Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

ט״ו בתשרי תשפ״ב | 21 ספטמבר 2021

ביצה כא – חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

זה הדף לחג ראשון של סוכות. לצפייה בדף של שני, לחצו כאן.

האם אפשר לשחוט בהמה ביו"ט אם זה בבעלות משותפת של נכרי ויהודי? איך זה שונה מנדרים ונדבות? האם זה שונה מעיסה של נכרי ויהודי? אם גייס מגיע לעיר ומחייב אפיית לחם בשבילם, האם מותר לאפותה ביום טוב? האם אפשר להזמין נכרים לארוחת ביום טוב? האם צריכים לחשוש שמא יוסיף אוכל להכין לנכרי? אם כן, האם נקל יותר בדיני שבת ששם לא קיים חשש זה? מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם אפשר להדליק אש לצורך חימום או מים לרחיצה. רבן גמליאל החמיר כבית שמאי בכמה דברים. מהם?

הורצה על מנת להקטיר אימורין לערב אם זרק דיעבד אין לכתחלה לא בשלמא לרבא ניחא אלא לרבה בר רב הונא קשיא קשיא ואיבעית אימא שאני שבות שבת משבות יום טוב

בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מהו לשחטה ביום טוב אמר ליה מותר אמר ליה וכי מה בין זה לנדרים ונדבות אמר ליה עורבא פרח

כי נפק אמר ליה רבה בריה לאו היינו רב אויא סבא דמשתבח ליה מר בגויה דגברא רבה הוא אמר ליה ומה אעביד ליה אני היום סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים ובעא מינאי מלתא דבעיא טעמא

וטעמא מאי בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל נדרים ונדבות אסור לשחטן ביום טוב דכהנים כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו

אמר רב חסדא בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה עיסה חציה של גוי וחציה של ישראל אסור לאפותה ביום טוב דהא אפשר ליה למפלגה בלישה

מתיב רב חנא בר חנילאי עיסת כלבים בזמן שהרועין אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונאפת ביום טוב ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח

ואמאי והא אפשר ליה למפלגה בלישה שאני עיסת כלבים הואיל ואפשר לפייסן בנבלה

ומי אית ליה לרב חסדא הואיל והא אתמר האופה מיום טוב לחול רב חסדא אמר לוקה רבה אמר ואינו לוקה

רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומקלעי ליה אורחים חזי ליה השתא נמי חזי ליה רבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל

אלא לא תימא הואיל ואפשר אלא כגון דאית ליה נבלה דודאי אפשר לפייסן בנבלה

בעו מניה מרב הונא הני בני באגא דרמו עלייהו קמחא דבני חילא מהו לאפותה ביום טוב אמר (ליה) חזינא אי יהבי ליה רפתא לינוקא ולא קפדי כל חדא וחדא חזיא לינוקא ושרי ואי לאו אסור

והתניא מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ רבי] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום

אמר לו תמה אני אם לא יצא שכרכם בהפסדכם שהרי אמרה תורה לכם ולא לגוים ואמאי הא חזי למיכל מיניה

אמר רב יוסף עגל טרפה הואי והא חזי לכלבים

תנאי היא דתניא אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ממשמע שנאמר לכל נפש שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר ומכה נפש בהמה ישלמנה תלמוד לומר לכם

לכם ולא לכלבים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אפילו נפש בהמה במשמע אם כן מה תלמוד לומר לכם לכם ולא לגוים

ומה ראית לרבות את הכלבים ולהוציא את הגוים מרבה אני את הכלבים שמזונותן עליך ומוציא אני את הגוים שאין מזונותן עליך

אמר ליה אביי לרב יוסף ולרבי יוסי הגלילי דאמר לכם ולא לכלבים הני סופלי לחיותא היכי שדינן להו ביום טוב

אמר ליה הואיל וחזו להסקה תינח ביבישתא ברטיבתא מאי איכא למימר אמר ליה חזו להיסק גדול

תינח ביום טוב בשבת מאי איכא למימר מטלטלינן להו אגב ריפתא כדשמואל דאמר שמואל עושה אדם כל צרכו בפת

ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי מזמנין את הגוי בשבת ואין מזמנין את הגוי ביום טוב גזרה שמא ירבה בשבילו

רב אחא בר יעקב אמר אפילו בשבת נמי לא משום שיורי כוסות אי הכי דידן נמי דידן חזו לתרנגולין דידהו נמי חזו לתרנגולין דידהו איסורי הנאה נינהו

ולטלטלינהו אגב כסא מי לא אמר רבא מטלטלין כנונא אגב קטמיה אף על גב דאיכא עליה שברי עצים

התם לאו איסורי הנאה נינהו הכא איסורי הנאה נינהו

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולהוי כגרף של רעי אמר ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה

אדבריה רבא למר שמואל ודרש מזמנין את הגוי בשבת ואין מזמנין את הגוי ביום טוב גזרה שמא ירבה בשבילו מרימר ומר זוטרא כי הוה מקלע להו גוי ביום טוב אמרו ליה אי ניחא לך במאי דטריחא לן מוטב ואי לא טרחא יתירא אדעתא דידך לא טרחינן

מתני׳ בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה ובית הלל מתירין עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה

גמ׳ איבעיא להו האי מדורה מאן קתני לה דברי הכל היא ושני להו לבית שמאי בין הנאת כל גופו להנאת אבר אחד או דלמא בית הלל קתני לה אבל בית שמאי לא שני להו

תא שמע בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין

מתני׳ שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי אין טומנין את החמין לכתחלה ביום טוב ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחררין

