Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״א בתשרי תשפ״ב | 17 ספטמבר 2021

ביצה יז

הדף היום מוקדש ע"י ליאורה ומרטי פיינברג לעילוי נשמת מרים אדלר, אמה של ליאורה. כילדה צעירה, היא התחננה עם אביה ללמדה גמרא. היא הייתה מאוד שמחה לדעת שבתה וכלתה לומדות גמרא. 

בית שמאי ובית הלל חולקים בכמה ברכות מברכים שמונה עשרה כשיום טוב חל בשבת – שבע או שמונה? מה החתימה לברכה לפי בית הלל? יש שתי גירסאות בדברי רב. בשבת ראש חודש, איפה בתפילה מזכירים ראש חודש? יש שלוש דעות שונות. האם יש הבדל בין מוסף לשאר התפילות? האם אפשר להניח עירוב תחומין או עירוב תבשילין מיום טוב ליום טוב אחר על תנאי? האם יש להבדיל בין שני המקרים? למרות שאסור לאפות מיום טוב אחד ליום טוב הצמוד אליו, איך בכל אופן ניתן לעשות את זה? גם בעניין זה יש מחלוקת דווקא לגבי לחם. אם לא הניח עירוב תבשילין, האם רק אסור לו לבשל או גם קמחו נאסר ואז אסור להעביר קמחו לאחר לאפות בשבילו? אם עבר ואפה בלי עירוב, האם מותר לאכול את מה שאפה? הגמרא מנסה להביא תשובה מחמישה מקורות שונים אך כל התשובות נדחות. הגמרא מביאה דברי ר' שמעון בן אלעזר שהבין את המחלקות בין בית שמאי ובית הלל בעניין שני תבשילין בצורה אחרת. המשנה דנה בטבילת כלים ואדם בשבת שחל בערב החג – האם מותר בכדי להיטהר לכבוד החג או שצריכים לעשות הכל מלפני שבת?

היינו קלקולא אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי ולאסור

תנו רבנן יום טוב שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמנה [ ואומר] של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה ובית הלל אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי אומר אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים

תני תנא קמיה דרבינא מקדש ישראל והשבת והזמנים אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי ליה והא שבת מקדשא וקיימא אלא אימא מקדש השבת ישראל והזמנים אמר רב יוסף הלכה כרבי וכדתריץ רבינא

תנו רבנן שבת שחל להיות בראש חודש או בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו רבי אליעזר אומר בהודאה ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומרים כל מקום שהוזקק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג

אמר רב חייא בר אשי אמר רב מניח אדם עירובי תחומין מיום טוב לחברו ומתנה

אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה

מאן דאמר עירובי תחומין כל שכן עירובי תבשילין ומאן דאמר עירובי תבשילין אבל עירובי תחומין לא מאי טעמא דלמקני שביתה בשבתא לא

תנו רבנן אין אופין מיום טוב לחבירו באמת אמרו ממלאה אשה כל הקדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת ממלא נחתום חבית של מים אף על פי שאינו צריך אלא לקיתון אחד אבל לאפות אינו אופה אלא מה שצריך לו

רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפת יפה בזמן שהתנור מלא אמר רבא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

איבעיא להו מי שלא הניח עירובי תבשילין הוא נאסר וקמחו נאסר או דלמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר

למאי נפקא מינה לאקנויי קמחו לאחרים אי אמרת הוא נאסר וקמחו נאסר צריך לאקנויי קמחו לאחרים ואי אמרת הוא נאסר ואין קמחו נאסר לא צריך לאקנויי קמחו לאחרים מאי

תא שמע מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואופין לו ומבשלין לו שמע מינה הוא נאסר וקמחו נאסר שמע מינה

איבעיא להו עבר ואפה מאי תא שמע מי שלא הניח עירובי תבשילין כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואחרים אופין לו ומבשלין לו

ואי איתא ליתני עבר ואפה מותר אמר רב אדא בר מתנה תנא תקנתא דהיתרא קתני תקנתא דאסורא לא קתני

תא שמע מי שהניח עירובי תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין ואם רצה לאכול את עירובו הרשות בידו אכלו עד שלא אפה עד שלא הטמין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו

אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ובלבד שלא יערים ואם הערים אסור

אמר רב אשי הערמה קא אמרת שאני הערמה דאחמירו בה רבנן טפי ממזיד

רב נחמן בר יצחק אמר הא מני חנניה היא ואליבא דבית שמאי דתניא חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא אם כן ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו חמין טמונין מערב יום טוב

ובית הלל אומרים מערב בתבשיל אחד ועושה בו כל צרכו

(תנן) המעשר פירותיו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל לא צריכא דאית ליה פירי אחריני

