Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ז בתמוז תשע״ט | 19 יולי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

ערכין לג-לד – סיום

מהן דינים של ערים שאין בהם חומה? איך שונים הדינים של לויים וכהנים משאר אנשים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

הניחא לרבנן דאמרי שנת חמשים אינה מן המנין אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן למה לי בשמיטין סגיא הא ודאי דלא כרבי יהודה

ולא מנו שמיטין ויובלות והכתיב מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך

והוינן בהו מקץ שבע שנים והכתיב ועבדך שש שנים ואמר רב נחמן בר יצחק שש לנמכר ושבע לנרצע

ההוא בתוכחה כתיב וקאמר נביא השלחתם והכתיב וישמעו וישלחו

אלא אמר רבי יוחנן ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן ומנא לן דהדור דכתיב כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שהחזירן ירמיה

ומנלן דיאשיה מלך עליהן דכתיב ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל

וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם רב נחמן בר יצחק אמר מהכא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי

מתני׳ בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות ונגאלין מיד וכל שנים עשר חדש כבתים ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות

גמ׳ תנו רבנן על שדה הארץ יחשב הקישו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים יוצאין ביובל ובגרעון כסף

אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים אינם נגאלים פחות משתי שנים תלמוד לומר גאלה תהיה לו מיד הואיל ונתת להם כח יפה שבשדות וכח שדה שבבתים יכול לא יצאו ביובל תלמוד לומר וביבל יצא

מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה

למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחליט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לכהנים נפקא להכי אצטריך וביבל יצא

מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי אמר ליה אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון

מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה כחו בממכרו הורע כחו בהקדשו ישראל שהורע כחו בממכרו אין דין שהורע כחו בהקדשו

והתם מנלן דתניא ויצא ממכר שומע אני אפילו עבדיו מטלטליו ושטריו תלמוד לומר בית ועיר אחזתו

מה תלמוד לומר ממכר ממכריו יוצא בחנם ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון

ופליגא דרבי אושעיא דאמר רבי אושעיא הכל היו בכלל ונתן הכסף וקם לו

כשפרט הכתוב בשדה אחוזה והיה השדה בצאתו ביבל קדש לה׳ שדה הוא דפרק ליה ונפקא לכהנים אבל הנך כדקיימי קיימי

וביבל יצא למה לי אמר רב פפא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה

למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחלט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית ליה השלמה בעי להכי אצטריך וביבל יצא

תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא המקדיש בית בבתי החצרים הרי זה גואל מיד וגואלו לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יובל ולא נגאל חוזר לבעלים ביובל


מתני׳ ואלו הן בתי החצרים שני חצרים של שני בתים אף על פי שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים

גמ׳ תנו רבנן ממשמע שנאמר בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מה תלמוד לומר אשר אין להם חומה אף על פי שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצירות שנים שתי חצירות של שני בתים

ואימא בית וחצר אם כן ליכתוב רחמנא חצרים וכי תימא אי כתב רחמנא חצרים חצר בלא בית משמע ההוא קרפף איקרי

מתני׳ ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה

שנאמר כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים

גמ׳ ואלא כמאן כבן לוי והדר תני עד שיהא לוי וערי הלוים

אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי

בשלמא ערי הלוים דכתיב כי בתי ערי הלוים אלא לוי מנלן דכתיב ואשר יגאל מן הלוים

תניא ואשר יגאל מן הלוים יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא שזה יפה כחו וזה יפה כחו תלמוד לומר מן הלוים

מן הלוים ולא כל הלוים פרט לבן לוי ממזר ונתין

וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים אבל עד שיהא לוי לא אמרינן

מתני׳ אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש

אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר גאלת עולם תהיה ללוים

גמ׳ אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין וכו׳ דכולי עלמא מיהא בדלוים לא משנינן מנא הני מילי

אמר רבי אלעזר דאמר קרא ושדה מגרש עריהם לא ימכר מאי לא ימכר אילימא לא ימכר כלל והא מדכתיב גאלת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבני אלא מאי לא ימכר לא ישנה

הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם תנו רבנן גאלת עולם תהיה ללוים מה תלמוד לומר לפי שנאמר במספר שני תבואת ימכר לך יכול אף זה כן תלמוד לומר גאלת עולם תהיה ללוים

לפי שנאמר והיה השדה בצאתו ביבל קדש לה׳ יכול אף זה כן תלמוד לומר גאלת עולם תהיה ללוים

לפי שנאמר וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת יכול אף זה כן תלמוד לומר גאלת עולם תהיה ללוים

בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות

אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף

וכי האי גוונא מי הויא חומה והתניא ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף

יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן גוים אף כאן גוים

יכול אפילו הקיפוה גוים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן גוים קודם לכן אף כאן גוים קודם לכן

תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ערכין לג-לד – סיום

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ערכין לג-לד – סיום

הניחא לרבנן דאמרי שנת חמשים אינה מן המנין אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן למה לי בשמיטין סגיא הא ודאי דלא כרבי יהודה

ולא מנו שמיטין ויובלות והכתיב מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך

והוינן בהו מקץ שבע שנים והכתיב ועבדך שש שנים ואמר רב נחמן בר יצחק שש לנמכר ושבע לנרצע

ההוא בתוכחה כתיב וקאמר נביא השלחתם והכתיב וישמעו וישלחו

אלא אמר רבי יוחנן ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן ומנא לן דהדור דכתיב כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שהחזירן ירמיה

ומנלן דיאשיה מלך עליהן דכתיב ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל

וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם רב נחמן בר יצחק אמר מהכא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי

מתני׳ בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות ונגאלין מיד וכל שנים עשר חדש כבתים ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות

גמ׳ תנו רבנן על שדה הארץ יחשב הקישו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים יוצאין ביובל ובגרעון כסף

אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים אינם נגאלים פחות משתי שנים תלמוד לומר גאלה תהיה לו מיד הואיל ונתת להם כח יפה שבשדות וכח שדה שבבתים יכול לא יצאו ביובל תלמוד לומר וביבל יצא

מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה

למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחליט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לכהנים נפקא להכי אצטריך וביבל יצא

מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי אמר ליה אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון

מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה כחו בממכרו הורע כחו בהקדשו ישראל שהורע כחו בממכרו אין דין שהורע כחו בהקדשו

והתם מנלן דתניא ויצא ממכר שומע אני אפילו עבדיו מטלטליו ושטריו תלמוד לומר בית ועיר אחזתו

מה תלמוד לומר ממכר ממכריו יוצא בחנם ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון

ופליגא דרבי אושעיא דאמר רבי אושעיא הכל היו בכלל ונתן הכסף וקם לו

כשפרט הכתוב בשדה אחוזה והיה השדה בצאתו ביבל קדש לה׳ שדה הוא דפרק ליה ונפקא לכהנים אבל הנך כדקיימי קיימי

וביבל יצא למה לי אמר רב פפא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה

למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחלט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית ליה השלמה בעי להכי אצטריך וביבל יצא

תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא המקדיש בית בבתי החצרים הרי זה גואל מיד וגואלו לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יובל ולא נגאל חוזר לבעלים ביובל


מתני׳ ואלו הן בתי החצרים שני חצרים של שני בתים אף על פי שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים

גמ׳ תנו רבנן ממשמע שנאמר בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מה תלמוד לומר אשר אין להם חומה אף על פי שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצירות שנים שתי חצירות של שני בתים

ואימא בית וחצר אם כן ליכתוב רחמנא חצרים וכי תימא אי כתב רחמנא חצרים חצר בלא בית משמע ההוא קרפף איקרי

מתני׳ ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה

שנאמר כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים

גמ׳ ואלא כמאן כבן לוי והדר תני עד שיהא לוי וערי הלוים

אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי

בשלמא ערי הלוים דכתיב כי בתי ערי הלוים אלא לוי מנלן דכתיב ואשר יגאל מן הלוים

תניא ואשר יגאל מן הלוים יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא שזה יפה כחו וזה יפה כחו תלמוד לומר מן הלוים

מן הלוים ולא כל הלוים פרט לבן לוי ממזר ונתין

וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים אבל עד שיהא לוי לא אמרינן

מתני׳ אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש

אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר גאלת עולם תהיה ללוים

גמ׳ אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין וכו׳ דכולי עלמא מיהא בדלוים לא משנינן מנא הני מילי

אמר רבי אלעזר דאמר קרא ושדה מגרש עריהם לא ימכר מאי לא ימכר אילימא לא ימכר כלל והא מדכתיב גאלת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבני אלא מאי לא ימכר לא ישנה

הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם תנו רבנן גאלת עולם תהיה ללוים מה תלמוד לומר לפי שנאמר במספר שני תבואת ימכר לך יכול אף זה כן תלמוד לומר גאלת עולם תהיה ללוים

לפי שנאמר והיה השדה בצאתו ביבל קדש לה׳ יכול אף זה כן תלמוד לומר גאלת עולם תהיה ללוים

לפי שנאמר וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת יכול אף זה כן תלמוד לומר גאלת עולם תהיה ללוים

בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות

אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף

וכי האי גוונא מי הויא חומה והתניא ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף

יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן גוים אף כאן גוים

יכול אפילו הקיפוה גוים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן גוים קודם לכן אף כאן גוים קודם לכן

תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן


גלול כלפי מעלה