הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
ערכין ל
שונים בקשר למי שרוצה לקנות שדהו חזרה – מה אם המחירים עלו/ירדו? למה מקילים ולא למחמירים? לומדים דינים אלו מדיני פדיון עבד עברי. גם שם יש לשאול למה מקילים ולא מחמירים? האם יכול למכור מנכסים אחרים שיש לו כדי לפדות את שדה אחוזתו? האם מותר לשוכר להשכיר לאחר?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
ורב ענן ברייתא לא שמיעא ליה ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דלמא אינה מכורה ומעות מתנה מידי דהוה אמקדש אחותו דאיתמר המקדש אחותו רב אמר מעות חוזרין ושמואל אמר מעות מתנה
אמר ליה אביי לרב יוסף מאי חזית דקנסינן ליה ללוקח נקנסיה למוכר
אמר ליה לאו עכברא גנב אלא חורא גנב אי לאו עכברא חורא מנא ליה מסתברא היכא דאיתיה לאיסורא קנסינן
היתה שנת שדפון כו׳ השתא הובירה עולה לו נרה מיבעיא
נרה איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא אמרינן ליה הב ליה דמיה וליסק קא משמע לן
רבי אליעזר אומר מכרה לו כו׳ תניא רבי אליעזר אומר מנין שאם מכרה לו לפני ראש השנה מליאה פירות שלא יאמר לו הנח לפני כדרך שהנחתי לפניך תלמוד לומר במספר שני תבואת ימכר לך פעמים שאדם אוכל שלש תבואות בשתי שנים
מתני׳ מכרה לראשון במנה ומכר ראשון לשני במאתים אינו מחשב אלא עם הראשון שנאמר אשר מכר לו
מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה אינו מחשב אלא עם האחרון שנאמר וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו לאיש אשר בתוכו
לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב ברעה ויגאל ביפה ולא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין ובהקדש מותר בכולן זה חומר בהדיוט מבהקדש
גמ׳ תנו רבנן מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון תלמוד לומר אשר מכר לו
מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה מנין שאין מחשבין אלא עם השני תלמוד לומר לאיש אשר בתוכו דברי רבי
רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר והשיב את העדף העודף שבידו
מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר והשיב את העדף העודף שבקרקע
מאי בינייהו דאייקר וזל ואייקר
וממאי דלקולא דלמא לחומרא
לא סלקא דעתך דגמר גאולה גאולה מעבד עברי
והתם מנלן דתניא נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין אלא ממנה שנאמר מכסף מקנתו
נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין אלא ממנה שנאמר כפי שניו
ואין לי אלא עבד עברי הנמכר לגוי שנגאל וידו על העליונה נמכר לישראל מנין תלמוד לומר שכיר שכיר לגזירה שוה
אמר אביי
הריני כבן עזאי בשוקי טבריא אמר ליה ההוא מרבנן לאביי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא ממאי דלקולא אימא לחומרא
לא סלקא דעתיך מדאקיל רחמנא גביה דתניא כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי קרקע מיכן אמרו הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו
אדרבה נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית
אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד
לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר וכי ימוך אחיך ומכר מאחזתו
לא באת לידו לסוף מוכר את ביתו שנאמר ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה מאי שנא התם דקאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דקאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו
הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר
לא באת לידו לסוף שלוה ברבית שנאמר וכי ימוך אחיך וגו׳ וכתיב אל תקח מאתו נשך ותרבית
לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר וכי ימכר איש [את] בתו לאמה ואף על גב דבתו בהאי ענינא ליתא ניחא לאיניש דליזבין ברתיה ולא ליזיף בריביתא דאילו התם מיגרעא ואזלא ואילו הכא קא מוספא ואזלא
