הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
ביצה יא
אם זימן גוזלים מקן אחד ומצא ביום טוב גוזלים לפני הקן, הם אסורים כי יכול להיות שהם לא אלו שהוא זימן. האם זה בגלל ש"רוב" ו"קרוב" הולכים אחר הרוב? כנראה שלא. רבא ואביי מסבירים את המקרה – כל אחד בצורה אחרת. במה מדובר במשנה כשאמרו שאם אין עוד עוד גוזלים באיזור, אז אפשר להניח שמה שהוא מוצא זה מה שהוא זימן? הרי זה לא פשוט?! בית שמאי ובית הלל חולקים בעניין טלטול העלי לקצב עלוי בשר ונתינת העור בכדי שידרסוהו. אביי מדייק מהמשנה שרק עלי אסור לבית שמאי אבל בתברא גרמי מותר. יש גירסה קצת שונה בדברי אביי ויוצא מזה שבית שמאי לא חושש שמא ישנה את דעתו ולא ישתמש בתברא גרמי לקצב בשר. הגמרא מקשה על זה מדברי בית שמאי במקרים אחרים שהוא כן חושש שישנה דעתו. מה ההבדל בין המקרים? איך מוצאים דרכים לטפל בעוד הבהמה לבית שמאי אם אסור לשים על הרצפה בפני הדורסים? איך מטפלים בחלבים ביום טוב? הובאו שתי דעות שונות בנושא. למה יש הבדל בין דין זה לעורות לדורסן? האם אפשר למלוח כמה חתיכות בשר ביום טוב אם רק צריך אחד מהם לחג? איך מתירים? האם אפשר לסלק תריסים בחנות ביום טוב בכדי למכור דברים? האם אפשר להחזירם למקום להגן על הסחורה? יש מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בנושא. עולא מונה שלושה מקרים ורחבה מוסיף רביעי שבהם מתירים משהו בגלל תחילתו – בכדי שאנשים יקיימו מצווה אחרת, כגון לשחוט לצורך שמחת יום טוב, התירו לתת את העור בפני הדורסים. למה עולא היה צריך לציין מקרים אלו – מה לא היה ברור במשניות שהתייחסו לכל המקרים האלו? למה עולא לא הזכיר את המקרה של רחבה? איך ר' שמעון בן אלעזר הבין אחרת את המחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין התריסים? ובאיזה מקרה חלקו – עם/בלי ציר? איזה סוג של ציר?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
דמתעכל קטרייהו:
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין: לימא מסייע ליה לרבי חנינא דאמר רבי חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב
אמר אביי בדף רבא אמר בשני קנין זו למעלה מזו עסקינן ולא מבעיא זמן בתחתונה ולא זמן בעליונה ומצא בתחתונה ולא מצא בעליונה דאסירן דאמרינן הנך אזלו לעלמא והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות
אלא אפילו זמן בעליונה ולא זמן בתחתונה ובא ומצא בעליונה ולא מצא בתחתונה הנך נמי אסירי דאמרינן הנך אזלו לעלמא והנך סרוכי סריך וסליקו:
ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין: היכי דמי אילימא במפורחין איכא למימר הנך אזלו לעלמא והני אחריני נינהו
אלא במדדין אי דאיכא קן בתוך חמשים אמה אדדויי אדדו ואי דליכא קן בתוך חמשים אמה פשיטא דמותרין דאמר מר עוקבא בר חמא כל המדדה אין מדדה יותר מחמשים אמה
לעולם דאיכא קן בתוך חמשים אמה וכגון דקיימא בקרן זוית מהו דתימא אדדויי אדדו קא משמע לן כל היכא דמדדה והדר חזי לקניה מדדה ואי לא לא מדדה:
מתני׳ בית שמאי אומרים אין נוטלים את העלי לקצב עליו בשר ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין את העור לפני הדורסן ולא יגביהנו אלא אם כן יש עמו כזית בשר ובית הלל מתירין:
גמ׳ תנא ושוין שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו
אמר אביי מחלוקת בעלי אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר פשיטא עלי תנן
מהו דתימא הוא הדין דאפילו תברא גרמי נמי והאי דקתני עלי להודיעך כחן דבית הלל דאפילו דבר שמלאכתו לאסור נמי שרו קא משמע לן
איכא דאמרי אמר אביי לא נצרכא אלא אפילו תברא גרמי חדתי מהו דתימא ממלך ולא תבר עלה קא משמע לן
ובית שמאי לא חיישי לאמלוכי והתניא בית שמאי אומרים אין מוליכין טבח וסכין אצל בהמה ולא בהמה אצל טבח וסכין ובית הלל אומרים מוליכין זה אצל זה
בית שמאי אומרים אין מוליכין תבלין ומדוך אצל מדוכה ולא מדוכה אצל תבלין ומדוך ובית הלל אומרים מוליכין זה אצל זה
הכי השתא בשלמא בהמה אתי לאמלוכי דאמר נשבק האי בהמה כחושה ומייתינא בהמה אחריתי דשמינה מינה קדרה נמי אתי לאימלוכי דאמר נשבק האי קדרה דבעיא תבלין ומייתינא אחריתי דלא בעיא תבלין הכא מאי איכא למימר ממלך ולא תבר כיון דשחטה לתבירא קיימא:
