הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
ערכין ד
לאחר שמביאים עוד דוגמאות של מקורות שכוללים כהנים לויים וישראלים ומסבירים מהו החידוש, הגמרא מביאה ברייתא שבא הובא הרבה דרשות (כדי להוכיח מניין להם שמוכת שחין ומנוול כלולים בערכין) עד הפסוקים בערכין. הגמרא מסבירה איך אפשר לדרוש כל כך הרבה דברים מאותם מלים (כשבדרך כלל דבר זה לא אפשרי).
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
וגואלין לעולם אימא במצות ראש השנה נמי לא ליחייבו קמשמע לן נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו
הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא ליבטיל עבודתם וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה
הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי קדשים סלקא דעתך אמינא ואכלו אותם אשר כפר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא
קא משמע לן ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו
הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין
סלקא דעתך אמינא הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קא משמע לן נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל
הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים פשיטא אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי דתנן אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא
אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין
ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לצבור
סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קא משמע לן
אמר ליה אביי האי וכל ערכך לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא
אלא אמר אביי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קא משמע לן
אמר ליה רבא אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב ואת אשמו יביא לה׳ איל תמים מן הצאן בערכך הכי נמי דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם
אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קא משמע לן
נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין מנא הני מילי
דתנו רבנן בערכך להביא ערך סתום דבר אחר בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים
יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו תלמוד לומר נפשות נפשות ולא המת
אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה
דבר אחר נפשת אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין תלמוד לומר נפשת דבר אחר נפשת
אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה אשה שהעריכה איש אשה שהעריכה אשה מנין תלמוד לומר נפשת
דבר אחר נפשת לרבות מנוול ומוכה שחין
שיכול נדר בערכך כל שישנו בדמים ישנו בערכין וכל שאינו בדמים אינו בערכין תלמוד לומר נפשת
והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים שיכול נדר בערכך כל שישנו בערכין ישנו בדמים וכל שאינו בערכין אינו בדמים תלמוד לומר והיה ערכך
הזכר זכר ולא טומטום ואנדרוגינוס יכול לא יהו בערך איש אבל יהיו בערך אשה תלמוד לומר והיה ערכך הזכר ואם נקבה היא זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס
אמר מר בערכך לרבות ערך סתום מאי ערך סתום
דתניא האומר ערך סתום עלי נותן כפחות שבערכין וכמה פחות שבערכין שלשת שקלים
ואימא חמשים תפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה
ואימא שקל דכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש ההוא בהשג יד הוא דכתיב
ואלא קרא למה לי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לומר שאינו נידון בהשג יד מאי טעמא כמפרש דמי
איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה נידון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כמפרש דמי קמשמע לן
דבר אחר בערכך ערך כולו הוא נותן ואינו נותן ערך דמי אברים והא אפיקתיה לערך סתם קרי ביה ערך בערכך
יכול שאני מוציא דבר שהנשמה תלויה בו תלמוד לומר נפשת נפשת ולא את המת
והא אפיקתיה קרי ביה נפש נפשת
אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך
אי הכי מת נמי תיפוק לי מוהעמיד והעריך הכי נמי ואלא נפש נפשת למה לי כדבעינן למימר קמן
דבר אחר נפשת אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין תלמוד לומר נפשת
דבר אחר נפשת אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה אשה שהעריכה איש ואשה שהעריכה אשה מנין תלמוד לומר נפשת
דבר אחר נפשת להביא מנוול ומוכה שחין והא אפיקתיה להנך
הנך לא צריכי קרא מאי טעמא כי שקול הוא ויבואו כולם כי איצטריך קרא למנוול ומוכה שחין הוא דאצטריך
והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים דמים למה לי קרא לא יהא אלא דמי דיקלא אילו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב
אמר רבא לומר שנידון בכבודו
סלקא דעתך אמינא נדר בערכך כתיב כל שישנו בערכין נידון בכבודו וכל שאינו בערכין אינו נידון בכבודו
אמר ליה אביי ודלא איתיה בערכין מי נידון בכבודו והתניא ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם ראש חמור זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש חמור מכור לך משמנין ביניהם
ראש פרה מכור לך לא מכר אלא ראשה של פרה ולא עוד אלא אפילו ראש פרה הקדש אין להקדש אלא ראשה ואמר רב פפא דהא מזדבן רישא דתורא בבי טבחא
והא חמור ופרה ליתנהו בערכין ואין נידון בכבודו וליטעמיך תיקשי לך עבד דאיתיה בערכין ואין נידון בכבודו
אלא לא קשיא הא בקדשי מזבח הא בקדשי בדק הבית
