Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בתמוז תשע״ט | 11 יולי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ערכין כה

איך מודדים “חומר זרע שעורים”? האם מחשיבים נקעים עמוקים או סלעים גבוהים? מה הסכום שמשלמים כל שנה בחזור ביובל? האם אפשר לשלם בתשלומים? האם מעריכים לפי השנה שהקדיש או השנה שפודה? מה קורה לשדה ביובל – אם גאל הבעלים? אם בנו גאל? אם אחר גאל? אם כהן גאל? האם בת נחשב כבן לעניין זה? אם אשה מקדישה, מי יכול לגאול בשבילה כדי שהשדה יחזור אליה בשנת היובל?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

באמצע יובל דכל כמה דלא מליא ליה שנה לא מגרע ליה

מאי קא משמע לן דאין מחשבין חדשים עם ההקדש הא בהדיא קתני אין מחשבין חדשים עם ההקדש מה טעם קאמר מה טעם לא גואלין לאחר יובל פחות משנה משום דאין מחשבין חדשים עם ההקדש

אין מחשבין חדשים וכו׳ תנו רבנן מנין שאין מחשבין חדשים עם ההקדש תלמוד לומר וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים

מניין שאם אתה רוצה לעשות חדשים לשנה עושה היכי דמי כגון דאקדשיה בפלגא דארבעין ותמני

תלמוד לומר וחשב לו הכהן מכל מקום

מתני׳ המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אינן נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה

הקדישה שתים ושלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה ואם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו אלא נותן את כולו כאחד אחד בעלים ואחד כל האדם מה בין בעלים לכל אדם אלא שבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש

גמ׳ תנא כור זרע ולא כור תבואה מפולת יד ולא מפולת שוורים תני לוי לא מעבה ולא מידק אלא בינוני

היו שם נקעים עמוקים כו׳ וליקדשו באנפי נפשייהו

וכי תימא כיון דלא הוו בית כור לא הוו קדשי והתניא שדה מה תלמוד לומר לפי שנאמר זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אין לי אלא שהקדיש כענין הזה מנין לרבות לתך וחצי לתך סאה ותרקב וחצי תרקב תלמוד לומר שדה מכל מקום

אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים שמע מינה

אי הכי פחות מכאן נמי הנהו נגאני דארעא מיקרו שידרי דארעא מיקרו

הקדישה שתים ושלש וכו׳ תנו רבנן

ונגרע מערכך אף מן ההקדש שאם אכלה הקדש שנה או שתים אי נמי לא אכלה אלא שהיתה לפניו נותן סלע ופונדיון לשנה

ואם אמר הריני נותן כו׳ תנו רבנן מנין שאם אמרו בעלים הרינו נותנין דבר שנה בשנה שאין שומעין להם תלמוד לומר וחשב לו הכהן את הכסף עד שיהא כסף כולו כאחד אחד בעלים ואחד כל אדם מה בין בעלים לכל אדם שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש

מתני׳ הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מהקרובים וגאלה מידו יוצאה לכהנים ביובל

גאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי הרי היא שלי אלא יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים

גמ׳ תנו רבנן

אם לא יגאל את השדה בעלים ואם מכר את השדה גיזבר

לאיש אחר לאחר ולא לבן אתה אומר לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר איש הרי אח אמור הא מה אני מקיים אחר ולא לבן

ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי

אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו לייבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום

ותיפוק ליה דהכא תרתי והכא חדא

משום דעבד עברי מהאי פירכא נמי הוא דנפקא ליה כלום יש יבום אלא במקום שאין בן

בעי רבה בר אבוה בת מהו שתעמיד שדה לאביה כיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי פטרי מוקמה או דילמא כיון דלענין נחלה בת במקום בן כי אחר דמיא לא מוקמה

תא שמע דתנא דבי רבי ישמעאל כל שהוא אחר במקום בן והא נמי במקום בן כי אחר דמיא

בעי רבי זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה או דילמא בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הקדישה פחות משתי שנים לפני היובל מהו שתצא לכהנים

אמר ליה מאי דעתיך ונגרע מערכך והיה השדה בצאתו ביובל דבת גירעון אין דלאו בת גירעון לא

אדרבה אם לא יגאל השדה והיה השדה בצאתו ביובל והאי נמי בת גאולה היא

גאלה אחד מן הכהנים כו׳ תנו רבנן לכהן תהיה אחזתו מה תלמוד לומר

מנין לשדה שיוצא לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהן הרי תחת ידי ותהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן

תלמוד לומר אחזתו אחוזה שלו ואין זה שלו הא כיצד יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים

מתני׳ הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר נכנסין ולא נותנין

רבי אליעזר אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושין עד היובל השני הגיע היובל השני ולא נגאלה נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי לעולם אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר

גמ׳ מאי טעמא דרבי יהודה גמר קדש קדש ממקדיש בית

מה להלן בדמים אף כאן בדמים

ורבי שמעון גמר קדש קדש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם

ורבי [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת דנין קדשי בדק הבית

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ערכין כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ערכין כה

באמצע יובל דכל כמה דלא מליא ליה שנה לא מגרע ליה

מאי קא משמע לן דאין מחשבין חדשים עם ההקדש הא בהדיא קתני אין מחשבין חדשים עם ההקדש מה טעם קאמר מה טעם לא גואלין לאחר יובל פחות משנה משום דאין מחשבין חדשים עם ההקדש

אין מחשבין חדשים וכו׳ תנו רבנן מנין שאין מחשבין חדשים עם ההקדש תלמוד לומר וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים

מניין שאם אתה רוצה לעשות חדשים לשנה עושה היכי דמי כגון דאקדשיה בפלגא דארבעין ותמני

תלמוד לומר וחשב לו הכהן מכל מקום

מתני׳ המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אינן נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה

הקדישה שתים ושלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה ואם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו אלא נותן את כולו כאחד אחד בעלים ואחד כל האדם מה בין בעלים לכל אדם אלא שבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש

גמ׳ תנא כור זרע ולא כור תבואה מפולת יד ולא מפולת שוורים תני לוי לא מעבה ולא מידק אלא בינוני

היו שם נקעים עמוקים כו׳ וליקדשו באנפי נפשייהו

וכי תימא כיון דלא הוו בית כור לא הוו קדשי והתניא שדה מה תלמוד לומר לפי שנאמר זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אין לי אלא שהקדיש כענין הזה מנין לרבות לתך וחצי לתך סאה ותרקב וחצי תרקב תלמוד לומר שדה מכל מקום

אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים שמע מינה

אי הכי פחות מכאן נמי הנהו נגאני דארעא מיקרו שידרי דארעא מיקרו

הקדישה שתים ושלש וכו׳ תנו רבנן

ונגרע מערכך אף מן ההקדש שאם אכלה הקדש שנה או שתים אי נמי לא אכלה אלא שהיתה לפניו נותן סלע ופונדיון לשנה

ואם אמר הריני נותן כו׳ תנו רבנן מנין שאם אמרו בעלים הרינו נותנין דבר שנה בשנה שאין שומעין להם תלמוד לומר וחשב לו הכהן את הכסף עד שיהא כסף כולו כאחד אחד בעלים ואחד כל אדם מה בין בעלים לכל אדם שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש

מתני׳ הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מהקרובים וגאלה מידו יוצאה לכהנים ביובל

גאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי הרי היא שלי אלא יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים

גמ׳ תנו רבנן

אם לא יגאל את השדה בעלים ואם מכר את השדה גיזבר

לאיש אחר לאחר ולא לבן אתה אומר לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר איש הרי אח אמור הא מה אני מקיים אחר ולא לבן

ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי

אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו לייבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום

ותיפוק ליה דהכא תרתי והכא חדא

משום דעבד עברי מהאי פירכא נמי הוא דנפקא ליה כלום יש יבום אלא במקום שאין בן

בעי רבה בר אבוה בת מהו שתעמיד שדה לאביה כיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי פטרי מוקמה או דילמא כיון דלענין נחלה בת במקום בן כי אחר דמיא לא מוקמה

תא שמע דתנא דבי רבי ישמעאל כל שהוא אחר במקום בן והא נמי במקום בן כי אחר דמיא

בעי רבי זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה או דילמא בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הקדישה פחות משתי שנים לפני היובל מהו שתצא לכהנים

אמר ליה מאי דעתיך ונגרע מערכך והיה השדה בצאתו ביובל דבת גירעון אין דלאו בת גירעון לא

אדרבה אם לא יגאל השדה והיה השדה בצאתו ביובל והאי נמי בת גאולה היא

גאלה אחד מן הכהנים כו׳ תנו רבנן לכהן תהיה אחזתו מה תלמוד לומר

מנין לשדה שיוצא לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהן הרי תחת ידי ותהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן

תלמוד לומר אחזתו אחוזה שלו ואין זה שלו הא כיצד יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים

מתני׳ הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר נכנסין ולא נותנין

רבי אליעזר אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושין עד היובל השני הגיע היובל השני ולא נגאלה נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי לעולם אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר

גמ׳ מאי טעמא דרבי יהודה גמר קדש קדש ממקדיש בית

מה להלן בדמים אף כאן בדמים

ורבי שמעון גמר קדש קדש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם

ורבי [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת דנין קדשי בדק הבית

גלול כלפי מעלה