Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

It’s the Thought That Counts – On Second Thought

On Second Thought: Delving Into the Sugya with Rabbanit Yafit Clymer

Source Sheet

Bava Kama 66

Listen here:

Watch here:

Sources:

מחשבה מטמאה

 

בבא קמא סו

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. וְשֶׁל עַבְּדָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. שֶׁל גַּנָּב – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּזְלָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.

 

שטיינזלץ – איתיביה [הקשה לו] אביי לרב יוסף ממה ששנינו במשנה: עורות של בעל הביתמחשבה שחשב להשתמש בהם כמות שהם בלא כל תוספת, מטמאתן, הריהם נחשבים בכך ככלי גמור וראויים לקבל טומאה.

 

בראשית ו ה

וַיַּ֣רְא ה’ כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ 

 

משלי טו, פסוק כו

תּוֹעֲבַ֣ת ה’ מַחְשְׁב֣וֹת רָ֑ע וּ֝טְהֹרִ֗ים אִמְרֵי־נֹֽעַם׃ 

 

מלבי”ם (רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר מאה 19)

תועבת ה’ מחשבות רע וטהורים אמרי נועם, ר”ל ה’ יתעב מי שמדבר אמרי נועם טהורים 

ומחשבות רע, שבפיו ידבר נועם ואמרות טהורות, ובקרבו ישים ארבו ומחשבותיו רעים:

 

רלב”ג (רבי לוי בן גרשום צרפת מאה13/14)

תועבת ה’. מחשבות רע הם תועבת ה’ כי הם התחלה לחוטאי’ בדעות ובמדות ואמנם אמרי נועם הם טהורי’ ונבחרים אל הש”י או ירצה בזה כי תועבת ה’ היא מחשבות האיש הרע כי הם ברע תמיד ואולם מחשבות האנשים הטהורים הם אמרים שינעמו לש”י ויתערבו:

 

יומא כ״ט א

הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה קָשׁוּ מֵעֲבֵירָה, וְסִימָנָיךְ: רֵיחָא דְבִישְׂרָא. שִׁילְהֵי דְקַיְיטָא קְשֵׁי מִקַּיְיטָא, וְסִימָנָיךְ: תַּנּוּרָא שְׁגִירָא.

 

שטיינזלץ

הרהורי עבירה קשו [קשים, גרועים] מעבירה עצמה וסימניך [סימנך]: ריחא דבישרא [ריח של בשר], שריח הבשר מגרה יותר מאשר הוא עצמו. שילהי דקייטא קשיא מקייטא [סוף הקיץ קשה בחומו מהקיץ עצמו]. וסימניך [סימנך]: תנורא שגירא [תנור שהוסק] שלאחר שהוסק כמה פעמים ביום ונתחמם כבר למדי, הסקה נוספק ולו הקלה ביותר, גורמת לחממו ביותר. וכן הוא בסוף הקיץ, שמאחר שהכל חם מכבר, חומו קשה יותר.

 

דרשות הר”ן (רבי נסים בן ר’ ראובן גִירוֹנְדִי ספרד מאה 14) ה׳:כ״ג

הנה נתבאר שמחשבת השם יתברך בקיום מצותיו, הוא פרי המצות ושורש העבודה. ועל זה הדרך גם כן שורש המחשבה בעבירה, הוא שורש המרי. והוא אמרם ז”ל (יומא כט א) הרהורי עבירה קשין מעבירה וכו’, כמו שכתוב בדרש (הששי) במה אקדם.

 

עקידת יצחק (רבי יצחק עראמה מאה 15/16) מ׳:א׳:ד׳

הבדל גדול יש בין החטא לפי הרצון המשולח ובין החטא לפי הדעת. כי החטא לפי הרצון הנה הוא קל בטבעו לפי שהוא בא בלא כח טענה אלא שתקף עליו יצרו והוא ידע ואשם.

אמנם החוטא לפי דעתו הנה הוא חטא עצום מאד לפי שהוא בא על החטא ההוא בטענה ובתורת טעמא, כי חכמתו עמדה להורות כמה פני הראות, שהחטא ההוא לבד אינו מגונה, אבל שהוא מחוייב לעשותו ואלו הן המגלים פנים בתורה שלא כהלכה ומחדדין טענות וראיות להעמיד רשעתו. 

 

נפש החיים, הרב חיים מוולוז’ין מאה 19 שער א י״ד:ה׳

גם לא יהיה שוה עונש שני האנשים מטעם שלא היתה מחשבת שניהם שוה בעת עשיית העון. והפגם נמשך בהעולמו’ גם לפי ענין המחשבה בשעת העשייה, ואם האחד הדביק יותר מחשבתו להעבירה ודאי שהוא ראוי לעונש יותר גדול כי אז הפגם מגיע ח”ו לעולמות יותר עליונים. ומטעם זה השוגג עונשו יותר קל מהמזיד: ולכן אמרו (יומא כ”ט) שהרהורי עבירה קשין מעבירה:

 

תלמוד ירושלמי פאה א

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יי֨ אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יי֨. 

 

כד הקמח (רבנו בחיי בן אשר, ספרד מאה 13/14) טהרת הלב א׳:א׳

לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי (תהילים נ״א:י״ב). בקש דוד ע”ה בכתוב הזה טהרת המחשבה, ומן הידוע שהיא מדה שכלית כי כל המדות כלן ב’ חלקים גופניות ושכליות, הגופניות באות לתקן המעשים כי אין שלימות לחכמה מבלי תקון המעשים שנא’ (שם קיא) שכל טוב לכל עושיהם ודרז”ל (ברכות דף י”ז) לכל לומדיהם לא נאמר אלא לכל עושיהם. 

 

בבא קמא סו

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. וְשֶׁל עַבְּדָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. שֶׁל גַּנָּב – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּזְלָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.

 

Hides and leather are susceptible to contracting impurity only if they are in a finished state. If a private individual uses a piece of hide or leather for a certain purpose, e.g., as a cot or a table top, and decides that this will be its fixed purpose, it is considered a finished product and is susceptible to contracting impurity.

 

בראשית ו ה

וַיַּ֣רְא ה’ כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ 

ה’ saw how great was human wickedness on earth—how every plan devised by the human mind was nothing but evil all the time.

 

משלי טו, פסוק כו

תּוֹעֲבַ֣ת ה’ מַחְשְׁב֣וֹת רָ֑ע וּ֝טְהֹרִ֗ים אִמְרֵי־נֹֽעַם׃ 

Evil thoughts are an abomination to the LORD,
But pleasant words are pure.

 

יומא כ״ט א

הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה קָשׁוּ מֵעֲבֵירָה,

Thoughts of transgression are worse than transgression itself, and your mnemonic is the odor of meat. The smell of roasting meat is more appetizing than actually eating the meat. The heat of the end of summer is more oppressive than the heat of the summer itself, 

After an oven has been heated several times in the course of a day, lighting it again, even slightly, will produce powerful heat. So too, at the end of the summer, since everything is hot, the heat is more oppressive.

 

דרשות הר”ן ה׳:כ״ג

It thus emerges that thought in Divine service and fulfillment of mitzvoth is the fruit of mitzvoth and the source of Divine service; and correspondingly, the thought root in transgression is the root of rebellion. This is the intent of the statement of our sages (Yoma 29a): “Thoughts of transgression are worse than the transgression itself”

 

נפש החיים, הרב חיים מוולוז’ין מאה 19 שער א י״ד:ה׳

 

תלמוד ירושלמי פאה א

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יי֨ אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יי֨. 

 

The Holy One, praise to Him, adds good intention to deeds; the Holy One, praise to Him, does not add bad intention to deeds. The Holy One, praise to Him, adds good intention to deeds as it is written (Mal. 3:16): “Then those who fear the Eternal will speak together, each man with his neighbor.” The Holy One, praise to Him, does not add bad intention to deeds (Ps. 66:12): “If I saw mischief in my heart, the Eternal would not listen.” 

 

כד הקמח, טהרת הלב א׳:א׳

לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי (תהילים נ״א:י״ב). בקש דוד ע”ה בכתוב הזה טהרת המחשבה, ומן הידוע שהיא מדה שכלית כי כל המדות כלן ב’ חלקים גופניות ושכליות, הגופניות באות לתקן המעשים כי אין שלימות לחכמה מבלי תקון המעשים שנא’ (שם קיא) שכל טוב לכל עושיהם ודרז”ל (ברכות דף י”ז) לכל לומדיהם לא נאמר אלא לכל עושיהם. 

 

Create a pure heart for me, and renew a proper spirit within me. David asked in this verse purity of thought, and it is known that this is an intellectual aspect, for all aspects are divided into two parts: the intellectual and the physical. The physical ones correct the actions for there is no completeness of wisdom without correction of actions, as it is written, “good wisdom for all those who perform them”, and the rabbis explained that this applies not to those who study them but only to those that perform them

 

Rabbanit Yafit Clymer

Rabbanit Yafit Clymer is a senior lecturer in Jewish Studies at the several Matan learning centers, at 'Emunah' and WebYeshiva. She is a group instructor for various programs. Rabbanit Clymer is part of the steering committee of the 'Beit Hillel' organization and answers halachic questions online as a part of their Meshivat Nefesh project.
Scroll To Top