במאי אוקימתה בקדשי מזבח אימא סיפא ולא עוד אלא אפילו אמר ראש פרה זו הקדש אין להקדש אלא ראשה אמאי תפשוט קדושה בכולה מי לא תניא האומר
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ערכין ד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
וגואלין לעולם אימא במצות ראש השנה נמי לא ליחייבו קמשמע לן נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו
הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא ליבטיל עבודתם וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה
הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי קדשים סלקא דעתך אמינא ואכלו אותם אשר כפר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא
קא משמע לן ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו
הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין
סלקא דעתך אמינא הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קא משמע לן נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל
הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים פשיטא אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי דתנן אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא
אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין
ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לצבור
סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קא משמע לן
אמר ליה אביי האי וכל ערכך לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא
אלא אמר אביי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קא משמע לן
אמר ליה רבא אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב ואת אשמו יביא לה׳ איל תמים מן הצאן בערכך הכי נמי דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם
אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קא משמע לן
נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין מנא הני מילי
דתנו רבנן בערכך להביא ערך סתום דבר אחר בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים
יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו תלמוד לומר נפשות נפשות ולא המת
אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה
דבר אחר נפשת אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין תלמוד לומר נפשת דבר אחר נפשת
אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה אשה שהעריכה איש אשה שהעריכה אשה מנין תלמוד לומר נפשת
דבר אחר נפשת לרבות מנוול ומוכה שחין
שיכול נדר בערכך כל שישנו בדמים ישנו בערכין וכל שאינו בדמים אינו בערכין תלמוד לומר נפשת
והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים שיכול נדר בערכך כל שישנו בערכין ישנו בדמים וכל שאינו בערכין אינו בדמים תלמוד לומר והיה ערכך
הזכר זכר ולא טומטום ואנדרוגינוס יכול לא יהו בערך איש אבל יהיו בערך אשה תלמוד לומר והיה ערכך הזכר ואם נקבה היא זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס
אמר מר בערכך לרבות ערך סתום מאי ערך סתום
דתניא האומר ערך סתום עלי נותן כפחות שבערכין וכמה פחות שבערכין שלשת שקלים
ואימא חמשים תפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה
ואימא שקל דכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש ההוא בהשג יד הוא דכתיב
ואלא קרא למה לי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לומר שאינו נידון בהשג יד מאי טעמא כמפרש דמי
איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה נידון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כמפרש דמי קמשמע לן
דבר אחר בערכך ערך כולו הוא נותן ואינו נותן ערך דמי אברים והא אפיקתיה לערך סתם קרי ביה ערך בערכך
יכול שאני מוציא דבר שהנשמה תלויה בו תלמוד לומר נפשת נפשת ולא את המת
והא אפיקתיה קרי ביה נפש נפשת
אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך
אי הכי מת נמי תיפוק לי מוהעמיד והעריך הכי נמי ואלא נפש נפשת למה לי כדבעינן למימר קמן
דבר אחר נפשת אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין תלמוד לומר נפשת
דבר אחר נפשת אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה אשה שהעריכה איש ואשה שהעריכה אשה מנין תלמוד לומר נפשת
דבר אחר נפשת להביא מנוול ומוכה שחין והא אפיקתיה להנך
הנך לא צריכי קרא מאי טעמא כי שקול הוא ויבואו כולם כי איצטריך קרא למנוול ומוכה שחין הוא דאצטריך
והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים דמים למה לי קרא לא יהא אלא דמי דיקלא אילו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב
אמר רבא לומר שנידון בכבודו
סלקא דעתך אמינא נדר בערכך כתיב כל שישנו בערכין נידון בכבודו וכל שאינו בערכין אינו נידון בכבודו
אמר ליה אביי ודלא איתיה בערכין מי נידון בכבודו והתניא ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם ראש חמור זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש חמור מכור לך משמנין ביניהם
ראש פרה מכור לך לא מכר אלא ראשה של פרה ולא עוד אלא אפילו ראש פרה הקדש אין להקדש אלא ראשה ואמר רב פפא דהא מזדבן רישא דתורא בבי טבחא
והא חמור ופרה ליתנהו בערכין ואין נידון בכבודו וליטעמיך תיקשי לך עבד דאיתיה בערכין ואין נידון בכבודו
אלא לא קשיא הא בקדשי מזבח הא בקדשי בדק הבית
במאי אוקימתה בקדשי מזבח אימא סיפא ולא עוד אלא אפילו אמר ראש פרה זו הקדש אין להקדש אלא ראשה אמאי תפשוט קדושה בכולה מי לא תניא האומר