בית שמאי אומרים אין נותנין את העור: תנא ושוין שמולחין עליו בשר לצלי אמר אביי לא שנו אלא לצלי אבל לקדרה לא
פשיטא לצלי תנן הא קא משמע לן דאפילו לצלי כעין קדרה אסור
תנו רבנן אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן משום רבי יהושע אמרו שוטחן ברוח על גבי יתדות
אמר רב מתנה הלכה כרבי יהושע איכא דאמרי אמר רב מתנה אין הלכה כרבי יהושע בשלמא למאן דאמר הלכה כרבי יהושע אצטריך סלקא דעתך אמינא יחיד ורבים הלכה כרבים קא משמע לן הלכה כיחיד
אלא למאן דאמר אין הלכה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמיה דרבי יהושע דאי לא שרית ליה ממנע ולא שחיט קא משמע לן
ומאי שנא מעור לפני הדורסן
התם לא מוכחא מלתא משום דחזי למזגא עליה הכא אתי למימר מאי טעמא שרו לי רבנן כי היכי דלא לסרח מה לי למשטחינהו מה לי לממלחינהו
אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא:
מתני׳ בית שמאי אומרים אין מסלקין את התריסין ביום טוב ובית הלל מתירין אף להחזיר:
גמ׳ מאי תריסין אמר עולא תריסי חנויות
ואמר עולא שלשה דברים התירו סופן משום תחלתן ואלו הן עור לפני הדורסן ותריסי חנויות
וחזרת רטיה במקדש
ורחבא אמר רבי יהודה אף הפותח חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל
ואליבא דרבי יהודה דאמר יגמור
עור לפני הדורסן תנינא מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דחזי למזגא עלייהו ואפילו מערב יום טוב נמי קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן דיום טוב אין דערב יום טוב לא
תריסי חנויות נמי תנינא [ובית הלל מתירין אף להחזיר] מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ואפילו דבתים נמי קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן דחנויות אין דבתים לא
חזרת רטיה במקדש נמי תנינא מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה מהו דתימא טעמא מאי משום דאין שבות במקדש אפילו כהן דלאו בר עבודה הוא קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן דבר עבודה אין דלאו בר עבודה לא
פותח את חביתו נמי תנינא הפותח את חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל רבי יהודה אומר יגמור וחכמים אומרים לא יגמור
מהו דתימא טומאת עם הארץ ברגל כטהרה שויוה רבנן ואף על גב דלא התחיל נמי קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן התחיל אין לא התחיל לא
ועולא מאי טעמא לא אמר הא בפלוגתא לא קא מיירי הנך נמי פלוגתא נינהו בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל שמסלקין את התריסין ביום טוב לא נחלקו אלא להחזיר שבית שמאי אומרים אין מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין במה דברים אמורים בשיש להן ציר אבל אין להן ציר דברי הכל מותר
והתניא במה דברים אמורים בשאין להן ציר אבל יש להן ציר דברי הכל אסור אמר אביי בשיש להן ציר מן הצד דברי הכל אסור אין להן ציר כל עיקר דברי הכל מותר כי פליגי בשיש להן ציר באמצע
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ביצה יא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
דמתעכל קטרייהו:
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין: לימא מסייע ליה לרבי חנינא דאמר רבי חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב
אמר אביי בדף רבא אמר בשני קנין זו למעלה מזו עסקינן ולא מבעיא זמן בתחתונה ולא זמן בעליונה ומצא בתחתונה ולא מצא בעליונה דאסירן דאמרינן הנך אזלו לעלמא והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות
אלא אפילו זמן בעליונה ולא זמן בתחתונה ובא ומצא בעליונה ולא מצא בתחתונה הנך נמי אסירי דאמרינן הנך אזלו לעלמא והנך סרוכי סריך וסליקו:
ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין: היכי דמי אילימא במפורחין איכא למימר הנך אזלו לעלמא והני אחריני נינהו
אלא במדדין אי דאיכא קן בתוך חמשים אמה אדדויי אדדו ואי דליכא קן בתוך חמשים אמה פשיטא דמותרין דאמר מר עוקבא בר חמא כל המדדה אין מדדה יותר מחמשים אמה
לעולם דאיכא קן בתוך חמשים אמה וכגון דקיימא בקרן זוית מהו דתימא אדדויי אדדו קא משמע לן כל היכא דמדדה והדר חזי לקניה מדדה ואי לא לא מדדה:
מתני׳ בית שמאי אומרים אין נוטלים את העלי לקצב עליו בשר ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין את העור לפני הדורסן ולא יגביהנו אלא אם כן יש עמו כזית בשר ובית הלל מתירין:
גמ׳ תנא ושוין שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו
אמר אביי מחלוקת בעלי אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר פשיטא עלי תנן
מהו דתימא הוא הדין דאפילו תברא גרמי נמי והאי דקתני עלי להודיעך כחן דבית הלל דאפילו דבר שמלאכתו לאסור נמי שרו קא משמע לן
איכא דאמרי אמר אביי לא נצרכא אלא אפילו תברא גרמי חדתי מהו דתימא ממלך ולא תבר עלה קא משמע לן
ובית שמאי לא חיישי לאמלוכי והתניא בית שמאי אומרים אין מוליכין טבח וסכין אצל בהמה ולא בהמה אצל טבח וסכין ובית הלל אומרים מוליכין זה אצל זה
בית שמאי אומרים אין מוליכין תבלין ומדוך אצל מדוכה ולא מדוכה אצל תבלין ומדוך ובית הלל אומרים מוליכין זה אצל זה
הכי השתא בשלמא בהמה אתי לאמלוכי דאמר נשבק האי בהמה כחושה ומייתינא בהמה אחריתי דשמינה מינה קדרה נמי אתי לאימלוכי דאמר נשבק האי קדרה דבעיא תבלין ומייתינא אחריתי דלא בעיא תבלין הכא מאי איכא למימר ממלך ולא תבר כיון דשחטה לתבירא קיימא:
בית שמאי אומרים אין נותנין את העור: תנא ושוין שמולחין עליו בשר לצלי אמר אביי לא שנו אלא לצלי אבל לקדרה לא
פשיטא לצלי תנן הא קא משמע לן דאפילו לצלי כעין קדרה אסור
תנו רבנן אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן משום רבי יהושע אמרו שוטחן ברוח על גבי יתדות
אמר רב מתנה הלכה כרבי יהושע איכא דאמרי אמר רב מתנה אין הלכה כרבי יהושע בשלמא למאן דאמר הלכה כרבי יהושע אצטריך סלקא דעתך אמינא יחיד ורבים הלכה כרבים קא משמע לן הלכה כיחיד
אלא למאן דאמר אין הלכה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמיה דרבי יהושע דאי לא שרית ליה ממנע ולא שחיט קא משמע לן
ומאי שנא מעור לפני הדורסן
התם לא מוכחא מלתא משום דחזי למזגא עליה הכא אתי למימר מאי טעמא שרו לי רבנן כי היכי דלא לסרח מה לי למשטחינהו מה לי לממלחינהו
אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא:
מתני׳ בית שמאי אומרים אין מסלקין את התריסין ביום טוב ובית הלל מתירין אף להחזיר:
גמ׳ מאי תריסין אמר עולא תריסי חנויות
ואמר עולא שלשה דברים התירו סופן משום תחלתן ואלו הן עור לפני הדורסן ותריסי חנויות
וחזרת רטיה במקדש
ורחבא אמר רבי יהודה אף הפותח חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל
ואליבא דרבי יהודה דאמר יגמור
עור לפני הדורסן תנינא מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דחזי למזגא עלייהו ואפילו מערב יום טוב נמי קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן דיום טוב אין דערב יום טוב לא
תריסי חנויות נמי תנינא [ובית הלל מתירין אף להחזיר] מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ואפילו דבתים נמי קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן דחנויות אין דבתים לא
חזרת רטיה במקדש נמי תנינא מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה מהו דתימא טעמא מאי משום דאין שבות במקדש אפילו כהן דלאו בר עבודה הוא קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן דבר עבודה אין דלאו בר עבודה לא
פותח את חביתו נמי תנינא הפותח את חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל רבי יהודה אומר יגמור וחכמים אומרים לא יגמור
מהו דתימא טומאת עם הארץ ברגל כטהרה שויוה רבנן ואף על גב דלא התחיל נמי קא משמע לן התירו סופן משום תחלתן התחיל אין לא התחיל לא
ועולא מאי טעמא לא אמר הא בפלוגתא לא קא מיירי הנך נמי פלוגתא נינהו בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל שמסלקין את התריסין ביום טוב לא נחלקו אלא להחזיר שבית שמאי אומרים אין מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין במה דברים אמורים בשיש להן ציר אבל אין להן ציר דברי הכל מותר
והתניא במה דברים אמורים בשאין להן ציר אבל יש להן ציר דברי הכל אסור אמר אביי בשיש להן ציר מן הצד דברי הכל אסור אין להן ציר כל עיקר דברי הכל מותר כי פליגי בשיש להן ציר באמצע
