Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ז׳ בתשרי תשפ״ב | 13 ספטמבר 2021

ביצה יג

הלימוד השבוע מוקדש ע"י דבי פיין לעילוי נשמת אמה פייגה בת משה מרדכי ושרה רבקה.

הדף היום מוקדש ע"י דני ושרה ברלוביץ לכבוד הולדת נכדתם גאיה רחל, ילדתם של יואל ודניאלה סטרמן.

רבא הבין דברי הברייתא שמותר למלול מלילות ביום טוב בכדי לאוכלן. משתמע מדבריו שמותר להפריש תרומות ומעשרות ביום טוב, כי רק לאחר ששמים החטים בערימת, מתחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. אם כן, איך אפשר להבין את דבריו לאור משנתינו שאין מפרישים תרומה ביום טוב? כנראה המשנה כשיטת ר' יוסי בר יהודה (שחולק על רבי) שסובר שמי שהכניס שבלים לביתו למוללן במלילות ולאכול את הגרגירים, אינו חייב בתרומה כי אין גמר מלאכה. רבי חולק עליו ומחייב כי הוא רואה בזה גמר מלאכה לאדם זה בגלל שהוא מכניסם לביתו לאוכלם כגרעינים. האם המחלוקת בין ר' יוסי בר יהודה ורבי רק בעניין דגנים או גם בקטניות? הגמרא מביאה שתי גירסאות של אביי בעניין זה ודנה בדבריו לפי כל אפשרות לאור ברייתא הדנה בנושא. הגמרא מעמיקה בדינים שנזכרו הדיון לפי הגירסה השנייה של אביי לגבי לוי שקיבל את המעשר מהישראל לפני שהישראל הפריש תרומה גדולה לכהן. במה מתחייב הלוי ובמה זה תלוי? האם יש להשוות בין דינים של מתי מתחייבים במעשר (מה נחשב גמר מלאכה) לבין מלאכות של שבת? איך מוללים ביום טוב?

 

הא רבי הא רבי יוסי ברבי יהודה דתניא הכניס שבלין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור

למוללן במלילות רבי מחייב ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר

ולרבי יוסי ברבי יהודה נמי משכחת לה כגון שהכניס שבלין לעשות מהן עיסה ונמלך עליהן למוללן ביום טוב דטבלא ביומיה

אלא מאי תרומה רוב תרומה

אמר אביי מחלוקת בשבלין אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא טבלא

לימא מסייע ליה מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר התם לא טבלא הכא טבלא

לא רבי היא אי רבי היא מאי איריא תלתן אפילו שבלין נמי

אלא מאי רבי יוסי ברבי יהודה לשמעינן שאר מיני קטניות וכל שכן תלתן

אלא תלתן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וטעם עצו ופריו שוה לפרוש נמי אעצו קא משמע לן

איכא דאמרי אמר אביי מחלוקת בשבלין אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא לא טבלא מיתיבי מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו טבל טבול של תרומה

לא טבל טבול של תרומת מעשר

וכדרבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש דאמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין

שמו טובלו לתרומת מעשר

כותש למה לי לימא ליה כי היכי דיהבו לי הכי יהיבנא לך אמר רבא קנסא

תניא נמי הכי בן לוי שנתנו לו שבלין במעשרותיו עושה אותן גורן ענבים עושה אותן יין זיתים עושה אותן שמן ומפריש עליהם תרומת מעשר ונותנן לכהן שכשם שתרומה גדולה אינה ניטלת

אלא מן הגורן ומן היקב כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב

מחשב הא מדידה בעי

הא מני אבא אלעזר בן גימל היא דתניא אבא אלעזר בן גימל אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה

גופא אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שמו טובלו לתרומת מעשר מאי טעמא אמר רבא הואיל ויצא עליו שם מעשר

אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה

שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה׳ מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר

אמר ליה רב פפא לאביי אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי אמר ליה עליך אמר קרא מכל (מעשרותיכם) תרימו את כל תרומת ה׳

ומה ראית האי אדגן והאי לא אדגן

תנן התם המקלף שעורין מקלף אחת אחת ואוכל ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב אמר רבי אלעזר וכן לשבת

איני והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי ורבי חייא מקלפא ליה דביתהו כסי כסי אלא אי אתמר אסיפא אתמר המולל מלילות של חטים מנפח על יד על יד ואוכל ואם נפח ונתן לתוך חיקו חייב אמר רבי אלעזר וכן לשבת

מתקיף לה רבי אבא בר ממל ורישא למעשר אין לשבת לא ומי איכא מידי דלענין שבת לא הוי גמר מלאכה ולמעשר הוי גמר מלאכה

מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי ולא והא גרנן למעשר דתנן איזהו גרנן למעשר הקשואין והדלועין משיפקסו ושלא פקסו משיעמיד ערמה ותנן נמי גבי בצלים משיעמיד ערמה ואלו גבי שבת העמדת ערמה פטור

אלא מאי אית לך למימר מלאכת מחשבת אסרה תורה הכא נמי מלאכת מחשבת אסרה תורה

כיצד מולל אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי רבא אמר כיון דמשני אפילו חדא אכולהו נמי

כיצד מנפח אמר רב אדא בר אהבה אמר רב מנפח

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה יג

הא רבי הא רבי יוסי ברבי יהודה דתניא הכניס שבלין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור

למוללן במלילות רבי מחייב ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר

ולרבי יוסי ברבי יהודה נמי משכחת לה כגון שהכניס שבלין לעשות מהן עיסה ונמלך עליהן למוללן ביום טוב דטבלא ביומיה

אלא מאי תרומה רוב תרומה

אמר אביי מחלוקת בשבלין אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא טבלא

לימא מסייע ליה מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר התם לא טבלא הכא טבלא

לא רבי היא אי רבי היא מאי איריא תלתן אפילו שבלין נמי

אלא מאי רבי יוסי ברבי יהודה לשמעינן שאר מיני קטניות וכל שכן תלתן

אלא תלתן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וטעם עצו ופריו שוה לפרוש נמי אעצו קא משמע לן

איכא דאמרי אמר אביי מחלוקת בשבלין אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא לא טבלא מיתיבי מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו טבל טבול של תרומה

לא טבל טבול של תרומת מעשר

וכדרבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש דאמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין

שמו טובלו לתרומת מעשר

כותש למה לי לימא ליה כי היכי דיהבו לי הכי יהיבנא לך אמר רבא קנסא

תניא נמי הכי בן לוי שנתנו לו שבלין במעשרותיו עושה אותן גורן ענבים עושה אותן יין זיתים עושה אותן שמן ומפריש עליהם תרומת מעשר ונותנן לכהן שכשם שתרומה גדולה אינה ניטלת

אלא מן הגורן ומן היקב כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב

מחשב הא מדידה בעי

הא מני אבא אלעזר בן גימל היא דתניא אבא אלעזר בן גימל אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה

גופא אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שמו טובלו לתרומת מעשר מאי טעמא אמר רבא הואיל ויצא עליו שם מעשר

אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה

שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה׳ מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר

אמר ליה רב פפא לאביי אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי אמר ליה עליך אמר קרא מכל (מעשרותיכם) תרימו את כל תרומת ה׳

ומה ראית האי אדגן והאי לא אדגן

תנן התם המקלף שעורין מקלף אחת אחת ואוכל ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב אמר רבי אלעזר וכן לשבת

איני והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי ורבי חייא מקלפא ליה דביתהו כסי כסי אלא אי אתמר אסיפא אתמר המולל מלילות של חטים מנפח על יד על יד ואוכל ואם נפח ונתן לתוך חיקו חייב אמר רבי אלעזר וכן לשבת

מתקיף לה רבי אבא בר ממל ורישא למעשר אין לשבת לא ומי איכא מידי דלענין שבת לא הוי גמר מלאכה ולמעשר הוי גמר מלאכה

מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי ולא והא גרנן למעשר דתנן איזהו גרנן למעשר הקשואין והדלועין משיפקסו ושלא פקסו משיעמיד ערמה ותנן נמי גבי בצלים משיעמיד ערמה ואלו גבי שבת העמדת ערמה פטור

אלא מאי אית לך למימר מלאכת מחשבת אסרה תורה הכא נמי מלאכת מחשבת אסרה תורה

כיצד מולל אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי רבא אמר כיון דמשני אפילו חדא אכולהו נמי

כיצד מנפח אמר רב אדא בר אהבה אמר רב מנפח

Scroll To Top