מה הבעיה להתפלל אחורי בית הכנסת? מה זה בכלל אחוריים של בית הכנסת? השבוע נעיין בפירושו של תוספות למימרא זו וננסה מתוך כך לחשוב ולהעמיק במקומו של בית הכנסת בחיים שלנו ובמתח שבין מקדש מעט למקום המקדש הגדול ובין שני אלו לציבור המתפלל בתוכם. בימי הקורונה הללו כאשר בתי הכנסיות נסגרים נשאלת ביתר שאת שאלת מקומו של בית הכנסת בחיינו וההבנה מה המחירים שאנחנו משלמות כאשר אנחנו עומדות מאחוריו ולא נכנסות..
בעזרת ה'
דף י"ח במסכת עירובין מגלגל אותנו לאסופה של דרשות על בריאת האדם והאשה ועל היחסים
העדינים שנרקמים בין שני המינים. מטבע הדברים, יש בדרשות גם קולות שאולי לאוזן שלנו קשה
לשמוע ולא בטוח שמסגרת הדף היומי היא הקרקע המתאימה להתמודדות הזו.
אני מבקשת לעסוק השבוע במימרא שמופיעה בתוך הרצף הזה, אגב הדיון מי היו הפנים הקדמיות
של האדם בשלב בו הוא היה דו פרצופין: זכר ונקבה. כדי להוכיח שפני האיש היו מקדימה, מביאה
הגמרא מימרא של רבי יוחנן:
אמר רבי יוחנן אחרי ארי ולא אחרי אשה, אחרי אשה ולא אחרי עבודת כוכבים, אחורי
עבודת כוכבים ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין
רבי יוחנן יוצר מדרג מאחורי מי הכי גרוע ללכת: בראש הרשימה מוצב אדם שעומד מאחורי בית
הכנסת בשעה שהציבור מתפלל, מתחת זה מוצב האדם שעומד מאחורי עבודת כוכבים, עוד דרגה
מתחת היא אדם שהולך מאחורי אשה ובתחתית הרשימה מוצב אדם שהולך אחרי אריה.
הבעייתיות בהליכה אחרי ארי כנראה קשורה לחשש מסכנה שעשויה לקרות, ובאופן דומה מסביר
רש"י גם את שני הבאים ברשימה:
לא אחרי אשה -אשת איש:
ולא אחרי עבודת גלולים -שמא ימשך אחריה וכתיב הרחק מעליה דרכך ואמרי' (ע"ז דף
יז.) זו האפיקורסות:
רש"י מסביר שאין בעיה ללכת אחרי כל אשה אלא רק אחרי אשת איש, כנראה מחשש לעבור על
איסור אשת איש החמור, ובאופן דומה החשש ללכת אחרי עבודת גילולים שמא יצרך ימשך אחריה
ותחטא בעבודה זרה.
כאמור, בראש הרשימה נמצא אדם העומד מאחורי בית הכנסת בזמן שהציבור מתפלל בו. דווקא כאן
מסביר רש"י את הבעיתיות לא בחשש מה יקרה לאדם העומד במקום זה, אלא בחשש מראית עין מה
יחשבו על אדם זה הסובבים אותו:
ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין -שנראה ככופר שעומד מאחריה ואינו
נכנס:
נעיין בפירוש תוספות שמנסה להסביר מדויק יותר, מה המיקום הבעייתי עליו דיבר רבי יוחנן ומתוך
כך ננסה לנתח מה הבעיה בעמידה מאחורי בית הכנסת:
בתוספתא דמגילה [פרק ג]: "תניא אין פותחין בתי כנסיות אלא למזרח שכן מצינו במשכן
שנא' [במדבר ג] והחונים לפני המשכן קדמה וגו' מזרחה וגו'
ונראה דקסבר האי תנא דשכינה במערב והיו משתחוים למערב
או היתה א"י ובהמ"ק במערבם דכתיב [דה"ב ו] "והתפללו דרך ארצם" וכתיב [דניאל ו]
"וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם"
והשתא לכאורה נראה דאחורי בית הכנסת היינו לצד הארון
תוספות פותח מציטוט של תוספתא במגילה שקובעת שהפתחים של בתי הכנסת היו צריכים לפנות לצד
מזרח. תוספות מנתח את הקביעה או כאמירה עקרונית ששכינה תמיד נמצאת במערב או כקביעה
גיאוגרפית שהשכינה תמיד נמצאת בארץ ישראל וכיוון שהתנא גר בבבל בשבילו ארץ ישראל נמצאת
במערב.
לאור קביעה זו מסביר תוספות שהפתח נמצא במזרח וממילא הצד האחורי בית הכנסת הוא הצד
המערבי, כלומר הצד בו מונח ארון הקודש. תוספות לא מסביר מה הבעיה בעמידה במיקום זה ורק מסביר
לאור התוספתא מה המיקום הבעייתי אליו התייחס רבי יוחנן.
לאחר קביעה זו, מקשה תוספות מסוגיה מקבילה הנמצאת במסכת ברכות דף ו שעסקה גם היא
בבעייתיות של עמידה מאחורי בית הכנסת, ממנה מסיק תוספות שלא יכול להיות שאחורי בית הכנסת
פירושו בצד מערב לצד הארון:
ומיהו אין נראה דבסוף פרק קמא דברכות (דף ו) אמרינן: "ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בי
כנישתא א"ל אליהו כדו בר קימת קמי מרך" פירוש כשתי רשויות וקאמר "לא שנו אלא דלא
קא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה"
ואם היה עומד לצד הארון כ"ש דאי מהדר אפי' לבי כנישתא דמחזי כשני רשויו' שהצבור
משתחוי' למזרח והוא משתחוה למערב
ועוד דאמר התם בפר' הרואה (דף סא.) אסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה
שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא אבל איכא פיתחא אחרינא לית לן
בה א"כ משמע לפי שעובר לפני הפתח ואינו נכנס
הלימוד של תוספות מתוך הסוגיות בברכות מעלה אצלו את שתי ההערות הבאות:
1 .בסיפור במסכת ברכות כתוב במפורש שהבעיה בעמידה מאחורי בית הכנסת היא שנראה שיש
שתי רשויות שונות בשמיים: האחת אליה מתפלל הציבור והשנייה אליה מתפלל האדם העומד
מאחורי בית הכנסת. – תוספות טוען שאם ההנחיה לאדם העומד בצד הארון ומתפלל לכיוון
מערב להסתובב ולהתפלל גם הוא לכיוון ארון הקודש, אע"פ שזה צד מזרח – דווקא ההנחייה
מייצרת מראית עין של שתי רשויות: הציבור שמתפלל לצד מערב והאדם העומד מאחורי בית
הכנסת שמתפלל לצד מזרח..
2 .בסוגיה במסכת ברכות, הסוגיה מסייגת את הבעייתיות במקרה בו יש רק פתח אחד לבית
הכנסת, אך במקרה בו יש לבית הכנסת שני פתחים, אין בעיה לעמוד מאחורי בית הכנסת כיוון
שהרואה את האדם חושב שהוא עומד להיכנס בפתח הבא – תוספות טוען שסיוג זה מלמד
שאחורי בית הכנסת הוא הוא דווקא הצד בו נמצאים הפתחים ולא הצד האחורי בו נמצא ארון
הקודש
לאור קושיות אלו מגיע תוספות למסקנה הפוכה מזו שהציע בראשית דבריו:
ונראה דאחורי בית הכנסת היינו לצד פתח ביהכ"נ וקורא אחורי לפי שהוא אחורי העם:
כלומר תוספות מסביר שאחורי בית הכנסת הוא דווקא צד מזרח של בית הכנסת בו נמצא הפתח.
הסיבה בעטיה מכנה הסוגיה את המיקום הזה "אחוריים" היא שהמיקום הזה נמצא מאחורי הציבור
המתפלל שנמצא בתוך בית הכנסת. ההנחיה לאדם העומד בחוץ היא להקפיד להתפלל לאותו כיוון
שהציבור שנמצא בתוך בית הכנסת מתפלל.
