היום בגפ"ת ננסה להבין איך לומדים גמרא עיון: מה סוג השאלות שיש לשאול? והאם סוגי לימוד שונים יכולים לדור בכפיפה אחת.. מוזמנים להצטרף..
בעזרת ה'
אנחנו מצויות בתוך הפרקים במסכת ראש השנה העוסקים במצוות קידוש החודש ויש הרבה מה לחשוב על הבחירה של רבי יהודה הנשיא לערוך את הפרקים הללו בתוך מסכת ראש השנה. הקשר הפשוט נוגע כמובן לעובדה שראש השנה הוא המועד היחיד שחל בראש חודש עצמו וממילא השאלה מתי קודש החודש: האם החודש מלא או חסר הופכת להיות דרמטית ביום עצמו.. מה שגרם לחכמים לקבוע את ראש השנה כחג של יומיים המכונה במסכת בבא מציעא: "יומא אריכתא". אך מעבר לקשר בולט זה אפשר לחשוב על קשרים נוספים: כמו הכח של העולם האנושי שבידו להמליך את הקב"ה על העולם ובידו גם לקבוע את לוח השנה, כמו ראש השנה בו הקב"ה דן את האדם על מעשיו ודורש מאיתנו דיוק והתאמה לאמת לעומת קידוש החודש בו מעשה האדם קובעים את המציאות ואפילו אנחנו שוגגים ואפילו אנחנו מזידים. אפשר גם לשים לב לעובדה שבפרקים העוסקים בראש השנה החוש המרכזי שמקבל מקום הוא השמיעה לעומת הראייה שתופסת מקום מרכזי בפרקי קידוש החודש.
כל אחד מהכיוונים הנ"ל יכולים לקבל פיתוח ממשעותי בתוך הסוגיות, אך אנחנו ננסה היום לגעת בד"ה קצר ופשוט בתוספות שיקח אותנו ממרחבי התוכן למרחבים אחרים לגמרי..
הסוגיה בדף כ עוסקת בשאלה האם ניתן לעבר חודשים מטעמים חיצוניים לפני או אחרי ראיית המולד על ידי העדים. בהקשר זה מביאה הסוגיה סתירה בין מימרא של רבי יהושע בן לוי לבין מימרא של רבי יוחנן שמובאת בתוך מעשה של רבי יהודה נשיאה.
וכי הא דאמר רבי יהושע בן לוי: מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו, ואין מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו. איני? והא שלח ליה רבי יהודה נשיאה לרבי אמי: הוו יודעין שכל ימיו של רבי יוחנן היה מלמדנו: מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו, אף על פי שלא ראוהו – יאמרו ראינו! – אמר אביי: לא קשיא; הא – בניסן ותשרי, הא – בשאר ירחי.
תוספות בד"ה "שלח ליה" מנסה לברר את זהותו של רבי יהודה נשיאה שאוזכר בסוגיה ואומר כך:
אין זה רבי יהודה נשיאה שהתיר השמן בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לו. ושם) שהיה בימי רב ושמואל דההוא בנו של ר"ג בן רבי יהודה הנשיא והאי דהכא תלמידו של ר' יוחנן דהוה כייף לרב ושמואל.
אנחנו רגילות בד"כ למצוא בתוספות דיונים עיוניים במובן הישיבתי של המילה "עיון" – הגדרה של מושגים למדניים, הכרעות הלכתיות וכדומה.. והנה בתוספות קצר זה משתמשים בעלי התוספות באותה מתודה פרשנית המורגלת להם: סתירה והתאמה בין סוגיות שונות בש"ס אלא שהפעם נושא הדיון המבוקש הוא אחר לגמרי..
תוספות מעמת את הגמרא שלנו שמספרת סיפור אחד על דמות בשם רבי יהודה נשיאה עם גמרא במסכת עבודה זרה דף לו ע"א שבה נזכר רבי יהודה נשיאה שהתיר את השמן והוציא אותו מגזרת המאכלים שנאסרו לאכול כאשר הם מוכנים על ידי עכו"ם (פת חלב ויין). השאלה המטרידה את תוספות איננה הלכתית או למדנית אלא שאלה מהחוג להיסטוריה: מי הוא אותה דמות הנזכרת בשתי הסוגיות ונושאת לכאורה את אותו השם?
תוספות מכריע שמדובר בשתי דמויות שונות עם שם זהה: במסכת עבודה זרה רבי יהודה נשיאה שהיה נכדו של רבי יהודה הנשיא עורך המשנה, וחי בימיהם של רב ושמואל ואילו במסכת ראש השנה רבי יהודה נשיאה שהיה תלמידו של רבי יוחנן שחי דור אחד אחרי רב ושמואל..
תוספות זה לא הוסיף לנו שום מידע שנראה בעל משמעות ללמדן המצוי.. ובעולם שלנו היינו מצפות ששאלות ממין זה לא ישאלו על ידי מי שקובעים משכנם בבית המדרש הקלאסי והמסורתי, אלא אולי באקדמיה.. והנה עיון בתוספות זה מציף שתי נקודות מתודולוגיות חשובות:
- בעוד בעולם שלנו נראה פעמים רבות שקיימת דיכוטומיה גדולה בין האקדמיהו לישיבה. באקדמיה יהיה עיסוק בשאלות של גירסא וטקסט, ובשאלות של היסטוריה, אריכאולוגיה וכדומה ואילו בישיבה יהיה עיסוק בשאלות של למדנות, של הגדרות מושגיות ושל נפק"מ הלכתיות – אנחנו רואות שבעולם של הראשונים הדיכוטומיה הזו לא היתה קיימת וניתן חמצוא בראשונים לא מעט דיונים בשאלות מהסוג הזה..
- הטקסט התלמודי, דהיינו הגמרא שלנו היא ספר שניתן ללמוד מהרבה פריזמות שונות ומגוונות. מהו לימוד עיון? מה סוג השאלות ששואלים? מה הכלים שמשתמשים בהם בניתוח סוגיה? הם שאלות שיש להן תשובות שונות: הלימוד יכול להיות אליבא דהלכתא ואזי השאלה המרכזית תהיה מה נפסק להלכה מתוך הסוגיה, הלימוד יכול להיות מושגי בריסקאי ואזי השאלה המרכזית תהיה חיפוש הגדרים המדויקים של המושגים שהסוגיה הציפה, הלימוד יכול להיות רעיוני מחשבתי ואזי השאלה המרגזית תהיה מה התימה הרעיונית שמובילה את הסוגיה, הלימוד יכול להיות מחקרי ואז השאלה המרכזית תהיה מה הגירסא המדויקת בטקסט וכדומה.. כל השאלות והגוונים הללו נכנסים תחת הכותרת: "לימוד גמרא בעיון" והאמת היא שהיכולת לאסוף את הכלים השונים לתוך ארגז הלימוד שלנו היא מבורכת ומאפשרת לנו לפגוש כל סוגיה מהמרחב שהיא מזמינה אליו..