גמ׳ היכי דמי אי דאנח עירובי תבשילין מאי טעמא דבית שמאי ואי דלא אנח עירובי תבשילין מאי טעמא דבית הלל אמר רב הונא לעולם אימא לך שלא הניח עירובי תבשילין וכדי חייו שרו ליה רבנן

ורב הונא לטעמיה דאמר רב הונא מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת ומבשלין לו קדרה אחת

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה כא – חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כא – חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

הורצה על מנת להקטיר אימורין לערב אם זרק דיעבד אין לכתחלה לא בשלמא לרבא ניחא אלא לרבה בר רב הונא קשיא קשיא ואיבעית אימא שאני שבות שבת משבות יום טוב

בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מהו לשחטה ביום טוב אמר ליה מותר אמר ליה וכי מה בין זה לנדרים ונדבות אמר ליה עורבא פרח

כי נפק אמר ליה רבה בריה לאו היינו רב אויא סבא דמשתבח ליה מר בגויה דגברא רבה הוא אמר ליה ומה אעביד ליה אני היום סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים ובעא מינאי מלתא דבעיא טעמא

וטעמא מאי בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל נדרים ונדבות אסור לשחטן ביום טוב דכהנים כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו

אמר רב חסדא בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה עיסה חציה של גוי וחציה של ישראל אסור לאפותה ביום טוב דהא אפשר ליה למפלגה בלישה

מתיב רב חנא בר חנילאי עיסת כלבים בזמן שהרועין אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונאפת ביום טוב ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח

ואמאי והא אפשר ליה למפלגה בלישה שאני עיסת כלבים הואיל ואפשר לפייסן בנבלה

ומי אית ליה לרב חסדא הואיל והא אתמר האופה מיום טוב לחול רב חסדא אמר לוקה רבה אמר ואינו לוקה

רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומקלעי ליה אורחים חזי ליה השתא נמי חזי ליה רבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל

אלא לא תימא הואיל ואפשר אלא כגון דאית ליה נבלה דודאי אפשר לפייסן בנבלה

בעו מניה מרב הונא הני בני באגא דרמו עלייהו קמחא דבני חילא מהו לאפותה ביום טוב אמר (ליה) חזינא אי יהבי ליה רפתא לינוקא ולא קפדי כל חדא וחדא חזיא לינוקא ושרי ואי לאו אסור

והתניא מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ רבי] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום

אמר לו תמה אני אם לא יצא שכרכם בהפסדכם שהרי אמרה תורה לכם ולא לגוים ואמאי הא חזי למיכל מיניה

אמר רב יוסף עגל טרפה הואי והא חזי לכלבים

תנאי היא דתניא אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ממשמע שנאמר לכל נפש שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר ומכה נפש בהמה ישלמנה תלמוד לומר לכם

לכם ולא לכלבים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אפילו נפש בהמה במשמע אם כן מה תלמוד לומר לכם לכם ולא לגוים

ומה ראית לרבות את הכלבים ולהוציא את הגוים מרבה אני את הכלבים שמזונותן עליך ומוציא אני את הגוים שאין מזונותן עליך

אמר ליה אביי לרב יוסף ולרבי יוסי הגלילי דאמר לכם ולא לכלבים הני סופלי לחיותא היכי שדינן להו ביום טוב

אמר ליה הואיל וחזו להסקה תינח ביבישתא ברטיבתא מאי איכא למימר אמר ליה חזו להיסק גדול

תינח ביום טוב בשבת מאי איכא למימר מטלטלינן להו אגב ריפתא כדשמואל דאמר שמואל עושה אדם כל צרכו בפת

ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי מזמנין את הגוי בשבת ואין מזמנין את הגוי ביום טוב גזרה שמא ירבה בשבילו

רב אחא בר יעקב אמר אפילו בשבת נמי לא משום שיורי כוסות אי הכי דידן נמי דידן חזו לתרנגולין דידהו נמי חזו לתרנגולין דידהו איסורי הנאה נינהו

ולטלטלינהו אגב כסא מי לא אמר רבא מטלטלין כנונא אגב קטמיה אף על גב דאיכא עליה שברי עצים

התם לאו איסורי הנאה נינהו הכא איסורי הנאה נינהו

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולהוי כגרף של רעי אמר ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה

אדבריה רבא למר שמואל ודרש מזמנין את הגוי בשבת ואין מזמנין את הגוי ביום טוב גזרה שמא ירבה בשבילו מרימר ומר זוטרא כי הוה מקלע להו גוי ביום טוב אמרו ליה אי ניחא לך במאי דטריחא לן מוטב ואי לא טרחא יתירא אדעתא דידך לא טרחינן

מתני׳ בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה ובית הלל מתירין עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה

גמ׳ איבעיא להו האי מדורה מאן קתני לה דברי הכל היא ושני להו לבית שמאי בין הנאת כל גופו להנאת אבר אחד או דלמא בית הלל קתני לה אבל בית שמאי לא שני להו

תא שמע בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין

מתני׳ שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי אין טומנין את החמין לכתחלה ביום טוב ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחררין

גמ׳ היכי דמי אי דאנח עירובי תבשילין מאי טעמא דבית שמאי ואי דלא אנח עירובי תבשילין מאי טעמא דבית הלל אמר רב הונא לעולם אימא לך שלא הניח עירובי תבשילין וכדי חייו שרו ליה רבנן

ורב הונא לטעמיה דאמר רב הונא מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת ומבשלין לו קדרה אחת

Scroll To Top