Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בסיון תשע״ט | 25 יוני 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ערכין ט

כמה חודשים מלאים וחסרים יכולים להיות בשנה? כמה ימים מיום אפייתה של שתי הלחם ולחם הפנים אפשר לאכול אותם? כמה ימים אפשריים לאחר הלידה אפשר לעשות ברית מילה (בזמנה)? עולא ורב הונא חולקים לגבי האם קיימת אפשרות לעשות חודשים חסרים או מלאים או האם רק קיימת אפשרות לעשות חודשים חסרים. יש גישה תנאית אחרת (מנוגדת למשנתינו) שלא מאפשר שינוי ומחייב חודשים מלאים ו חודשים חסרים.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

קדים אתי סיהרא תלתא יומי השתא נמי קא קדים אתי תרי יומי

כדאמר רב משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת ועיבור שנה חודש דל ירחא מליא בהדי ירחא חסירא ואכתי חד יומא לא אדעתייהו דאינשי

עולא אמר לא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה ומאי טעמא קאמר מה טעם אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה משום דלא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה

מאי שנא תשעה דלא דאם כן מייתרא סיהרא תלתא יומי השתא נמי קא מייתרא תרי יומי

כדאמר רב משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת דל ירחא חסירא בהדי ירחא מליא

ואכתי איכא חד יומא סברי איתחזויי איתחזי ואנן לאו אדעתין

במאי קמיפלגי בעיבור שנה דתניא כמה עיבור שנה שלשים רבן שמעון בן גמליאל אומר חודש

מיתיבי אין עצרת חלה אלא ביום הנף ואין ראש השנה חלה אלא או ביום הנף או לאור עיבורו בשלמא לעולא דשמונה חסירין עבדינן מעוברין לא עבדינן משכחת לה

שניהן חסר ביום הנף

אחד מלא ואחד חסר לאור עיבורו

אלא לרב הונא דאמר עבדינן מעוברין הא זימנין דמשכחת לאור אור עיבורו

אמר לך רב הונא ולעולא מי ניחא שמונה הוא דלא עבדינן הא שבעה עבדינן שבעה זימנין דלא עבדינן בסיתוא ועבדינן בקייטא והא הוה לאור אור עיבורו

אלא הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה

סוף סוף לאחרים ביום הנף לא משכחת לה

אמר רב משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת ועיבור שנה שלשים יום דל ירחא לבהדי ירחא דמשכחת לה ביום הנף

אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא אחרים מנינא אתא לאשמועינן הא קא משמע לן דלא בעינן מצוה לקדש על פי הראיה

מתקיף לה רבינא והאיכא יומא דשעי ויומא דתלתין שני כיון דליתיה בכל שתא לא קא חשיב

ואף שמואל סבר לה כרב הונא דאמר שמואל אין שנת לבנה פחותה משלש מאות וחמשים ושתים יום ולא יתירה על שלש מאות וחמשים וששה יום

הא כיצד שניהם מלאין ששה שניהם חסירין שנים אחד מלא ואחד חסר ארבעה

מיתיבי הריני נזיר כימות החמה מונה נזירות שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה כימות הלבנה מונה נזירות שלש מאות וחמשים וארבעה ימים כמנין ימות הלבנה ואם איתא זימנין דמשכחת לה ששה

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ורוב שנים

ואף רבי סבר לה כרב הונא דתניא מעשה ועשה רבי (כרב הונא) תשעה חסירים ונראה חודש בזמנו והיה רבי תמיה ואומר עשינו תשעה חסירין ונראה חודש בזמנו אמר לפניו רבי שמעון בר רבי שמא שנה מעוברת היתה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ערכין ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ערכין ט

קדים אתי סיהרא תלתא יומי השתא נמי קא קדים אתי תרי יומי

כדאמר רב משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת ועיבור שנה חודש דל ירחא מליא בהדי ירחא חסירא ואכתי חד יומא לא אדעתייהו דאינשי

עולא אמר לא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה ומאי טעמא קאמר מה טעם אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה משום דלא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה

מאי שנא תשעה דלא דאם כן מייתרא סיהרא תלתא יומי השתא נמי קא מייתרא תרי יומי

כדאמר רב משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת דל ירחא חסירא בהדי ירחא מליא

ואכתי איכא חד יומא סברי איתחזויי איתחזי ואנן לאו אדעתין

במאי קמיפלגי בעיבור שנה דתניא כמה עיבור שנה שלשים רבן שמעון בן גמליאל אומר חודש

מיתיבי אין עצרת חלה אלא ביום הנף ואין ראש השנה חלה אלא או ביום הנף או לאור עיבורו בשלמא לעולא דשמונה חסירין עבדינן מעוברין לא עבדינן משכחת לה

שניהן חסר ביום הנף

אחד מלא ואחד חסר לאור עיבורו

אלא לרב הונא דאמר עבדינן מעוברין הא זימנין דמשכחת לאור אור עיבורו

אמר לך רב הונא ולעולא מי ניחא שמונה הוא דלא עבדינן הא שבעה עבדינן שבעה זימנין דלא עבדינן בסיתוא ועבדינן בקייטא והא הוה לאור אור עיבורו

אלא הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה

סוף סוף לאחרים ביום הנף לא משכחת לה

אמר רב משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת ועיבור שנה שלשים יום דל ירחא לבהדי ירחא דמשכחת לה ביום הנף

אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא אחרים מנינא אתא לאשמועינן הא קא משמע לן דלא בעינן מצוה לקדש על פי הראיה

מתקיף לה רבינא והאיכא יומא דשעי ויומא דתלתין שני כיון דליתיה בכל שתא לא קא חשיב

ואף שמואל סבר לה כרב הונא דאמר שמואל אין שנת לבנה פחותה משלש מאות וחמשים ושתים יום ולא יתירה על שלש מאות וחמשים וששה יום

הא כיצד שניהם מלאין ששה שניהם חסירין שנים אחד מלא ואחד חסר ארבעה

מיתיבי הריני נזיר כימות החמה מונה נזירות שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה כימות הלבנה מונה נזירות שלש מאות וחמשים וארבעה ימים כמנין ימות הלבנה ואם איתא זימנין דמשכחת לה ששה

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ורוב שנים

ואף רבי סבר לה כרב הונא דתניא מעשה ועשה רבי (כרב הונא) תשעה חסירים ונראה חודש בזמנו והיה רבי תמיה ואומר עשינו תשעה חסירין ונראה חודש בזמנו אמר לפניו רבי שמעון בר רבי שמא שנה מעוברת היתה

גלול כלפי מעלה