Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

כלי שני אינו מבשל- גפ"ת פרק 7

תוספות יסודי בהלכות בישול – כלי שני אינו מבשל, מדוע?!

הגמרא בעמוד שלנו מביאה סיפור מפורסם על רבי. סיפור שממנו נלמדו שלושה דינים בהלכות שבת:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד ב

אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן.

שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו.

אנחנו נתמקד בלימוד השני ממעשהו של רבי – שמע מינה: כלי שני אינו מבשל.

רש"י מבאר לנו לימוד זה – ומסביר מהו כלי שני ומדוע אינו מבשל:

רש"י מסכת שבת דף מ עמוד ב

בכלי שני – שיצטננו מעט, דכלי שני אינו מבשל, ואחר כך תן הפך לתוך אותו כלי שני, דהך אמבטי שהחמין נמשכין לה מן המעיין חשיב לה ככלי ראשון שנרתחו בו, שאף על פי שהעבירו מעל האור – מבשל, כדתנן לקמן /שבת/ (מב, א) האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין – לא יתן לתוכן תבלין.

רשי" מסביר שכאשר מעבירים מים מכלי ראשון לכלי שני המים לא יבשלו – כיוון שהם מצטננים מעט. על פניו נשמע מרש"י שהנקודה המרכזית אינה כלי שני אלא הטמפרטורה של המים. ונשאלת השאלה מדוע למדו ממעשהו של רבי על כלי שני ולא על טמפרטורת המים. הרי לשון הגמרא נשמעת כאילו היא תולה את ההיתר בהיות הכלי כלי שני ולא בטמפרטורה!?

וכך מקשה התוספות כאן:

תוספות מסכת שבת דף מ עמוד ב

ושמע מינה כלי שני אינו מבשל –

תימה מאי שנא כלי שני מכלי ראשון דאי יד סולדת אפי' כלי שני נמי ואי אין יד סולדת אפילו כלי ראשון נמי אינו מבשל

 

ההנחה של התוספות בקושיתו היא שדין בישול בשבת נגזר מחום. חום של יד סולדת מבשל ולכן לא ברור מדוע יהיה הבדל בין כלי ראשון לכלי שני. ואכן שאלת התוספות זו היא שאלה קשה וכל מי שיצא לה ללמוד או ללמד הלכות מבשל בשבת נתקלת בשאלה זו.

נעבור לתשובתו של התוספות ונראה כיצד הוא מתרץ את הקושיה החזקה הזו:

ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור אבל כלי שני אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר.

התוספות מתרץ שההבדל בין כלי ראשון לכלי שני הוא החום בדפנות הכלי. כלי ראשון לא זו בלבד שהמים בתוכו חמים אלא גם הוא עצמו חם כלי שני אכן מחזיק מים חמים אבל דפנותיו קרות.

התוספות הצביע על הבדל בין כלי ראשון לשני – אולם יש עדיין עבודת המשגה לעשות בדברי התוספות. מה ההבדל הזה בין כלי ראשוו לשני חושף על עקרונות דין מבשל בשבת.

נציע שתי הצעות שונות בביאור התוספות. ההצעה הראשונה פשוטה יותר והשנייה מחודשת יותר ולמדתי ניתוח והסבר זה מראש ישיבת הר עציון הרב ברוך גיגי.

מדוע שחום הדפנות ישפיע על השאלה האם הכלי מבשל או לא?

  1. כאשר הדפנות עצמן חמות הן שומרות על החום לאורך זמן. ומכאן למדנו שגדר בישול אינו רק "יד סולדת" אלא "יד סולדת לאורך זמן". ולכן כלי שני אינו מבשל.
  2. בישול מבחינה ההלכתית נוצר כתוצאה מקשר ישיר לחום האש. כלי שהיה על האש והתחמם הוא עדיין מהווה קשר ישיר לאש. המים בתוכו מבשלים כיוון שהם בקשר ישיר עם האש. אולם כלי שמעולם לא היה במגע עם אש לא יהיה בכוחו לבשל. המים שנשפכו לתוכו גם הם התנתקו מהקשר הישיר שלהם לחום האש ולכן למרות שהם חמים אין הם יכולים "לבשל" מבחינה הלכתית כיוון שאין הם מקור חום.

ההבדל / הנפקא מינה בין ההסברים יהיה כלי שני שיש לו כוח לשמור על חום לאורך זמן כמו תרמוס, או כלי מבודד אחר. לפי ההסבר הראשון כלי שני כזה עדיין יבשל ולפי ההסבר השני גם כלי שני כזה לא יבשל.

Rabbanit Yael Shimoni

הרבנית יעל שמעוני היא סגנית ראש ישיבת דרישה ורמי"ת. היא מנהלת מיזם "משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה" מענה הלכתי רוחני באינטרנט של רבניות בית הלל. אומנית פלסטית – חברת קבוצת האומנות "סטודיו משלך", ומציגה בתערוכות ברחבי הארץ. למדה שלוש שנים במכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום, שש שנים בבית המדרש במגדל עוז ושנתיים במכון התלמודי הגבוה 'מת"ן'. בעלת תואר BFA באומנות מהאקדמיה "בצלאל', BED בהוראת תושב"ע ומחשבת ישראל במכללת הרצוג ולקראת סיום תואר שני בהוראת מחשבת ישראל במכללת הרצוג. מתגוררת באלון שבות, נשואה לשמואל ואם לארבעה ילדים.
גלול כלפי מעלה