באיזה מקרים של קרבן פסול יש פוטנציאל למעילה ובאיזה מקרים אין? למה?

הגמרא ממשיכה לדון בשיטת עולא שגבי דין מעילה בבהמות שמתו לאור מקורות אחרים. הגמרא מבחינה בין דברים שאנשים מרחיקים את עצמם מהם לבין דברים שאין אדם מרחיקים עצמן מהם. הגמרא מביאה קושי על רבה (אם עלו ירדו – בקדשי קדשים ששחטו בדרום) ומשאירה כקושי. הגמרא מביאה שאלה של ר’ אלעזר בקשר למי שהפריש עולה לבמת…

מה היא השעה שקובע שעת היתר לכהנים שאליו התייחס ר’ יהושע במשנה (שאם עבר את השלב הזה ונפסל אחר כך, דיני מעילה לא יחולו בקדשי קדשים)- האם זה שנשחטה כראוי, נתקבל דמה כראוי או נזרק דמה כראוי? הגמרא מביאה הוכחות ממשנתינו וממקורות אחרים כדי להכריע.

הגמרא מביאה עוד מקורות בניסיון להכריע במחלוקת האם היתר זריקה זה השעה שקובע להיחשב היתר אכילה לכהנים כי כל העומד ליזרק כזרוק דמי או היתר אכילה (זריקה עצמה)? המקורות יכולים להתפרש בכיוונים שונים ולכן אי אפשר להכריע. אם הבשר נפסל ביוצא (שיצא מחוץ לעזרה), וזריקת הדם מועיל לעניין כפרה למרות שהבשר אסור באכילה, האם זריקת דם מועיל…

יש כמה הגבלות לדין של ר’ עקיבא במשנה: הזקירה מועילה בפסול יוצא רק אם לא יצא כל הבשר, ורק אם יצא בשר ולא דם. עוד הדבלה בדין שאמר ר’ עקיבא לגבי הפריש שתי בהמות לחטאת – רק נאמרה כשנשחטו בבת אחת. מעלים שאלות על חלק מהגבלות אלו. המשנה מסכמת את הדינים של זריקת דם ואיך…

מה קורה בכל השלבים של חטאת העוף (שהפריש, מולק ומזה) לגבי מליקה לחלות דין מעילה, הכשר לקבל טומאה על ידי טבול יום ומחוסר כיפורים וחיוב כרת לפיגול נותר וטמא? מה לגבי מיצוי הדם? למה זה לא נזכר במשנה? האם מיצוי מעכב או לא?

מה קורה בכל סוג קרבן בכל שלב – הוקדש, נשחט, נזרק דמו (או משהו בדומה לכך – כגון הקטרת קומץ וכו’)? מתי דין מעילה תקף או לא תקף? האם הוצאת הדשן נחשב כמצווה אחרונה של הקרבת קרבן או לא חלק מהקרבן בכלל אלא דבר הקשור לטיפול במזבח? מי העובר על מעילה, מה עושים עם הכסף…

רבא מצמצם את המחלוקת בין רב ור’ יוחנן בקשר לדין מעילה באפר שבתפוח וגם ההלכה שמופיעה בברייתא בקשר לתשלומי מעילה על חטאת שנתכפרו בעלים באחר. המשנה מונה דברים שקרבים על המזבח שאין להם מתירין ומגדיר את ההבדלים בינם לבין דברים שקרבים שיש להם מתירין שדנו בהם במשיות הקודמות. המשנה מונה חמש חטאות מתות ומחלקם לשתיים…

הדיון ממשיך לגבי איזה דברים יש או אין בהם מעילה ובאיזה שלבים: דישון המזבח הפנימי, מה שנשאר במנורה, תורין שלא הגיע זמנם (אינם גדולים מדי להיקרב) או בני יונה שכבר עברו את הגיל שאפשר להקריבם. מה הדין לגבי חלב וביצים של בהמות מוקדשים – במה זה תלוי?

איך דיני בעלות של הקדש מדיני בעלות של בעל הבית? אם קדש בור מלא מים, איך זה שונה ממי שקידש בור ואחר כך התמלא מים? בדיני אדם, פועל יכול לאכול בשעת עבודה בשדה ושור יכול לאכול בשעת עבודתו אבל בהקדש הדין אינו כן. מה הדין למעילה בשרשי אילן של הקדש בתוך שדה של מישהו או…