Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ג בתשרי תשפ״ב | 19 ספטמבר 2021

ביצה יט

הדף היום מוקדש ע"י ג'ואנה רום לעילוי נשמת אמה, רוזה רום.

יש מחלוקת האם אסור להטביל כלי בין השמשות בערב יום טוב בלבד או האם אסור גם בין השמשות ביום חול? מה הבסיס למחלוקת? מה פירוש דברי המשנה שמטבילים מגב לגב ומחבורה לחבורה? בית שמאי ובית הלל חולקים על אילו קרבנות אפשר להקריב ביום טוב. קיים ויכוח תנאי על אילו סוגי קרבנות חולקים ועל אילו מסכימים? האם כולם מסכימים שאסור להקריב נדרים ונדבות ביום טוב? הגמרא מוכיחה שקיימת מחלוקת תנאים בנושא ומביאה ברייתות להוכיח זאת. אחת מהברייתות עוסקת גם בדיני קרבן תודה – באיזה חגים אפשר/אי אפשר להקריב אותו? ומה המחלוקת המופיעה שם בנוגע לאיסור של "בל תאחר" בקרבנות נדר ונדבה?

ואיבעית אימא רבנן וכולה מתניתין בשבת

תנו רבנן כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו בין השמשות

רבי שמעון שזורי אומר אף בחול אין מטבילין אותו מפני שצריך הערב שמש

ותנא קמא לא בעי הערב שמש אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקא אמרי במחשבתו נכרת מתוך מעשיו קמפלגי והיכי דמי כגון דנקיט מנא בידיה ורהיט ואזיל בין השמשות לאטבוליה

מר סבר האי דקא רהיט ואזיל מידע ידע דבעי הערב שמש

ומר סבר מחמת מלאכתו הוא דקרהיט

ואמינא להו אנא במחשבתו נכרת מתוך מעשיו דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי כגון דאיטמי בפחות מכעדשה ואתא לקמיה דרבנן לשיולי בפחות מכעדשה איטמי אי לא מר סבר מדהא לא גמיר הערב שמש נמי לא גמיר ומר סבר הא הוא דלא גמיר הא הערב שמש גמיר

ומטבילין מגב לגב תנו רבנן כיצד מגב לגב הרוצה לעשות גתו על גב כדו

וכדו על גב גתו עושה

כיצד מחבורה לחבורה היה אוכל בחבורה זו ורוצה לאכול בחבורה אחרת הרשות בידו

מתני׳ בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן

גמ׳ אמר עולא מחלוקת בשלמי חגיגה לסמוך ועולת ראייה ליקרב דבית שמאי סברי וחגתם אותו חג לה׳ חגיגה אין עולת ראייה לא ובית הלל סברי לה׳ כל דלה׳

אבל נדרים ונדבות דברי הכל אין קריבין ביום טוב וכן אמר רב אדא בר אהבה נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב

מתיבי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על עולה שאינה של יום טוב שאינה קרבה ביום טוב ועל שלמים שהן של יום טוב שקריבין ביום טוב

על מה נחלקו על עולה שהיא של יום טוב ועל שלמים שאינן של יום טוב שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא

תריץ ואימא הכי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על עולה ושלמים שאינן של יום טוב שאין קריבין ביום טוב ועל שלמים שהן של יום טוב שקריבין ביום טוב על מה נחלקו על עולה שהיא של יום טוב שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא

רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא שלמים הבאים מחמת יום טוב ביום טוב בית שמאי אומרים סומך עליהן מערב יום טוב ושוחטן ביום טוב ובית הלל אומרים סומך עליהן ביום טוב ושוחטן ביום טוב

אבל נדרים ונדבות דברי הכל אין קריבין ביום טוב

והני תנאי כי הני תנאי דתניא אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב אבל מביא אדם תודתו בחג הסוכות

רבי שמעון אומר הרי הוא אומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות כל שבא בחג המצות בא בחג השבועות ובחג הסוכות וכל שלא בא בחג המצות אינו בא בחג השבועות ובחג הסוכות רבי אלעזר ברבי שמעון אומר מביא אדם תודתו בחג הסוכות ויוצא בה ידי חובתו משום שמחה ואין יוצא בה משום חגיגה

אמר מר אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה פשיטא אמר רב אדא בריה דרב יצחק ואמרי לה רב שמואל בר אבא הכא בארבעה עשר עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול

ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב קסבר נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב

אבל מביא אדם תודתו בחג הסוכות אימת אילימא ביום טוב עצמו והא אמרת ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב אלא בחולו של מועד

רבי שמעון אומר הרי הוא אומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות כל שבא בחג המצות בא בחג השבועות ובחג הסוכות וכל שלא בא בחג המצות אינו בא בחג השבועות ובחג הסוכות מתקיף לה רבי זירא השתא סלותי מסלתינן נדרים ונדבות מבעיא

אמר אביי בהקרבה כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי למיקם עליה בבל תאחר

תנא קמא סבר שלש רגלים אמר רחמנא אפילו שלא כסדרן

ורבי שמעון סבר כסדרן אין שלא כסדרן לא

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר מביא אדם תודתו בחג הסוכות אימת אילימא בחולו של מועד היינו תנא קמא אלא ביום טוב וקסבר נדרים ונדבות קריבין ביום טוב

