מהי מצוות תלמוד תורה? האם נשים חייבות בה? מהי ה"תורה" שאישה חייבת ללמוד? כיצד ומדוע נפתחו שערי לימוד התורה לנשים? מהם המקורות שאישה אמורה ללמוד ומדוע?
מעובד מתוך אתר דרכיה
מהו היקף המצווה?
המצווה הפורמלית ללמוד תורה מהווה רק חלק אחד מהרעיון של תלמוד תורה. הקיום הממוצע שיוצאים בו ידי חובה הוא לימוד קטעי תורה שבכתב ותורה שבעל פה בכל יום, אך באופן כללי מצוות תלמוד תורה אין לה שיעור.
מניין נובע החיוב במצווה?
החיוב נלמד מדברי הפסוק: "ולמדתם אותם את בניכם…" (דברים י"א, יט), המלמד על חיוב כפול: לימוד עצמי, והעברת התורה לדורות הבאים.
אז מדוע נשים פטורות מן המצווה?
חז"ל דורשים פטור זה מהמילה "בניכם" המופיעה בפסוק. לפי המדרש, משתמע ממנה שקיים חיוב מן התורה ללמד רק בנים ולא בנות. הגמרא צועדת צעד נוסף בעקבות דרשה זו ומסיקה שאם אין חיוב ללמד את הבת תורה, הרי שאין חיוב על האישה ללמוד בעצמה או ללמד את ילדיה.
האם בכל זאת יש לנשים חלק בתלמוד תורה?
בהחלט. גם נשים עמדו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה. האישה פטורה רק מהמצווה הפורמלית של תלמוד תורה ולא מתלמוד תורה במובנו הרחב.
מהי המשמעות בפועל של הפטור של נשים ממצוות לימוד תורה?
המשנה מביאה מחלוקת בעניין לימוד תורה של נשים בין בן עזאי לרבי אליעזר:
- בן עזאי אומר שהאב מחוייב ללמד את בתו תורה, ושלימוד זה עשוי להיות מועיל.
- רבי אליעזר חולק עליו. הוא מדמה אב המלמד את בתו תורה למי שמלמד אותה תיפלות (דברי שטות). קשה לדעת בדיוק למה התכוון ומדוע אמר זאת, אך ברור שלא תמך בכך שנשים ילמדו תורה. לדעה זו יש השפעה רבה על ההלכה.
אם האישה מנועה מללמוד תורה, כיצד תקיים את מצוותיה?
נראה שגם רבי אליעזר לא התכוון לאסור על נשים ללמוד הלכות כדי לקיימן. גם אם נטען שרבי אליעזר התנגד ללימוד עיוני של הכתובים, סביר שלכל הפחות היה תומך בלימוד הלכות דרך המסורת המועברת מאם לבת, במסורת התנהגותית.
האם לימוד תורה מעשי, מן הסביבה, מספיק? או האם חשוב שכולם ייחשפו ללימוד מתוך ספרים?
בשאלה זו נחלקו הראשונים. המהרי"ל התנגד ללימוד תורה עיוני לנשים. לעומתו, פונה רבי יצחק מקורביל בספר המצוות שלו לקהל הנשים והגברים כאחד.
מהי פסיקת הרמב"ם בנושא לימוד תורה לנשים?
הרמב"ם (ובעקבותיו השו"ע) מביא את דברי רבי אליעזר שאב המלמד את בתו תורה מלמדה "תפלות", ועל פניו נראה שפוסק כמותו. אולם מעיון בדבריו עולים כמה פתחי היתר:
- הרמב"ם מצמצם את שיטת רבי אליעזר להגבלה על לימוד תורה שבעל פה, מה שמשאיר מקום ללימוד תורה שבכתב.
- ייתכן שהניסוח שלו מצביע על כך שאין איסור מוחלט גם על לימוד תורה שבעל פה לנשים.
- ייתכן שההגבלות שייכות רק לאב המלמד את בתו.
- נראה שחששותיו אינם מתייחסים לאישה הלומדת באופן עצמאי. לימוד עצמאי של נשים ראוי לשבח.
