Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הגישות השונות לתורה (בבא קמא נה)

בבא קמא נה ע"א נתקלנו בסוגיה מפתיעה, שהיא בעיני אבן יסוד בהבנת הגישות השונות לתורה.
להקלת העניין לא נזכיר שמות, כי זה קשה לעקוב. הגמרא מספרת שרב א' פונה לרב ב' ושואל אותו: "מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב, ובדברות האחרונות תלמוד נאמר בהם טוב?" רב ב' עונה לו: "עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו". רב ב' ממליץ לרב א' ללכת לרב ג' (שלמד אגדה אצל רב ד') כדי לשאול אותו. רב ג' עונה שלא למד את התשובה מרב ד', אבל דווקא למד מרב ה': "הואיל וסופן להישבר".
מה קורה פה?
לפי חלק מחוקרי התלמוד יש כאן ויכוח על הנוסח של התנ"ך – כשרב ב' לא היה סגור על הנוסח שלפניו. ואולי הגרסה שלפניו היתה שונה מהגרסה של רב א'.
בעיני הסיפור שונה לחלוטין.
נתחיל מכך שיש לנו בתורה שני נוסחים של עשרת הדברות -הנוסח בשמות והנוסח בדברים. הנוסח בדברים שונה מעט מהנוסח בשמות – בטעם מצוות השבת ובהנחיה הכללית (שמות בדברים מול זכור בשמות), בשאלה אם חומדים או גם מתאווים, האם חומדים קודם את בית רעך (כמו בשמות) או קודם את אשתו (כפי שמופיע בדברים), האם שדה זה משהו שחומדים אותו (בדברים) ועוד.
שינוי נוסף שמופיע זה שבספר דברים מובטח למי שמכבד הורים "למען יטב לך". הבטחה זו לא מופיעה בספר שמות.
אם תשאלו פרשני פשט, רבים מהם יגידו שהנוסח בשמות הוא הנוסח "המקורי" של עשרת הדברות, ובספר דברים מדובר על "שכתוב" של משה, ניסוח מחדש במילים שלו, שנועד לקרב את הדברות לעם ולמקום ולזמן שהם נמצאים בו. כך לדוגמה – השדה לא מוזכרת בספר שמות כי זה עוד לא רלוונטי, אבל ערב הכניסה לארץ היא רלוונטית יותר. אולי יש דגש על הצורך להישמר ולשמור את השבת, יותר מהניסוח שמופיע לפני החטאים של בני ישראל במדבר. אולי יש התאמה גדולה יותר לנפש האדם, שקודם מתחתן ואז בונה בית, בניגוד לאידיאל (שהרמב"ם עומד עליו) קודם לבנות בית ואז להתחתן. וגם צריך לשכנע אותו לכבד הורים כדי שיהיה לו טוב.
אבל ככל הנראה לא כך מבין רב א' את היחס בין שמות לדברים. הוא הבין שבשמות מדובר על "דברות ראשונות" ושם "ולמען יטב לך" לא מופיע, ואילו בספר דברים מופיע הניסוח של דברות אחרונות, ושם יש "טוב". רב א' מניח שהתורה השתנתה, שעשרת הדברות השתנו. לא בדברים גדולים, בניואנסים, ובכל זאת, היתה תורה "מקורית" שניתנה בסיני, ובפעם השניה שהיא ניתנה ה' ערך בה שינויים, והוא רוצה לדעת למה.
רב ב' עונה שהוא לא בטוח בכלל שזה הסיפור. מי אמר שהניסוח של ספר דברים משקף את הלוחות השניים (או דברות אחרונות)? אולי זה רק הפארפרזה של משה רבינו על הנוסח הקבוע והלא משתנה של עשרת הדברות?
רב ד' כבר יתן תשובה – הוא מסכים שהיה שינוי בתורה, הוא מסכים שהנוסח של דברים משקף את הדברות האחרונות. אבל יש לו הסבר לשינויים בתורה – הם היו אמורים לקרות מראש. כבר כשה' נתן את הלוחות הראשונים הוא ידע שהם עתידים להשתבר. אולי ה' בכלל ידע שללוחות כאלו, א-להיים (מדי?) לא יהיה קיום בעולם אנושי. הוא נתן עותק ראשוני שידעו מה האידיאל, אבל ידע שהעותק הזה לא יוכל להתקיים בעולם, וכבר הכין מראש עותק מותאם יותר (כפי שהסברנו את כל השינויים לעיל, שהופכים את הנוסח של דברים למעט יותר אנושי).
אם כן, בפנינו שלש אסכולות ביחס לשינויים שנראה שקיימים בתורה [והם בוודאי קיימים באופן יותר מוכח מבחינת הפשט במקומות אחרים – השינוי בזהות המשרתים במקדש, ההוספה של פסח שני, והשינוי בדיני ירושה ועוד כהנה וכהנה שינויים שנעשו בתורה לאורך הדרך] –
  • רב א' חושב שיש שינויים ומבקש להם הסבר.
  • רב ב' מניח שאין שינויים בתורה. שום דבר לא משתנה.
  • רב ד' (בשם רב ה') יודע שיש שינויים אבל אומר שהם ידועים מראש.
מה הופך את התורה לנצחית יותר – העובדה שהיא מתאימה את עצמה למציאות? העובדה שהיא בלתי משתנה? או העובדה שיש בה שינויים ידועים ומובנים מראש? תלוי את מי אתם שואלים.
את הדגמים הללו ביחס לשינויים בתורה נראה במקומות רבים נוספים, אבל הם מרוכזים כאן בפנינו, בסוגיה קצת מבלבלת, שנתקלים בה פעם בשבע וחצי שנים, תוך כדי לימוד הדף היומי.

Rabbanit Dr. Adina Sternberg

הרבנית ד”ר עדינה שטרנברג
גלול כלפי מעלה