Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ז בתשרי תשפ״ב | 22 ספטמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה כב

רבן גמליאל החמיר כבית שמאי ולא התיר להטמין מים חמים מיום טוב לשבת. באיזה מצב מדובר –  כשעשה עירוב או לא עשה עירוב? רב הונא, רבא ואביי מסבירים כל אחד בדרך אחרת. רבן גמליאל החמיר שלא זוקפים את המנורה. מסבירים שמדובר במנורה של חוליות וחולקים בית שמאי ובית הלל האם יש/אין בניין בכלים. הגמרא ממשיכה לדון בדינים שונים בקשר לכיבוי נרות בשבת ויום טוב. האם מותר לכחול את העין ביום טוב? האם מותר בשבת על ידי נכרי? במה זה תלוי? האם מותר ביום טוב שני של ראש השנה? החומרה השלישית של רבן גמליאל היתה שלא אופין פתין גריצין. בית שמאי אסרו לאפות פת עבה בפסח. מה זה פת עבה? ולמה היה אסור בפסח? יש שמבינים שיש חשש שמא יחמיץ, אך יש שמסבירים שמדובר שככרות רבות והאיסור היה ביום טוב כי זה יותר ממש שהיה צריך לחג. רבן גמליאל היקל גם בשלושה דינים – מכבדין בית המטות (החדר שבו אכלו), מניחים את המוגמר על הגחלים לריח, ועושין גדי מקולס בליל פסח. חכמים חלקו עליו בדינים אלו. לאיזה צורך התיר את המוגמר – לבגדים או להריח? רב אסי אמר לבגדים אך הקשו עליו מברייתא ולמסקנה הוא אמר שזה להריח. האם מותר לעשן פירות – מחלוקת רב ושמואל.

ומדליקין לו את הנר משום רבי יצחק אמרו אף צולין לו דג קטן תניא נמי הכי מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת וטומנין לו קדרה אחת ומדליקין לו את הנר ומחמין לו קיתון אחד ויש אומרים אף צולין לו דג קטן

רבא אמר לעולם שהניח ושאני הטמנה דמוכחא מלתא דאדעתא דשבתא קעביד

איתיביה אביי חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא אם כן ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב הא היו לו חמין טמונין מיהא עביד ואף על גב דמוכחא מלתא דאדעתא דשבת קעביד

אלא אמר אביי כגון שערב לזה ולא ערב לזה וחנניה היא ואליבא דבית שמאי

ואין זוקפין את המנורה מאי קא עביד אמר רב חיננא בר ביסנא הכא במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה דבית שמאי סברי יש בנין בכלים ובית הלל סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים

עולא איקלע לבי רב יהודה קם שמעיה זקף לה לשרגא איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה אמר ליה לאו אדעתאי

אמר רב קנבא שרי

בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר אמר לו אפשר בבית אחר

אין לו בית אחר מאי אפשר לעשות לו מחיצה אין לו לעשות מחיצה מאי אפשר לכפות עליו את הכלי אין לו כלי מאי אמר ליה אסור

איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר אמר ליה ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן

בעא מיניה אביי מרבה מהו לכבות את הדלקה ביום טוב היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי משום אבוד ממון מאי אמר ליה אסור

איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן

בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביום טוב היכא דאיכא סכנה כגון רירא דיצא דמא דמעתא וקדחתא ותחלת אוכלא לא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי אמר ליה אסור

איתיביה אין מכבין את הבקעת ושני ליה כדשנין

אמימר שרי למכחל עינא מגוי בשבתא איכא דאמרי אמימר גופיה כחל עינא מגוי בשבתא אמר ליה רב אשי לאמימר מאי דעתיך דאמר עולא בריה דרב עילאי כל צרכי חולה עושין על ידי גוי בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לגוי ועושה

הני מילי היכא דלא מסייע בהדיה אבל מר קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח אמר ליה איכא רב זביד דקאי כותך ושניי ליה מסייע אין בו ממש

אמימר שרא למכחל עינא ביום טוב שני של ראש השנה אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה

מה שאין כן בביצה

אמר ליה אנא כנהרדעי סבירא לי דאמרי אף בביצה ומאי דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול האמר רב חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר

ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין תנו רבנן בית שמאי אומרים אין אופין פת עבה בפסח ובית הלל מתירין וכמה פת עבה אמר רב הונא טפח שכן מצינו בלחם הפנים טפח

מתקיף לה רב יוסף אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין אם אמרו בפת עמלה יאמרו בפת שאינה עמלה

אם אמרו בעצים יבשים יאמרו בעצים לחים אם אמרו בתנור חם יאמרו בתנור צונן אם אמרו בתנור של מתכת יאמרו בתנור של חרס

אמר רב ירמיה בר אבא שאלית את רבי ביחוד ומנו רב מאי פת עבה פת מרובה

איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שאלית את רבי ביחוד ומנו רבינו הקדוש מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרו ליה פת עבה משום דנפישא בלישה אי נמי באתריה דהאי תנא פת מרובה פת עבה קרו ליה

מכדי משום דקטרח טרחא דלא צריך הוא מאי אריא פסח אפילו בשאר ימים טובים נמי אין הכי נמי ותנא ביום טוב דפסח קאי תניא נמי הכי בית שמאי אומרים אין אופין פת מרובה ביום טוב ובית הלל מתירין

מתני׳ אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בית המטות ומניחין את המוגמר ביום טוב ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין

גמ׳ אמר רב אסי מחלוקת לגמר אבל להריח דברי הכל מותר

מיתיבי אין מכבדין בית המטות ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מכבדין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדין בית המטות ביום טוב אלא מכבדין אותן מערב יום טוב ופורסין עליהם סדינין למחר כשאורחים נכנסין מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד מאליו אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן

ואין מניחין את המוגמר ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מניחין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב אלא מביאין ערדסקאות של ברזל ומעשנין אותן מערב יום טוב ופוקקין נקביהן מערב יום טוב למחר כשאורחים נכנסין פותחין את נקביהן ונמצא הבית מתגמר מאליו

אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר אסור

איבעיא להו מהו לעשן רב ירמיה בר אבא אמר רב אסור ושמואל אמר מותר רב הונא אמר אסור מפני שמכבה אמר ליה רב נחמן ונימא מר מפני שמבעיר אמר ליה תחלתו מכבה וסופו מבעיר

אמר רב יהודה על גבי גחלת אסור

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

פיקוח נפש - דף משלהן 83

פיקוח נפש – דף משלהן 83

על איזה מצב רפואי מחללים שבת וחג? , ומה זה “חולה שאין בו סכנה”? דיון בטיפול בחולה בשבת ובחג. הבדל בין חולה שיש בו סכנה ובין שאר סוגי החולים.

ביצה כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כב

ומדליקין לו את הנר משום רבי יצחק אמרו אף צולין לו דג קטן תניא נמי הכי מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת וטומנין לו קדרה אחת ומדליקין לו את הנר ומחמין לו קיתון אחד ויש אומרים אף צולין לו דג קטן

רבא אמר לעולם שהניח ושאני הטמנה דמוכחא מלתא דאדעתא דשבתא קעביד

איתיביה אביי חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא אם כן ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב הא היו לו חמין טמונין מיהא עביד ואף על גב דמוכחא מלתא דאדעתא דשבת קעביד

אלא אמר אביי כגון שערב לזה ולא ערב לזה וחנניה היא ואליבא דבית שמאי

ואין זוקפין את המנורה מאי קא עביד אמר רב חיננא בר ביסנא הכא במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה דבית שמאי סברי יש בנין בכלים ובית הלל סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים

עולא איקלע לבי רב יהודה קם שמעיה זקף לה לשרגא איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה אמר ליה לאו אדעתאי

אמר רב קנבא שרי

בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר אמר לו אפשר בבית אחר

אין לו בית אחר מאי אפשר לעשות לו מחיצה אין לו לעשות מחיצה מאי אפשר לכפות עליו את הכלי אין לו כלי מאי אמר ליה אסור

איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר אמר ליה ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן

בעא מיניה אביי מרבה מהו לכבות את הדלקה ביום טוב היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי משום אבוד ממון מאי אמר ליה אסור

איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן

בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביום טוב היכא דאיכא סכנה כגון רירא דיצא דמא דמעתא וקדחתא ותחלת אוכלא לא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי אמר ליה אסור

איתיביה אין מכבין את הבקעת ושני ליה כדשנין

אמימר שרי למכחל עינא מגוי בשבתא איכא דאמרי אמימר גופיה כחל עינא מגוי בשבתא אמר ליה רב אשי לאמימר מאי דעתיך דאמר עולא בריה דרב עילאי כל צרכי חולה עושין על ידי גוי בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לגוי ועושה

הני מילי היכא דלא מסייע בהדיה אבל מר קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח אמר ליה איכא רב זביד דקאי כותך ושניי ליה מסייע אין בו ממש

אמימר שרא למכחל עינא ביום טוב שני של ראש השנה אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה

מה שאין כן בביצה

אמר ליה אנא כנהרדעי סבירא לי דאמרי אף בביצה ומאי דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול האמר רב חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר

ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין תנו רבנן בית שמאי אומרים אין אופין פת עבה בפסח ובית הלל מתירין וכמה פת עבה אמר רב הונא טפח שכן מצינו בלחם הפנים טפח

מתקיף לה רב יוסף אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין אם אמרו בפת עמלה יאמרו בפת שאינה עמלה

אם אמרו בעצים יבשים יאמרו בעצים לחים אם אמרו בתנור חם יאמרו בתנור צונן אם אמרו בתנור של מתכת יאמרו בתנור של חרס

אמר רב ירמיה בר אבא שאלית את רבי ביחוד ומנו רב מאי פת עבה פת מרובה

איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שאלית את רבי ביחוד ומנו רבינו הקדוש מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרו ליה פת עבה משום דנפישא בלישה אי נמי באתריה דהאי תנא פת מרובה פת עבה קרו ליה

מכדי משום דקטרח טרחא דלא צריך הוא מאי אריא פסח אפילו בשאר ימים טובים נמי אין הכי נמי ותנא ביום טוב דפסח קאי תניא נמי הכי בית שמאי אומרים אין אופין פת מרובה ביום טוב ובית הלל מתירין

מתני׳ אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בית המטות ומניחין את המוגמר ביום טוב ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין

גמ׳ אמר רב אסי מחלוקת לגמר אבל להריח דברי הכל מותר

מיתיבי אין מכבדין בית המטות ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מכבדין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדין בית המטות ביום טוב אלא מכבדין אותן מערב יום טוב ופורסין עליהם סדינין למחר כשאורחים נכנסין מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד מאליו אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן

ואין מניחין את המוגמר ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מניחין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב אלא מביאין ערדסקאות של ברזל ומעשנין אותן מערב יום טוב ופוקקין נקביהן מערב יום טוב למחר כשאורחים נכנסין פותחין את נקביהן ונמצא הבית מתגמר מאליו

אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר אסור

איבעיא להו מהו לעשן רב ירמיה בר אבא אמר רב אסור ושמואל אמר מותר רב הונא אמר אסור מפני שמכבה אמר ליה רב נחמן ונימא מר מפני שמבעיר אמר ליה תחלתו מכבה וסופו מבעיר

אמר רב יהודה על גבי גחלת אסור

גלול כלפי מעלה