הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
ערכין ה
ההלכה לגבי ערכין – שאם מישהו אומר ערך ראשי עלי, זה תקף והוא בעצם התכוון לכל גופו (כי הנשמה תלויה בו) – תקפה גם לגבי נדרי דמים. ואם כן, איך זה מסתדר עם ברייתא ששם מוזכר ראש פרה זו הקדש, כל הפרה אינה הקדש אלא הראש (ועוד כמה מקרים דומים). מי שאומר ערכין על תינוק פחות מבן חודש (שאין בו דין ערכין), מה ההלכה – האם הוא צריך לתת דמיו – כאילו נדר – או לא התכוון לכלום ופטור? האם יש דיני ערכין לגבי אינו יהודי – האם הערכתו תקפה? האם מעריכים אותו זה תקף?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה תלמוד לומר כל אשר יתן ממנו לה׳ יהיה קדש ממנו קודש ולא כולה קודש
יכול תצא לחולין תלמוד לומר יהיה בהוייתה תהא הא כיצד תמכר לצורכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה דברי רבי מאיר
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה תלמוד לומר כל אשר יתן ממנו לה׳ יהיה קדש לרבות את כולה
ואפילו למאן דאמר אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל דבר שהנשמה תלויה בו קדשה כולה
אלא לא קשיא הא בקדושת הגוף הא בקדושת דמים
והא מר הוא דאמר מקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף
לא קשיא הא דאקדיש כולה הא דאקדיש חד אבר
חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה הקדיש אבר לדמיו מהו
כי איבעי לן בתם הכא בבעל מום דומיא דחמור
בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו כי אבעיא לן מקמי דאשמעה להא מתניתא השתא דשמעה הא מתניתא לא מיבעיא לן
גופא בעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו נידון בכבודו או אינו נידון בכבודו
לא אשכחן בדמים דאינו נידון בכבודו או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דנידון בכבודו תיקו
בעי רבא ערכי עלי לגבי מזבח מהו נידון בהשג יד או אין נידון בהשג יד
לא אשכחן בערכין דאין נידון בהשג יד או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו
בעי רב אשי הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח מהו מי אמרינן לא אשכחן שדה אחוזה דמיפרקא אלא בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו
מתני׳ פחות מבן חדש נידר אבל לא נערך
גמ׳ תנו רבנן המעריך פחות מבן חדש רבי מאיר אומר נותן דמיו וחכמים אומרים לא אמר כלום
במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה יודע שאין ערכין לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים ורבנן סברי אדם מוציא דבריו לבטלה
כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב האומר ערך כלי עלי נותן דמים כרבי מאיר פשיטא דכרבי מאיר אתיא
מהו דתימא אפילו כרבנן התם הוא דטעי סבר כי היכי דאיכא ערכין לבן חודש איכא נמי לפחות מבן חודש
אבל הכא דליכא למיטעי ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים קמשמע לן
ולרבי מאיר למאי איצטריך
מהו דתימא טעמא דרבי מאיר התם דגזר פחות מבן חודש אטו בן חודש אבל הכא דליכא למיגזר אימא לא קא משמע לן טעמא דרבי מאיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה לא שנא הכא ולא שנא הכא
כמאן אזלא הא דאמר רבה בר יוסף אמר רב ואמרי לה אמר רב ייבא בר יוסי אמר רב המקדיש בהמת חבירו נותן דמיה כמאן כרבי מאיר
הא אמרה רב חדא זימנא דאמר רב גידל אמר רב האומר ערך כלי עלי נותן דמיו מהו דתימא התם הוא דיודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים
אבל בהמה דבת מיקדש היא איכא למימר דהכי קאמר אי אמינא לה למרה מזבין לה ניהלי תיקדוש לה מהשתא ואקרבה אבל דמי לא קאמר קא משמע לן
אמר רב אשי והוא דאמר עלי אבל אמר הרי זו לא
מתני׳ נכרי רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך רבי יהודה אומר מעריך אבל לא נערך וזה וזה מודים שנודרין ונידרין
גמ׳ תנו רבנן בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין
יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש דברי רבי מאיר
אמר רבי מאיר וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר נערך ולא מעריך
מפני שריבה הכתוב בנערכין יותר מבמעריכין שהרי חרש שוטה וקטן נערך אבל לא מעריכין
רבי יהודה אומר בני ישראל נערכין ואין הגוים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש
אמר רבי יהודה וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר נכרי מעריך ולא נערך מפני שריבה הכתוב במעריכין יותר מבנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין
אמר רבא הלכתיה דרבי מאיר מסתברא טעמיה לא מסתברא טעמא דרבי יהודה מסתברא הלכתיה לא מסתברא
הלכתיה דרבי מאיר מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו טעמיה לא מסתברא דקא מייתי ליה מחרש שוטה וקטן שאני חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו
טעמא דרבי יהודה מסתברא דקא מייתי ליה מטומטום ואנדרוגינוס דאף על גב דבני דעה נינהו מעטינהו רחמנא הלכתיה לא מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו
ורבי יהודה האי לא לכם ולנו מאי עביד ליה אמר רב חסדא אמר אבימי וערכו נגנז
