יש חילוק בין אפשר לעשותן מערב יום טוב בין אי אפשר אבל באוכל נפש כ”ע מודו דאפילו אפשר לעשותן מערב יום טוב מותר לעשותן ביום טוב
וי”א דלכך אין צדין שמא יצוד דגים טמאים שאינם צורך ולא נהירא דאם כן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דמותרת
על כן פירש רבינו נתנאל מקינו”ן דבירושלמי יש אך אשר יאכל לכל נפש וסמיך ליה ושמרתם את המצות אותם מלאכות שמשימור ואילך הם מותרות דהיינו מלישה ואילך אבל שאר מלאכות דמקודם לכן אסורין
ועוד דבירושלמי יש מיעוט אחר אך שלא לקצור [וע’ תוספות שבת צה. ד”ה והרודה].
Tosfot there suggest three different reasons for the prohibition of trapping. The first explanation that is brought is rejected by Tosfot:
This is the opinion of the יש אומרים who say that trapping is forbidden lest one come to trap non-kosher fish, meaning that he will do a melacha that is not for the purposes of אוכל נפש. This explanation is rejected since even if he were to trap a non-kosher fish, it would be a מלאכה שאינה צריכה לגופה, as the person is not interested in a non-kosher fish.
The next two explanations are based on the Yerushalmi – we will look there and then at Tosfot:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק א
מניין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין ר’ אחא בשם רשב”ל [שמות יב טז] כל מלאכה לא יעשה בהם עד ושמרתם את המצות ר’ יוסי בעי כלום למדו לתבשיל אלא מיכן ר’ יוסה לא אמר כן אלא ר’ יוסי בשם רשב”ל [שמות יב טז] אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם עד ושמרתם את המצות
תני חזקיה ופליג אך הוא לבדו הרי אלו מיעוטין שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד בי”ט
- רשב”ל says that there is a juxtaposition between two pesukim -”אך אשר יאכל לכל נפש” and “ושמרתם את המצות”. Just like with matza you need to be careful from the stage of kneading, so to the melacha of אוכל נפש is allowed only from the stage of kneading and on.
- Chizkiya disagrees and says that the passuk “אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יאכל לכם” contains two limitations – “אך” and “והוא לבדו”. These limitations teach that the heter of אוכל נפש itself is limited by the Torah in a גזרת הכתוב. What is excluded from this heter? Chizkiya says it is harvesting, grinding, and sifting. How are these exclusions connected to trapping fish?
We will now return to the end of our Tosfot and will see how it helps us to understand the Tosfot on daf 3:
ולא נהירא כדמפרש בריש מכילתין (דף ג. ושם) גבי גזרה שמא יתלוש דאין לחלק באוכל נפש בין אפשר לעשותו מערב יום טוב לאי אפשר אלא דוקא במכשירין יש חלוק
לכך נ”ל כפר”ח מקינו”ן שפירש לעיל [דף ג. סד”ה גזרה] משום דדמי לקצירה.
Tosfot here explain that Rabbi Netanel of Chinon used the opinion of Chizkiya in the Yerushalmi to arrive at a different reason for why trapping is forbidden. Trapping is not forbidden because it could have been done on erev yom tov rather because it is similar to the melacha of kotzer, harvesting or detaching the produce from its root. When we take fish out of the water, we are in essence, detaching them from the water, and there is a גזרת הכתוב which limits the heter of אוכל נפש to melachot that are only from the kneading stage and on. Harvesting, however, is not allowed, and trapping fish is similar to harvesting.
To summarize:
We saw the fundamental argument between Rashi and Tosfot regarding אוכל נפש. The argument is expressed in their different explanations for the prohibition of trapping fish on yom tov.
Rashi says that it is prohibited because it is something that can be done from erev yom tov – we explained that this is referring only to actions where there would be no difference whether it was done from before yom tov, however once there would be even a small difference in quality or a concern of damage, it is allowed.
Tosfot argue and prove that the the principle according to which actions are allowed, is not relevant to אוכל נפש but rather to מכשירי אוכל נפש, as we will learn b’ezrat Hashem on daf 28.
Tosfot suggest a different explanation – the prohibition to trap comes from a גזרת הכתוב that is brought in the Yerushalmi. The Yerushalmi brings two approaches which learn from the pesukim themselves that the heter of אוכל נפש is not all encompassing, rather only applies to melachot that are from the kneading stage and on. Rabbeinu Netanel from Chinon, based on the Yerushalmi claimed that trapping fish is similar to harvesting, and therefore is prohibited, as the melacha of kotzer is not allowed on yom tov.