לא באת לידו לסוף שמוכר את עצמו שנאמר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא לך אלא לגר שנאמר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר לגר תושב
משפחת גר זה הגוי כשהוא אומר או לעקר משפחת גר זה הנמכר ונעשה משרת לעבודה זרה עצמה
אמר ליה הא אהדריה קרא ותנא דבי רבי ישמעאל הואיל והלך ומכר עצמו לעבודה זרה אידחה אבן אחר הנופל תלמוד לומר גאלת עולם תהיה לו וביובל יצא אימא גאולה תהיה לו דלא ליטמע בגוים ולעולם לענין פדיונו נחמיר
אמר רב נחמן בר יצחק כתיב אם עוד רבות בשנים וכתיב אם מעט נשאר בשנים
וכי יש שנים מרובות ויש שנים מועטות אלא נתרבה כספו מכסף מקנתו נתמעט כספו כפי שניו
ואימא היכא דעבד תרתי ופיישי ארבעי ליתב ליה ארבע מכסף מקנתו והיכא דעבד ארבע ופיישי תרתי ליתב ליה תרתי כפי שניו
אם כן נכתוב אם עוד רבות שנים מאי בשנים נתרבה כספו בשנים מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני
לא ימכור ברחוק כו׳ מנא הני מילי דתנו רבנן והשיגה ידו יד עצמו שלא ילוה ויגאל
ומצא פרט למצוי שלא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ברע ויגאול ביפה כדי גאלתו כדי גאולה הוא גואל ואינו גואל לחצאין
למימרא דמצא השתא משמע ורמינהו ומצא פרט לממציא עצמו מיכן אמר רבי אליעזר אם משיצאה אבן מתחת ידו הוציא הלה את ראשו וקיבלה פטור אלמא מצא מידי דאיתיה מעיקרא משמע
אמר רבא הכא מענינא דקרא והכא מענינא דקרא הכא דומיא דהשיגה ידו מה השיגה ידו דהשתא אף מצא נמי דהשתא והכא דומיא דיער מה יער מילתא דאיתיה מעיקרא אף מצא מילתא דאיתיה מעיקרא
ובהקדש כו׳ מנא הני מילי דתנו רבנן ואם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין
אמר רבי שמעון מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעלים ביובל הורע כחו שאינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין
אבל מקדיש שדה אחוזה הואיל שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצא לכהנים יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ערכין ל
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ורב ענן ברייתא לא שמיעא ליה ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דלמא אינה מכורה ומעות מתנה מידי דהוה אמקדש אחותו דאיתמר המקדש אחותו רב אמר מעות חוזרין ושמואל אמר מעות מתנה
אמר ליה אביי לרב יוסף מאי חזית דקנסינן ליה ללוקח נקנסיה למוכר
אמר ליה לאו עכברא גנב אלא חורא גנב אי לאו עכברא חורא מנא ליה מסתברא היכא דאיתיה לאיסורא קנסינן
היתה שנת שדפון כו׳ השתא הובירה עולה לו נרה מיבעיא
נרה איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא אמרינן ליה הב ליה דמיה וליסק קא משמע לן
רבי אליעזר אומר מכרה לו כו׳ תניא רבי אליעזר אומר מנין שאם מכרה לו לפני ראש השנה מליאה פירות שלא יאמר לו הנח לפני כדרך שהנחתי לפניך תלמוד לומר במספר שני תבואת ימכר לך פעמים שאדם אוכל שלש תבואות בשתי שנים
מתני׳ מכרה לראשון במנה ומכר ראשון לשני במאתים אינו מחשב אלא עם הראשון שנאמר אשר מכר לו
מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה אינו מחשב אלא עם האחרון שנאמר וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו לאיש אשר בתוכו
לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב ברעה ויגאל ביפה ולא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין ובהקדש מותר בכולן זה חומר בהדיוט מבהקדש
גמ׳ תנו רבנן מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון תלמוד לומר אשר מכר לו
מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה מנין שאין מחשבין אלא עם השני תלמוד לומר לאיש אשר בתוכו דברי רבי
רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר והשיב את העדף העודף שבידו
מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר והשיב את העדף העודף שבקרקע
מאי בינייהו דאייקר וזל ואייקר
וממאי דלקולא דלמא לחומרא
לא סלקא דעתך דגמר גאולה גאולה מעבד עברי
והתם מנלן דתניא נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין אלא ממנה שנאמר מכסף מקנתו
נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין אלא ממנה שנאמר כפי שניו
ואין לי אלא עבד עברי הנמכר לגוי שנגאל וידו על העליונה נמכר לישראל מנין תלמוד לומר שכיר שכיר לגזירה שוה
אמר אביי
הריני כבן עזאי בשוקי טבריא אמר ליה ההוא מרבנן לאביי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא ממאי דלקולא אימא לחומרא
לא סלקא דעתיך מדאקיל רחמנא גביה דתניא כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי קרקע מיכן אמרו הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו
אדרבה נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית
אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד
לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר וכי ימוך אחיך ומכר מאחזתו
לא באת לידו לסוף מוכר את ביתו שנאמר ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה מאי שנא התם דקאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דקאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו
הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר
לא באת לידו לסוף שלוה ברבית שנאמר וכי ימוך אחיך וגו׳ וכתיב אל תקח מאתו נשך ותרבית
לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר וכי ימכר איש [את] בתו לאמה ואף על גב דבתו בהאי ענינא ליתא ניחא לאיניש דליזבין ברתיה ולא ליזיף בריביתא דאילו התם מיגרעא ואזלא ואילו הכא קא מוספא ואזלא
לא באת לידו לסוף שמוכר את עצמו שנאמר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא לך אלא לגר שנאמר לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר לגר תושב
משפחת גר זה הגוי כשהוא אומר או לעקר משפחת גר זה הנמכר ונעשה משרת לעבודה זרה עצמה
אמר ליה הא אהדריה קרא ותנא דבי רבי ישמעאל הואיל והלך ומכר עצמו לעבודה זרה אידחה אבן אחר הנופל תלמוד לומר גאלת עולם תהיה לו וביובל יצא אימא גאולה תהיה לו דלא ליטמע בגוים ולעולם לענין פדיונו נחמיר
אמר רב נחמן בר יצחק כתיב אם עוד רבות בשנים וכתיב אם מעט נשאר בשנים
וכי יש שנים מרובות ויש שנים מועטות אלא נתרבה כספו מכסף מקנתו נתמעט כספו כפי שניו
ואימא היכא דעבד תרתי ופיישי ארבעי ליתב ליה ארבע מכסף מקנתו והיכא דעבד ארבע ופיישי תרתי ליתב ליה תרתי כפי שניו
אם כן נכתוב אם עוד רבות שנים מאי בשנים נתרבה כספו בשנים מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני
לא ימכור ברחוק כו׳ מנא הני מילי דתנו רבנן והשיגה ידו יד עצמו שלא ילוה ויגאל
ומצא פרט למצוי שלא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ברע ויגאול ביפה כדי גאלתו כדי גאולה הוא גואל ואינו גואל לחצאין
למימרא דמצא השתא משמע ורמינהו ומצא פרט לממציא עצמו מיכן אמר רבי אליעזר אם משיצאה אבן מתחת ידו הוציא הלה את ראשו וקיבלה פטור אלמא מצא מידי דאיתיה מעיקרא משמע
אמר רבא הכא מענינא דקרא והכא מענינא דקרא הכא דומיא דהשיגה ידו מה השיגה ידו דהשתא אף מצא נמי דהשתא והכא דומיא דיער מה יער מילתא דאיתיה מעיקרא אף מצא מילתא דאיתיה מעיקרא
ובהקדש כו׳ מנא הני מילי דתנו רבנן ואם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין
אמר רבי שמעון מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעלים ביובל הורע כחו שאינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין
אבל מקדיש שדה אחוזה הואיל שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצא לכהנים יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין
