Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ בסיון תשע״ט | 3 יולי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

ערכין יז

כדאי לאדם לעסוק באומנות אבותיו. מה נחשב יסורין ומה המשמעות של זה? האם הדור הולך אחר המנהיג או המנהיג הולך אחר הדור? הפטור לעני של הישג יד הולך אחר הנודר. המשנה משווה בין זה לדין של קרבנות מצורע עני במקרה שמישהו נודר שיביא קרבנותיו במקומו. האם הם שונים או לא? מי שהיה עני בשעת שאמר "ערכי עלי" ואז העשיר או ליהפך – האם דנים בו כעני או לא? האם זה אותו דבר בקשר למצורע?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

פורענות מזדמנת לו

תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלמלא בא הקדוש ברוך הוא עם אברהם יצחק ויעקב בדין אין יכולין לעמוד מפני תוכחה שנאמר ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה׳ את כל צדקות ה׳ אשר עשה אתכם ואת אבותיכם

זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דורו

למאי הלכתא אילימא למעליותא דמר סבר אי מעלי דרא מעלי פרנס ומר סבר אי מעלי פרנס מעלי דרא הא איכא צדקיה דהוה מעלי ודריה לא הוה מעלי והא יהויקים דלא הוה מעלי ודריה הוה מעלי

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה

ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו

אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן

הדרן עלך יש בערכין

מתני׳ השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך והערך בזמן הערך

השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני ועשיר שהעריך את העני נותן ערך עשיר

אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי היה מצורע עני מביא קרבן עני עשיר מביא קרבן עשיר

רבי אומר אומר אני אף בערכין כן וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני שאין העשיר חייב כלום אבל עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר

גמ׳ השג יד במעריך הוא כדכתיב אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן

השנים בנידר בנערך הוא איידי דאמר השג יד בנודר אמר נמי השנים בנידר

השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני מאי טעמא דאמר קרא אשר תשיג יד הנדר בנודר תלה רחמנא

אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי׳ היה מצורע עני מביא קרבן עני ואף על גב דמדירו עשיר ואם דל הוא אמר רחמנא ולא דל הוא

אמר רבי יצחק כשהיה מדירו עני ודלמא עליה דידיה חס רחמנא אמדירו לא דהכתיב הוא

אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר

אבל מדירו עשיר הכי נמי דמייתי בעשירות

אם כן מאי אבל בקרבנות אינו כן


חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני

סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבו איתרבו קא משמע לן

לפי שמצינו בערכין עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני יכול אף זה כן תלמוד לומר אם דל הוא

ולרבי דאמר אומר אני אף בערכין כן אלמא אמר בתר חיובא דגברא אזלינן והא לא צריכא קרא למעוטי הוא למעוטי מאי

למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי בתר חיובא דגברא אזלינן קא משמע לן

מתני׳ היה עני והעשיר עשיר והעני נותן ערך עשיר רבי יהודה אומר עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר

אבל בקרבנות אינו כן אפילו מת אביו והניח לו ריבוא או ספינתו בים ובאה לו ברבואות אין להקדש בה כלום

גמ׳ עני והעשיר אשר תשיג יד הנדר עשיר והעני על פי אשר תשיג

רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר מאי טעמא דרבי יהודה אמר קרא ואם מך הוא מערכך עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו

אלא מעתה ואם דל הוא הכי נמי עד שיהא בדלותו מתחלתו ועד סופו

וכי תימא הכי נמי והתנן מצורע שהביא קרבנותיו עני והעשיר עשיר והעני הכל הולך אחר חטאת דברי רבי שמעון

רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם ותניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרים

הא אתמר עלה אמר רב יהודה אמר רב ושלשתן מקרא אחד דרשו אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת

ורבי יהודה סבר דבר המכשיר ומאי ניהו אשם רבי אליעזר בן יעקב סבר הגורם לו טהרה ומאי ניהו ציפרים

ואלא הוא למה לי לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו

אלא מעתה והוא עד עד שיהא כשר מתחלתו ועד סופו

וכי תימא הכי נמי והא תניא היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פקח ונתחרש פתוח ונסתמא שפוי ונשתטה הרי זה פסול אבל היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ערכין יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ערכין יז

פורענות מזדמנת לו

תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלמלא בא הקדוש ברוך הוא עם אברהם יצחק ויעקב בדין אין יכולין לעמוד מפני תוכחה שנאמר ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה׳ את כל צדקות ה׳ אשר עשה אתכם ואת אבותיכם

זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דורו

למאי הלכתא אילימא למעליותא דמר סבר אי מעלי דרא מעלי פרנס ומר סבר אי מעלי פרנס מעלי דרא הא איכא צדקיה דהוה מעלי ודריה לא הוה מעלי והא יהויקים דלא הוה מעלי ודריה הוה מעלי

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה

ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו

אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן

הדרן עלך יש בערכין

מתני׳ השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך והערך בזמן הערך

השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני ועשיר שהעריך את העני נותן ערך עשיר

אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי היה מצורע עני מביא קרבן עני עשיר מביא קרבן עשיר

רבי אומר אומר אני אף בערכין כן וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני שאין העשיר חייב כלום אבל עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר

גמ׳ השג יד במעריך הוא כדכתיב אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן

השנים בנידר בנערך הוא איידי דאמר השג יד בנודר אמר נמי השנים בנידר

השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני מאי טעמא דאמר קרא אשר תשיג יד הנדר בנודר תלה רחמנא

אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי׳ היה מצורע עני מביא קרבן עני ואף על גב דמדירו עשיר ואם דל הוא אמר רחמנא ולא דל הוא

אמר רבי יצחק כשהיה מדירו עני ודלמא עליה דידיה חס רחמנא אמדירו לא דהכתיב הוא

אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר

אבל מדירו עשיר הכי נמי דמייתי בעשירות

אם כן מאי אבל בקרבנות אינו כן


חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני

סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבו איתרבו קא משמע לן

לפי שמצינו בערכין עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני יכול אף זה כן תלמוד לומר אם דל הוא

ולרבי דאמר אומר אני אף בערכין כן אלמא אמר בתר חיובא דגברא אזלינן והא לא צריכא קרא למעוטי הוא למעוטי מאי

למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי בתר חיובא דגברא אזלינן קא משמע לן

מתני׳ היה עני והעשיר עשיר והעני נותן ערך עשיר רבי יהודה אומר עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר

אבל בקרבנות אינו כן אפילו מת אביו והניח לו ריבוא או ספינתו בים ובאה לו ברבואות אין להקדש בה כלום

גמ׳ עני והעשיר אשר תשיג יד הנדר עשיר והעני על פי אשר תשיג

רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר מאי טעמא דרבי יהודה אמר קרא ואם מך הוא מערכך עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו

אלא מעתה ואם דל הוא הכי נמי עד שיהא בדלותו מתחלתו ועד סופו

וכי תימא הכי נמי והתנן מצורע שהביא קרבנותיו עני והעשיר עשיר והעני הכל הולך אחר חטאת דברי רבי שמעון

רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם ותניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרים

הא אתמר עלה אמר רב יהודה אמר רב ושלשתן מקרא אחד דרשו אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת

ורבי יהודה סבר דבר המכשיר ומאי ניהו אשם רבי אליעזר בן יעקב סבר הגורם לו טהרה ומאי ניהו ציפרים

ואלא הוא למה לי לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו

אלא מעתה והוא עד עד שיהא כשר מתחלתו ועד סופו

וכי תימא הכי נמי והא תניא היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פקח ונתחרש פתוח ונסתמא שפוי ונשתטה הרי זה פסול אבל היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו


גלול כלפי מעלה