תא שמע המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן

לא צריכא דאית ליה מאני אחריני אי נמי אפשר בשאלה

תא שמע המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל אסורא דשבת שאני

בית שמאי אומרים שני תבשילין מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל על שני תבשילין שצריך על מה נחלקו על דג וביצה שעליו שבית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג או שרסק קפלוטות ונתן לתוך הדג שהן שני תבשילין

אמר רבא הלכתא כתנא דידן ואליבא דבית הלל

אכלו או שאבד הרי זה לא יבשל עליו וכו׳ אמר אביי נקטינן התחיל בעיסתו ונאכל עירובו גומר

מתני׳ חל להיות אחר השבת בית שמאי אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת ובית הלל אומרים כלים מלפני השבת ואדם בשבת

ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא מטבילין ומטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה

גמ׳ דכולי עלמא מיהת כלי בשבת לא מאי טעמא אמר רבה גזרה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה יז

היינו קלקולא אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי ולאסור

תנו רבנן יום טוב שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמנה [ ואומר] של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה ובית הלל אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי אומר אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים

תני תנא קמיה דרבינא מקדש ישראל והשבת והזמנים אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי ליה והא שבת מקדשא וקיימא אלא אימא מקדש השבת ישראל והזמנים אמר רב יוסף הלכה כרבי וכדתריץ רבינא

תנו רבנן שבת שחל להיות בראש חודש או בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו רבי אליעזר אומר בהודאה ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומרים כל מקום שהוזקק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג

אמר רב חייא בר אשי אמר רב מניח אדם עירובי תחומין מיום טוב לחברו ומתנה

אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה

מאן דאמר עירובי תחומין כל שכן עירובי תבשילין ומאן דאמר עירובי תבשילין אבל עירובי תחומין לא מאי טעמא דלמקני שביתה בשבתא לא

תנו רבנן אין אופין מיום טוב לחבירו באמת אמרו ממלאה אשה כל הקדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת ממלא נחתום חבית של מים אף על פי שאינו צריך אלא לקיתון אחד אבל לאפות אינו אופה אלא מה שצריך לו

רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפת יפה בזמן שהתנור מלא אמר רבא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

איבעיא להו מי שלא הניח עירובי תבשילין הוא נאסר וקמחו נאסר או דלמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר

למאי נפקא מינה לאקנויי קמחו לאחרים אי אמרת הוא נאסר וקמחו נאסר צריך לאקנויי קמחו לאחרים ואי אמרת הוא נאסר ואין קמחו נאסר לא צריך לאקנויי קמחו לאחרים מאי

תא שמע מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואופין לו ומבשלין לו שמע מינה הוא נאסר וקמחו נאסר שמע מינה

איבעיא להו עבר ואפה מאי תא שמע מי שלא הניח עירובי תבשילין כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואחרים אופין לו ומבשלין לו

ואי איתא ליתני עבר ואפה מותר אמר רב אדא בר מתנה תנא תקנתא דהיתרא קתני תקנתא דאסורא לא קתני

תא שמע מי שהניח עירובי תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין ואם רצה לאכול את עירובו הרשות בידו אכלו עד שלא אפה עד שלא הטמין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו

אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ובלבד שלא יערים ואם הערים אסור

אמר רב אשי הערמה קא אמרת שאני הערמה דאחמירו בה רבנן טפי ממזיד

רב נחמן בר יצחק אמר הא מני חנניה היא ואליבא דבית שמאי דתניא חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא אם כן ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו חמין טמונין מערב יום טוב

ובית הלל אומרים מערב בתבשיל אחד ועושה בו כל צרכו

(תנן) המעשר פירותיו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל לא צריכא דאית ליה פירי אחריני

תא שמע המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן

לא צריכא דאית ליה מאני אחריני אי נמי אפשר בשאלה

תא שמע המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל אסורא דשבת שאני

בית שמאי אומרים שני תבשילין מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל על שני תבשילין שצריך על מה נחלקו על דג וביצה שעליו שבית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג או שרסק קפלוטות ונתן לתוך הדג שהן שני תבשילין

אמר רבא הלכתא כתנא דידן ואליבא דבית הלל

אכלו או שאבד הרי זה לא יבשל עליו וכו׳ אמר אביי נקטינן התחיל בעיסתו ונאכל עירובו גומר

מתני׳ חל להיות אחר השבת בית שמאי אומרים מטבילין את הכל מלפני השבת ובית הלל אומרים כלים מלפני השבת ואדם בשבת

ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא מטבילין ומטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה

גמ׳ דכולי עלמא מיהת כלי בשבת לא מאי טעמא אמר רבה גזרה

Scroll To Top