פירושו של רש"י בסוגיה במסכת ברכות זהה לפירוש הראשון המוצע בתוספות אצלנו (וכך עולה ביתר
חדות בגירסת רש"י המובאת על הרי"ף שם וכן בפירושו של רש"י לדף ח במסכת ברכות), וכך גם
מובא למסקנה בתוספות רא"ש על הסוגיה בברכות שמוכן לקבל למסקנה את מה שעולה משיטת
רש"י: טוב שאדם יתפלל לכיוון ארון הקודש אע"פ שהאחוריים שלו פונים לירושלים ולמקום קודש
הקודשים..
ויש לקיים פרש"י דכי מהדר אפיה לבי כנשתא לית לן בה אף על פי שאינו מהפך פניו
לאותו רוח שהצבור הופכין פניהם לא מחזי כשתי רשויות כיון שכולן הופכין פניהם כנגד
הארון ששם התורה מונחת כדאמרי' במכילתין (ברכות ל' ע"א) שד' רוחות הופכין פניהם
כלפי הכפורת, אף על פי שיש לחלק דמשום שכינה שאני
ננתח את שתי הפרשנויות העולות לעמידה הבעייתית מאחורי בית הכנסת:
שיטת רש"י ותוספות רא"ש במסכת ברכות: הבעיה היא לעמוד בצד האחורי של בית הכנסת שהוא
צד מערב ולהתפלל שם לכיוון ירושלים. המונח "אחורי בית הכנסת" מתייחס לצד האחורי של בית
הכנסת והבעיה טמונה בכך שהאדם מתפלל אמנם לכיוון ירושלים, אך אחוריו מופנים לארון הקודש
הנמצא בתוך בית הכנסת. ההנחייה לאדם היא לסובב פניו ולהתפלל כך שפניו מופנות לצד מזרח שם
עומד ארון הקודש מנקודת העמדה שלו, אע"פ שאחוריו יפנו למקום השכינה בירושלים.
שיטת תוספות במסכת עירובין וכך גם במסכת ברכות: הבעיה היא לעמוד בצד הכניסה של בית
הכנסת שהוא צד מזרח. המונח "אחורי בית הכנסת" מתייחס לצד הנמצא מאחורי הציבור המתפלל
בתוך בית הכנסת ופונה מערבה. הבעיה טמונה בכך שהאדם מתפלל לכיוון שונה מהציבור ולאו דווקא
פונה לירושלים. ההנחייה לאדם היא להקפיד שפניו יפנו לאותו כיוון של הציבור מזרחה: אלא ארון
הקודש ואל ירושלים מקום השכינה.
נדמה שמחלוקת זו מחביאה בתוכה שאלות כבדות על היחס בין מקום השכינה בירושלים – מקדש
המעט וארון הקודש של כל ציבור – הציבור המתפלל בתוך בית הכנסת.
רש"י מבין שרבי יוחנן עסק במתח שבין מקום השכינה הכללי בירושלים ומקום הארון הקהילתי בבית
הכנסת של הציבור. אדם שעומד בצד הארון צריך להכריע האם לפנות לירושלים ואז אחוריו יופנו
לארון הקודש או לפנות לארון הקודש ואז אחוריו יופנו לירושלים. כאמור ההכרעה היא להעדיף את
מקדש המעט ואת הארון קודש על פני מקום השכינה והמקדש.
תוספות מבין שרבי יוחנן עוסק במתח שבין ציבור המתפללים בבית הכנסת ומקום השכינה. אדם
שעומד מחוץ לבית הכנסת נמצא מאחורי הציבור וזו בעיה שכן יש בצעד זה פרישה מהציבור שהוא
לב בית הכנסת. ההכרעה של רבי יוחנן היא להקפיד להתפלל לאותו כיוון שהציבור מתפלל, דהיינו
לכיוון ירושלים ובכך להפוך, גם אם מבחוץ, להיות חלק מהציבור הגדול: מעם ישראל המתפלל למקום
המקדש.
בימי הקורונה שלנו, כאשר בתי הכנסיות שלנו סגורים בחלקם ולא ברור איך יראו הימים הנוראים, אני
חושבת שסוגיה זו מציפה ומעלה למודעות באופן דק וחד את המחירים השונים שיש להיותנו עמודים
מאחורי בית הכנסת ולא זוכים כרגע להתפלל בתוכו.
