באיזו קיגוריות אין דיני תמורה תקפים? מאיפה דורשים הלכות אלו? ר’ שמעון דורש דרשות אחרות מחכמים. ר’ שמעון מוסיף קטיגוריה נוספת ורבא מנסה להבין לאיזה מקרה בדיוק הוא התכוון. למה מופיע הדין של תמורה גם בנושא של מעשר בהמה?

המשנה מונה הבדלים בין קרבנות יחיד לקרבנות ציבור. האם אפשר להקריב נסכים בלילה? עקב דיון בעניין הזה, הגמרא מזכירה את האיסור “דברים שבעל פי אי אתה רשאי לאומרן בכתב – אסור לכתוב דברים שבעל פה. באיזה נסיבות מותר?

איזה תורה נשתכחה בימי אבלו של משה? והאם החזירו? מי היה עתניאל בן קנז ובמה היה מיוחד? האם חמש חטאות מתות רלוונטי גם בקרבנות ציבור?

בתמורה – דנים שוגג כמזיד אבל לא בקדשים. הגמרא מביאה כמה הסברים שונים כדי להבין מהם מקרים של שוגג. באיזה קרבנות התמורה והולד קריבים כאותו קרבן? מניין דורשים את זה?

ר’ אלעזר סובר שנקבה שהופרשה לעולה – אם ילדה זכר, הוא קרב כעולה. דבריו נראים כסותרים דבריו במשנה אחרת לגבי ולד תמורת אשם – ששם רק קדוש לדמיו. שלוש תשובות מובאים בגמרא לפתור את הסתירה. הגמרא דנה בתשובות האלו – מביאה קושיות ממקורות אחרים ומתרצת אותם. המפריש נקבה לאשם, מה הדין לגבה? מחלוקת בין חכמים…

המשך דיונים בשיטות השונות לגבי המקדיש נקבה לקרבן שהיא לא ראויה – האם נתקדש קדושת הגוף או לא? האם יש להבחין בין עולה לשאר קרבנות – למה?

מה הדין של תמורה של בכור ומעשר ואיך זה שונה מתמורה של שאר קרבנות? האם אפשר להביא בכור מחו”ל להקריב על המזבח? האם אפשר לאכול פירות מעשר שני לאחר החרבן בירושלים או חייבים לפדותם?

האם מי שמפריש בהמה לאחריות דומה למי שהפריש לחטאת ואבדה? ר’ הושעיא טוען שלא. כפי איזה דעה תנאית בעניין אבידה הוא דוגל? הגמרא דנה בשיטת ר’ אלעזר בר’ שמעון שבחטאת שנפלה בו מום אפילו לאחר פדיון, עדיין עומד בקדושתה לעניין שאם נתכפר בבהמה המחליפה לפני ששחטו את הראשון, צריך להשאיר את הראשון למות. הגמרא מביאה ברייתא…