Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

צער בעלי חיים – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

מקורות

בבא מציעא לג-לד

להאזנה:

לצפייה:

מקורות:

בבא מציעא לב/לג

מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נִלְמַד צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּאוֹרָיְיתָא

 

שמות כ״ג:ה׳ – (ה) כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ {ס} 

דברים כ״ה:ד׳ -(ד) לֹא־תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ׃ {ס} 

משלי י״ב:י׳ –   (י) יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃ 

דברים כב לב

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ 

 

בבא מציעא פה

עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ מַאי הִיא דְּהָהוּא עִגְלָא דַּהֲווֹ קָא מַמְטוּ לֵיהּ לִשְׁחִיטָה אֲזַל תַּלְיֵאּ לְרֵישֵׁיהּ בְּכַנְפֵיהּ דְּרַבִּי וְקָא בָכֵי אֲמַר לֵיהּ זִיל לְכָךְ נוֹצַרְתָּ אָמְרִי הוֹאִיל וְלָא קָא מְרַחֵם לֵיתוֹ עֲלֵיהּ יִסּוּרִין 

וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלְכוּ יוֹמָא חַד הֲוָה קָא כָנְשָׁא אַמְּתֵיהּ דְּרַבִּי בֵּיתָא הֲוָה שָׁדְיָא בְּנֵי כַּרְכּוּשְׁתָּא וְקָא כָנְשָׁא לְהוּ אֲמַר לַהּ שִׁבְקִינְהוּ כְּתִיב וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו אֲמַרוּ הוֹאִיל וּמְרַחֵם נְרַחֵם עֲלֵיהּ 

 

משך חכמה חיי שרה

ותאמר גם לגמליך אשאב, למדנו שהאדם צריך לחוש לעצמו ושמירתו על עצמו ולאליעזר אחר שבקש הגמיאיני נא נתנה לו. אבל בהמות משום צער בע"ח מוטל על אחר כמו על הבעלים.

 

מורה הנבוכים לרמב"ם, ח"ג פיז

 

ואמנם, אמרם ״צער בעלי חיים דאורייתא״ – מאמרו: ״על מה הכית את אתונך״ – הוא על דרך ההשלמה לנו, שלא נלמד מדת האכזריות ולא נכאיב לבטלה ללא תועלת, אבל נכון אל החמלה והרחמנות, ואפילו באי זה בעל חיים שיזדמן, אלא לעת הצורך: ״כי תאוה נפשך לאכול בשר״ – לא שנשחט על דרך האכזריות או השחוק.

 

ספר החינוך תנ״א:ג׳

ועוד נאמר בטעם השחיטה מן הצואר ובסכין בדוק, כדי שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי, כי התורה התירן לאדם למעלתו לזון מהם ולכל צרכיו ולא לצערן חנם. וכבר דברו חכמים הרבה באסור צער בעלי חיים בבבא מציעא (לב, א) ושבת (קכח, ב) אם הוא באסור דאוריתא, והעלו לפי הדומה שאסור דאוריתא הוא (עי' רמב"ם הל' רוצח פי"ג הי"ג).

 

ספר החינוך תקצ״ו

(א) שלא לחסום בהמה בשעת מלאכתה -….

(ב) משרשי המצוה. ללמד עצמנו להיות נפשנו נפש יפה בוחרת הישר ומדבקת בו ורודפת אחר החסד והחמלה, ובהרגילנו אותה על זה אף על הבהמות שלא נבראו רק לשמשנו, לחוס עליהן לחלק להן חלק מיגיעת בשרן תקח לה הנפש דרכה בהרגל זה, להטיב אל בני אדם ולשמור אותם מהעביר עליהם הדרך בשום דבר שראוי להם, ולשלם שכרם ככל אשר יעשו טוב, ולהשביעם מאשר יגעו בו, וזה הדרך ראוי ילכו בה עם הקדש הנבחר.

 

אבן העזר ה׳:י״ד

רמ"א – (יד) כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים, לֵית בֵּהּ מִשּׁוּם אִסוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים (אִסוּר וְהֶתֵּר הָאָרֹךְ סִימָן נ"ט). וְלָכֵן מֻתָּר לִמְרֹט נוֹצוֹת מֵאֲוָזוֹת חַיּוֹת, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים (מהרא"י סִי' ק"ה). וּמִכָּל מָקוֹם הָעוֹלָם נִמְנָעִים דְּהָוֵי אַכְזָרִיּוּת:

 

שמות רבה ב׳:ב׳

…אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ חַיֶּיךָ אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה.

 

תהילים קמ״ה

(ט) טוֹב־יי לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו׃ (י) יוֹד֣וּךָ יי כָּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ…. (טו) עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ (טז) פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃

 

רצון התורה, רוח התורה – ועשית הישר והטוב

Rabbanit Yafit Clymer

הרבנית יפית קליימר היא מרצה ותיקה בבתי המדרש של מתן, אמונה, webyeshiva ועוד. היא מנחת קבוצות במסגרות שונות, חברת הועד המנהל של ארגון 'בית הלל' ומשיבה במיזם "משיבת נפש'.
גלול כלפי מעלה