ומאי שנא חג הסוכות דנקט רבי אלעזר ברבי שמעון לטעמיה דתניא רבי שמעון אומר לא יאמר חג הסוכות שבו הכתוב מדבר למה נאמר לומר שזה אחרון

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לומר שזה גורם

ויוצא בה משום שמחה ואינו יוצא בה משום חגיגה פשיטא דבר שבחובה היא וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין

לא צריכא דאף על גב דפריש

כדבעא מניה רבי שמעון בן לקיש מרבי יוחנן האומר הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה הריני נזיר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה יט

ואיבעית אימא רבנן וכולה מתניתין בשבת

תנו רבנן כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו בין השמשות

רבי שמעון שזורי אומר אף בחול אין מטבילין אותו מפני שצריך הערב שמש

ותנא קמא לא בעי הערב שמש אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקא אמרי במחשבתו נכרת מתוך מעשיו קמפלגי והיכי דמי כגון דנקיט מנא בידיה ורהיט ואזיל בין השמשות לאטבוליה

מר סבר האי דקא רהיט ואזיל מידע ידע דבעי הערב שמש

ומר סבר מחמת מלאכתו הוא דקרהיט

ואמינא להו אנא במחשבתו נכרת מתוך מעשיו דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי כגון דאיטמי בפחות מכעדשה ואתא לקמיה דרבנן לשיולי בפחות מכעדשה איטמי אי לא מר סבר מדהא לא גמיר הערב שמש נמי לא גמיר ומר סבר הא הוא דלא גמיר הא הערב שמש גמיר

ומטבילין מגב לגב תנו רבנן כיצד מגב לגב הרוצה לעשות גתו על גב כדו

וכדו על גב גתו עושה

כיצד מחבורה לחבורה היה אוכל בחבורה זו ורוצה לאכול בחבורה אחרת הרשות בידו

מתני׳ בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן

גמ׳ אמר עולא מחלוקת בשלמי חגיגה לסמוך ועולת ראייה ליקרב דבית שמאי סברי וחגתם אותו חג לה׳ חגיגה אין עולת ראייה לא ובית הלל סברי לה׳ כל דלה׳

אבל נדרים ונדבות דברי הכל אין קריבין ביום טוב וכן אמר רב אדא בר אהבה נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב

מתיבי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על עולה שאינה של יום טוב שאינה קרבה ביום טוב ועל שלמים שהן של יום טוב שקריבין ביום טוב

על מה נחלקו על עולה שהיא של יום טוב ועל שלמים שאינן של יום טוב שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא

תריץ ואימא הכי אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על עולה ושלמים שאינן של יום טוב שאין קריבין ביום טוב ועל שלמים שהן של יום טוב שקריבין ביום טוב על מה נחלקו על עולה שהיא של יום טוב שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא

רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא שלמים הבאים מחמת יום טוב ביום טוב בית שמאי אומרים סומך עליהן מערב יום טוב ושוחטן ביום טוב ובית הלל אומרים סומך עליהן ביום טוב ושוחטן ביום טוב

אבל נדרים ונדבות דברי הכל אין קריבין ביום טוב

והני תנאי כי הני תנאי דתניא אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב אבל מביא אדם תודתו בחג הסוכות

רבי שמעון אומר הרי הוא אומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות כל שבא בחג המצות בא בחג השבועות ובחג הסוכות וכל שלא בא בחג המצות אינו בא בחג השבועות ובחג הסוכות רבי אלעזר ברבי שמעון אומר מביא אדם תודתו בחג הסוכות ויוצא בה ידי חובתו משום שמחה ואין יוצא בה משום חגיגה

אמר מר אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה פשיטא אמר רב אדא בריה דרב יצחק ואמרי לה רב שמואל בר אבא הכא בארבעה עשר עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול

ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב קסבר נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב

אבל מביא אדם תודתו בחג הסוכות אימת אילימא ביום טוב עצמו והא אמרת ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב אלא בחולו של מועד

רבי שמעון אומר הרי הוא אומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות כל שבא בחג המצות בא בחג השבועות ובחג הסוכות וכל שלא בא בחג המצות אינו בא בחג השבועות ובחג הסוכות מתקיף לה רבי זירא השתא סלותי מסלתינן נדרים ונדבות מבעיא

אמר אביי בהקרבה כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי למיקם עליה בבל תאחר

תנא קמא סבר שלש רגלים אמר רחמנא אפילו שלא כסדרן

ורבי שמעון סבר כסדרן אין שלא כסדרן לא

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר מביא אדם תודתו בחג הסוכות אימת אילימא בחולו של מועד היינו תנא קמא אלא ביום טוב וקסבר נדרים ונדבות קריבין ביום טוב

ומאי שנא חג הסוכות דנקט רבי אלעזר ברבי שמעון לטעמיה דתניא רבי שמעון אומר לא יאמר חג הסוכות שבו הכתוב מדבר למה נאמר לומר שזה אחרון

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לומר שזה גורם

ויוצא בה משום שמחה ואינו יוצא בה משום חגיגה פשיטא דבר שבחובה היא וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין

לא צריכא דאף על גב דפריש

כדבעא מניה רבי שמעון בן לקיש מרבי יוחנן האומר הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה הריני נזיר

Scroll To Top