Skip to content

י״ד בתשרי תשפ״ב | 20.09.21 | הדף היומי: ביצה כא - חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

הדף היומי

כ״ה באלול תשפ״א | 2 ספטמבר 2021

ביצה ב

הדף היום מקודש לזכר אלעזר בן שמעון, רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי וסעדיה בן יוסף, הרב סעדיה גאון.

ישנם שלוש מחלוקות במשנה הראשונה בין בית שמאי לבית הלל, שם בית שמאי מקילים ובית הלל מחמירים. הנושאים הם: ביצה שהוטלה ביום טוב – האם אפשר לאכול אותה, איזה שיעור של שאור וחמץ אסורים בפסח (או חייבים בביעור ביום טוב), והאם אפשר לשחוט חיה או עוף ביום טוב אם לא הכין את האדמה לפני לכסות את הדם? לאיזה סוג תרנגולת מתייחסת המשנה? האם מדובר בביצה של תרנגולת שמיועדת לאכילה או להטלת ביצים? ואם כן, מהי נקודת המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל? הגמרא יביא ארבע תשובות. רב נחמן אומר שמדובר בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ולבית שמאי אין דין נולד. הגמרא מביאה כמה שאלות על שיטתו. על חלק יש תירוצים, על האחרון, אין. רבה אמר שהם חולקים בדין הכנה ובגלל מקרה של יום טוב שחל להיות אחר השבת, גזרו גם על כל מקרה. רב יוסף אומר שזה גזירה משום פירות הנושרים – שלא נטעה לחשוב שגם אלו מותרים. התשובה הרביעית יופיע בהמשך בביצה דף ג.

מתני׳ ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אומרים זה וזה בכזית

השוחט חיה ועוף ביום טוב בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר כירה מוכן הוא

גמ׳ במאי עסקינן אילימא בתרנגולת העומדת לאכילה מאי טעמייהו דבית הלל אוכלא דאפרת הוא

אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים

מאי טעמייהו דבית שמאי מוקצה היא ומאי קושיא דלמא בית שמאי לית להו מוקצה

קא סלקא דעתין אפלו מאן דשרי במוקצה בנולד אסר מאי טעמייהו דבית שמאי

אמר רב נחמן לעולם בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ודאית ליה מוקצה אית ליה נולד ודלית ליה מוקצה לית ליה נולד בית שמאי כרבי שמעון ובית הלל כרבי יהודה

ומי אמר רב נחמן הכי והתנן בית שמאי אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה

ואמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה ובית הלל כרבי שמעון

אמר לך רב נחמן גבי שבת דסתם לן תנא כרבי שמעון דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים

מוקים לה לבית הלל כרבי שמעון אבל

גבי יום טוב דסתם לן תנא כרבי יהודה דתנן אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב מוקים לה לבית הלל כרבי יהודה

מכדי מאן סתמיה למתניתין רבי מאי שנא בשבת דסתם לן כרבי שמעון ומאי שנא ביום טוב דסתם לן כרבי יהודה

אמרי שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה סתם לן כרבי שמעון דמיקל יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה סתם לן כרבי יהודה דמחמיר

במאי אוקימתא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה אי הכי אדמפלגי בביצה לפלגו בתרנגולת

להודיעך כחן דבית שמאי דבנולד שרי

ולפלוגי בתרנגולת להודיעך כחן דבית הלל דבמוקצה אסרי וכי תימא כח דהתירא עדיף ונפלוג בתרוייהו

תרנגולת העומדת לגדל ביצים היא וביצתה בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל

אלא אמר רבה לעולם בתרנגולת העומדת לאכילה וביום טוב שחל להיות אחר השבת עסקינן ומשום הכנה

וקסבר רבה כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה

ורבה לטעמיה דאמר רבה מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב ואין יום טוב מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב

אמר ליה אביי אלא מעתה יום טוב בעלמא תשתרי גזרה משום יום טוב אחר השבת שבת דעלמא תשתרי גזרה משום שבת אחר יום טוב

ומי גזרינן והא תניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב ואם איתא ליגזר משום הנך דמתילדן ביומיהן

אמר ליה ביצים גמורות במעי אמן מילתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן

רב יוסף אמר גזרה משום פרות הנושרין

אמר ליה אביי פרות הנושרין טעמא מאי

להעמיק בדף

דף משלהן- 81

ביצה – יום טוב : דף משלהן 81

פותחים את מסכת ביצה: למה קוראים לה ככה? ומה ההבדלים בין שבת ויום טוב?  

ביצה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה ב

מתני׳ ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אומרים זה וזה בכזית

השוחט חיה ועוף ביום טוב בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר כירה מוכן הוא

גמ׳ במאי עסקינן אילימא בתרנגולת העומדת לאכילה מאי טעמייהו דבית הלל אוכלא דאפרת הוא

אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים

מאי טעמייהו דבית שמאי מוקצה היא ומאי קושיא דלמא בית שמאי לית להו מוקצה

קא סלקא דעתין אפלו מאן דשרי במוקצה בנולד אסר מאי טעמייהו דבית שמאי

אמר רב נחמן לעולם בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ודאית ליה מוקצה אית ליה נולד ודלית ליה מוקצה לית ליה נולד בית שמאי כרבי שמעון ובית הלל כרבי יהודה

ומי אמר רב נחמן הכי והתנן בית שמאי אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה

ואמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה ובית הלל כרבי שמעון

אמר לך רב נחמן גבי שבת דסתם לן תנא כרבי שמעון דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים

מוקים לה לבית הלל כרבי שמעון אבל

גבי יום טוב דסתם לן תנא כרבי יהודה דתנן אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב מוקים לה לבית הלל כרבי יהודה

מכדי מאן סתמיה למתניתין רבי מאי שנא בשבת דסתם לן כרבי שמעון ומאי שנא ביום טוב דסתם לן כרבי יהודה

אמרי שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה סתם לן כרבי שמעון דמיקל יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה סתם לן כרבי יהודה דמחמיר

במאי אוקימתא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה אי הכי אדמפלגי בביצה לפלגו בתרנגולת

להודיעך כחן דבית שמאי דבנולד שרי

ולפלוגי בתרנגולת להודיעך כחן דבית הלל דבמוקצה אסרי וכי תימא כח דהתירא עדיף ונפלוג בתרוייהו

תרנגולת העומדת לגדל ביצים היא וביצתה בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל

אלא אמר רבה לעולם בתרנגולת העומדת לאכילה וביום טוב שחל להיות אחר השבת עסקינן ומשום הכנה

וקסבר רבה כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה

ורבה לטעמיה דאמר רבה מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב ואין יום טוב מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב

אמר ליה אביי אלא מעתה יום טוב בעלמא תשתרי גזרה משום יום טוב אחר השבת שבת דעלמא תשתרי גזרה משום שבת אחר יום טוב

ומי גזרינן והא תניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב ואם איתא ליגזר משום הנך דמתילדן ביומיהן

אמר ליה ביצים גמורות במעי אמן מילתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן

רב יוסף אמר גזרה משום פרות הנושרין

אמר ליה אביי פרות הנושרין טעמא מאי

Scroll To Top