- הרמב"ם אינו מכחיש שלאישה יש יכולת ללמוד כמו שצריך, ומבין שזה נצרך כדי להגיע למדרגות גבוהות של אמונה.
אילו פתחים אחרים נפתחו?
במאה ה–19 הרב שמשון רפאל (הרש"ר) הירש יסד בית ספר לבנות שבו נלמדת תורה. הוא מסביר שלימודים אלו הם הרחבה של הלימוד הבלתי פורמלי שהיה לנשים כל השנים.
מהי התפנית בלימוד תורה לנשים שהתרחשה בעת החדשה?
בשנת 1917 ראתה שרה שנירר מסביבה נשים משכילות שמתרחקות מן החיים הדתיים מתוך צמא ללימוד תורה. בעקבות כך היא הקימה רשת של בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב", בהשראת משנתו החינוכית של הרש"ר הירש.
האם הייתה תמיכה בהקמת "בית יעקב"?
גדולי ישראל, ובראשם החפץ חיים, תמכו במפעלה של שרה שנירר וראו בה צו השעה. השינויים במבנה הקהילה גרמו לירידת קרנה של המסורת ההתנהגותית ולעליית קרנה של המסורת הכתובה, כך שלא מספיק שנשים ילמדו את המסורת רק מלמידה סביבתית. לאור שינויי הזמן שיטתו של ר' אליעזר אינה ישימה, ונוצר הצורך שנשים יחלו ללמוד תורה בצורה עיונית ומסודרת.
מה קרה לאחר פרסום תמיכתו של החפץ חיים בהקמת בית יעקב?
ההתנגדות ללימוד תורה שבכתב לנשים הופכת לדעה שולית. אומנם לגבי לימודי תורה שבעל פה לנשים קיימת מחלוקת עד היום. ביסוד מחלוקת זו עומדות השאלות עד כמה העולם אכן השתנה, ולאילו תכנים תורניים זקוקות נשים בשל כך.
מהן הדעות לגבי לימוד תורה שבעל פה לנשים?
הדעות נעות בין עידוד מוגבל (הרב משה פיינשטיין), לבין היתר גורף (הרב מרדכי אליהו), עד ראייתו כחובה (הרב סולובייצ'יק).
האם ישנו מכנה משותף לדעות?
כן, על כמה דברים ישנה הסכמה:
- יש לאישה חלק בלימוד התורה, ורצוי להרחיב את הלימוד של נשים מן הכתובים יותר ממה שהיה בדורות הקודמים.
- הסכנה מהבוּרוּת הנגרמת מחוסר בלימוד גדולה בימינו בהרבה מהחשש שלימוד יביא לידי "תפלות".
- את בסיס ההיתר ללימוד תורה לנשים ניתן למצוא כבר במקורות קדומים, הרבה לפני ייסוד בית יעקב. לכן הדיון נוגע בעיקר ללימוד במוסדות, ולא ללימוד עצמאי של אישה.
מהי ההדרכה המעשית של התומכים בלימוד תורה שבעל פה לנשים?
- הרב יוסף דב סולובייצ'יק הנחה ללמד את הבנות בשווה לבנים.
- הרב אהרן ליכטנשטיין הסתייג מן ההנחיה ללמד את כל הבנות באופן אינטנסיבי, אך הדגיש את החשיבות של לימוד רציני הן מתוך כבוד לתורה והן מתוך כבוד האישה.
- רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הסכים שעל הנשים ללמוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה. הוא הוסיף שלימוד התורה של נשים בדורנו הוא מסימני הגאולה הקרבה.
מהי מטרת לימוד תורה לנשים?
לימוד התורה ככלל, לאיש או אישה, מביא לידי קיום המצוות, התפתחות מוסרית ובניית אמונה. עיסוק בתורה מעצים ומעצב את עבודת ה' של הפרט ושל הכלל.
לעיון נוסף, בליווי מקורות באתר דרכיה:
https://deracheha.org.il/temidim/