אלא מעתה לא ימעלו בו דתנן חמש חטאות המתות ומעות ההולכות לים המלח לא נהנין ולא מועלין
אלמה תניא גבי קדשי גוים במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן
אלא אמר רבא משום רפיון ידים הוא דכתיב ויהי עם הארץ מרפין ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ערכין ה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה תלמוד לומר כל אשר יתן ממנו לה׳ יהיה קדש ממנו קודש ולא כולה קודש
יכול תצא לחולין תלמוד לומר יהיה בהוייתה תהא הא כיצד תמכר לצורכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה דברי רבי מאיר
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה תלמוד לומר כל אשר יתן ממנו לה׳ יהיה קדש לרבות את כולה
ואפילו למאן דאמר אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל דבר שהנשמה תלויה בו קדשה כולה
אלא לא קשיא הא בקדושת הגוף הא בקדושת דמים
והא מר הוא דאמר מקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף
לא קשיא הא דאקדיש כולה הא דאקדיש חד אבר
חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה הקדיש אבר לדמיו מהו
כי איבעי לן בתם הכא בבעל מום דומיא דחמור
בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו כי אבעיא לן מקמי דאשמעה להא מתניתא השתא דשמעה הא מתניתא לא מיבעיא לן
גופא בעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו נידון בכבודו או אינו נידון בכבודו
לא אשכחן בדמים דאינו נידון בכבודו או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דנידון בכבודו תיקו
בעי רבא ערכי עלי לגבי מזבח מהו נידון בהשג יד או אין נידון בהשג יד
לא אשכחן בערכין דאין נידון בהשג יד או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו
בעי רב אשי הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח מהו מי אמרינן לא אשכחן שדה אחוזה דמיפרקא אלא בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו
מתני׳ פחות מבן חדש נידר אבל לא נערך
גמ׳ תנו רבנן המעריך פחות מבן חדש רבי מאיר אומר נותן דמיו וחכמים אומרים לא אמר כלום
במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה יודע שאין ערכין לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים ורבנן סברי אדם מוציא דבריו לבטלה
כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב האומר ערך כלי עלי נותן דמים כרבי מאיר פשיטא דכרבי מאיר אתיא
מהו דתימא אפילו כרבנן התם הוא דטעי סבר כי היכי דאיכא ערכין לבן חודש איכא נמי לפחות מבן חודש
אבל הכא דליכא למיטעי ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים קמשמע לן
ולרבי מאיר למאי איצטריך
מהו דתימא טעמא דרבי מאיר התם דגזר פחות מבן חודש אטו בן חודש אבל הכא דליכא למיגזר אימא לא קא משמע לן טעמא דרבי מאיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה לא שנא הכא ולא שנא הכא
כמאן אזלא הא דאמר רבה בר יוסף אמר רב ואמרי לה אמר רב ייבא בר יוסי אמר רב המקדיש בהמת חבירו נותן דמיה כמאן כרבי מאיר
הא אמרה רב חדא זימנא דאמר רב גידל אמר רב האומר ערך כלי עלי נותן דמיו מהו דתימא התם הוא דיודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים
אבל בהמה דבת מיקדש היא איכא למימר דהכי קאמר אי אמינא לה למרה מזבין לה ניהלי תיקדוש לה מהשתא ואקרבה אבל דמי לא קאמר קא משמע לן
אמר רב אשי והוא דאמר עלי אבל אמר הרי זו לא
מתני׳ נכרי רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך רבי יהודה אומר מעריך אבל לא נערך וזה וזה מודים שנודרין ונידרין
גמ׳ תנו רבנן בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין
יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש דברי רבי מאיר
אמר רבי מאיר וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר נערך ולא מעריך
מפני שריבה הכתוב בנערכין יותר מבמעריכין שהרי חרש שוטה וקטן נערך אבל לא מעריכין
רבי יהודה אומר בני ישראל נערכין ואין הגוים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש
אמר רבי יהודה וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר נכרי מעריך ולא נערך מפני שריבה הכתוב במעריכין יותר מבנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין
אמר רבא הלכתיה דרבי מאיר מסתברא טעמיה לא מסתברא טעמא דרבי יהודה מסתברא הלכתיה לא מסתברא
הלכתיה דרבי מאיר מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו טעמיה לא מסתברא דקא מייתי ליה מחרש שוטה וקטן שאני חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו
טעמא דרבי יהודה מסתברא דקא מייתי ליה מטומטום ואנדרוגינוס דאף על גב דבני דעה נינהו מעטינהו רחמנא הלכתיה לא מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו
ורבי יהודה האי לא לכם ולנו מאי עביד ליה אמר רב חסדא אמר אבימי וערכו נגנז
אלא מעתה לא ימעלו בו דתנן חמש חטאות המתות ומעות ההולכות לים המלח לא נהנין ולא מועלין
אלמה תניא גבי קדשי גוים במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן
אלא אמר רבא משום רפיון ידים הוא דכתיב ויהי עם הארץ מרפין ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות
