Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ח׳ בתשרי תשפ״ב | 14 ספטמבר 2021

ביצה יד

הדף היום מוקדש לאחי, ג'ון כהן, לרגל יום הולדתו. הוא התחיל ללמוד את הדף עם מסכת נידה ומאז מתמיד בלימוד! מזל טוב!

האם אפשר לטחון ביום טוב ואם כן, מה מותר/אסור והאם צריך בשינוי או לא? האם מותר במכתשת קטנה בלבד או גם בגדולה? יש שתי דעות שונות בקשר למחלוקת בית שמאי/בית הלל בעניין זה. איך מותר לעשות ברירת אוכל ופסולת ביום טוב? מחלוקת בית שמאי/בית הלל/רבן גמליאל. האם מותר לשלוח מתנות ביום טוב? איזה סוג של דברים אפשר? מחלוקת בין בית שמאי/ביתהלל/ר' שמעון. באיזה דרך אפשר/אי אפשר לשלוח? אפשר לשלוח בגדים אפילו אם לא תפורים, אפילו אם הם של שעטנז. איך אפשר לשלוח שעטנז – למה הם ראויים? סנדלים שאינם גמורים אי אפשר לשלוח כי אין בהם שימוש ביום טוב.

מקשרי אצבעותיו ולמעלה

מחכו עלה במערבא כיון דמשני אפילו בכולה ידא נמי אלא אמר רבי אלעזר מנפח בידו אחת ובכל כחו

מתני׳ בית שמאי אומרים תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ

גמ׳ דכולי עלמא מיהת מלח בעיא שנוי מאי טעמא רב הונא ורב חסדא חד אמר כל הקדרות כולן צריכות מלח ואין כל הקדרות צריכות תבלין

וחד אמר כל התבלין מפיגין טעמן ומלח אינה מפיגה טעמה

מאי בינייהו איכא בינייהו דידע מאי קדרה בעי לבשולי אי נמי במוריקא

אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנדוכין נדוכין כדרכן ואפילו מלח והא אמרת מלח בעיא שנוי הוא דאמר כי האי תנא דתניא אמר רבי מאיר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הנדוכין שנדוכין כדרכן ומלח עמהן

לא נחלקו אלא לדוכה בפני עצמה שבית שמאי אומרים מלח בפך ובעץ הפרור לצלי אבל לא לקדרה ובית הלל אומרים בכל דבר בכל דבר סלקא דעתך אלא אימא לכל דבר

אמר ליה רב אחא ברדלא לבריה כי דייכת אצלי אצלויי ודוך רב ששת שמע קל בוכנא אמר האי לאו מגוויה דביתאי הוא

ודלמא אצלויי אצלי דשמעיה דהוה צליל קליה ודלמא תבלין הוו תבלין נבוחי מנבח קלייהו

תנו רבנן אין עושין טיסני ואין כותשין במכתשת תרתי הכי קאמר מה טעם אין עושין טיסני לפי שאין כותשין במכתשת

ולימא אין כותשין במכתשת אי תני אין כותשין במכתשת הוה אמינא הני מילי במכתשת גדולה אבל במכתשת קטנה אימא שפיר דמי קא משמע לן

והתניא אין כותשין במכתשת גדולה אבל כותשין במכתשת קטנה אמר אביי כי תניא נמי מתניתא מכתשת גדולה תניא

רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו

רב פפי אקלע לבי מר שמואל אייתי ליה דייסא ולא אכל ודלמא במכתשת קטנה עבדוה דחזייה דהוה דייק טפי

ודלמא מאתמול עבדוה דחזייה דהוה קליף צהריה ואי בעית אימא שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי

מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה

גמ׳ תניא אמר רבן גמליאל במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת

פסולת מרובה על האוכל מי איכא מאן דשרי לא צריכא דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא

רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה תניא אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היה מנהגן של בית רבן גמליאל שהיו מביאין דלי מלא עדשים ומציפין עליו מים ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה

והתניא איפכא לא קשיא הא בעפרא הא בגילי

מתני׳ בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ורבי שמעון מתיר בתבואה

גמ׳ תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו בשורה תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם בעי רב אשי תלתא גברי ותלתא מיני מאי תיקו

רבי שמעון מתיר בתבואה תניא רבי שמעון מתיר בתבואה כגון חטין לעשות מהן לודיות שעורים ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהן רסיסין

מתני׳ משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו

גמ׳ בשלמא תפורין חזו למלבוש שאין תפורין נמי חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו

וכי תימא חזו למימך תותיה והתניא לא יעלה עליך אבל אתה יכול להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא על בשרו

וכי תימא דמפסיק מידי ביני ביני והאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם (משום שנאמר לא יעלה עליך)

אלא בוילון והאמר עולא מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

הפרוכת בקודש הקודשים – גפ"ת 72 ראשון למסכת ביצה

ערב יום הכיפורים ותוספות על הדף שלנו מזמין אותנו להיכנס לתוך קודש הקדשים ולחשוב על מעמדה ההלכתי של הפרוכת עליה מזזה הכהן הגדול ביום הכיפורים מדפ הפר ומדם השעיר.. מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו למסע המתודלוגי אליו לוקחים אותנו תוספות.. ושתהיה גמר חתימה טובה בע"ה בעזרת ה'     ערב יום כיפור היום, ופירושם של בעלי התוספות על…

ביצה יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה יד

מקשרי אצבעותיו ולמעלה

מחכו עלה במערבא כיון דמשני אפילו בכולה ידא נמי אלא אמר רבי אלעזר מנפח בידו אחת ובכל כחו

מתני׳ בית שמאי אומרים תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ

גמ׳ דכולי עלמא מיהת מלח בעיא שנוי מאי טעמא רב הונא ורב חסדא חד אמר כל הקדרות כולן צריכות מלח ואין כל הקדרות צריכות תבלין

וחד אמר כל התבלין מפיגין טעמן ומלח אינה מפיגה טעמה

מאי בינייהו איכא בינייהו דידע מאי קדרה בעי לבשולי אי נמי במוריקא

אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנדוכין נדוכין כדרכן ואפילו מלח והא אמרת מלח בעיא שנוי הוא דאמר כי האי תנא דתניא אמר רבי מאיר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הנדוכין שנדוכין כדרכן ומלח עמהן

לא נחלקו אלא לדוכה בפני עצמה שבית שמאי אומרים מלח בפך ובעץ הפרור לצלי אבל לא לקדרה ובית הלל אומרים בכל דבר בכל דבר סלקא דעתך אלא אימא לכל דבר

אמר ליה רב אחא ברדלא לבריה כי דייכת אצלי אצלויי ודוך רב ששת שמע קל בוכנא אמר האי לאו מגוויה דביתאי הוא

ודלמא אצלויי אצלי דשמעיה דהוה צליל קליה ודלמא תבלין הוו תבלין נבוחי מנבח קלייהו

תנו רבנן אין עושין טיסני ואין כותשין במכתשת תרתי הכי קאמר מה טעם אין עושין טיסני לפי שאין כותשין במכתשת

ולימא אין כותשין במכתשת אי תני אין כותשין במכתשת הוה אמינא הני מילי במכתשת גדולה אבל במכתשת קטנה אימא שפיר דמי קא משמע לן

והתניא אין כותשין במכתשת גדולה אבל כותשין במכתשת קטנה אמר אביי כי תניא נמי מתניתא מכתשת גדולה תניא

רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו

רב פפי אקלע לבי מר שמואל אייתי ליה דייסא ולא אכל ודלמא במכתשת קטנה עבדוה דחזייה דהוה דייק טפי

ודלמא מאתמול עבדוה דחזייה דהוה קליף צהריה ואי בעית אימא שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי

מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה

גמ׳ תניא אמר רבן גמליאל במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת

פסולת מרובה על האוכל מי איכא מאן דשרי לא צריכא דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא

רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה תניא אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היה מנהגן של בית רבן גמליאל שהיו מביאין דלי מלא עדשים ומציפין עליו מים ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה

והתניא איפכא לא קשיא הא בעפרא הא בגילי

מתני׳ בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ורבי שמעון מתיר בתבואה

גמ׳ תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו בשורה תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם בעי רב אשי תלתא גברי ותלתא מיני מאי תיקו

רבי שמעון מתיר בתבואה תניא רבי שמעון מתיר בתבואה כגון חטין לעשות מהן לודיות שעורים ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהן רסיסין

מתני׳ משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו

גמ׳ בשלמא תפורין חזו למלבוש שאין תפורין נמי חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו

וכי תימא חזו למימך תותיה והתניא לא יעלה עליך אבל אתה יכול להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא על בשרו

וכי תימא דמפסיק מידי ביני ביני והאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם (משום שנאמר לא יעלה עליך)

אלא בוילון והאמר עולא מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו

Scroll To Top