הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
ביצה כג
הדף היום מוקדש על ידי תורם אנונימי לזכרה של בת שבע אסתר בת יוסף שלום, הרבנית בת שבע קנייבסקי.
הגמרא דנה בדעות שונות ודינים שונים הקשורים לעשיית ריח ביום טוב. רב גביהא התיר קטורא. אמימר מנסה לברר מהו קטורא ורב אשי עונה לו שמדובר בעישון פירות ומתיר כי זה דומה לבשר על גבי גחלים. חכמים אסרו לאכול גדי מקולס בליל פסח כי זה נראה שמותר לאכול קדשים מחוץ לירושלים בזמן שאין בית המקדש קיים. המשנה מונה שלושה דברים שהתיר ר’ אלעזר בן עזריה נגד חכמים – לפרה לצאת בשבת עם רצועה בין קרניה ולא אסר משום שביתת בהמתו, לקרד (לסרוק) בהמה ביום טוב ולשחוק פלפלין בריחיים ביום טוב. ר’ יהודה אסר לקרד בהמה אף לא לקרצף – מה ההבדל ביניהם? וחכמים אסרו גם וגם. מה הבסיס למחלוקת בין שלושתם? המשנה מסבירה דיני טומאה לשלושת חלקי הריחיים – ולמה כל חלק ראוי לקבל טומאה. המשנה מדברת על דינים הקשורים לעגלה של קטן גם בענייני טומאה – שמטמא מדרס, גם בענייני טלטול בשבת – שנחשב כלי וראוי לטלטלה, וגם לעניין גרירתו בשבת – האם אפשר לגררו או האם צריך לדאוג שמא יעשה חריץ באדמה? הפרק השלישי מתחיל עם דיון בדיני צידה – מתי אפשר/אי אפשר דגים/עופות/חיות ביום טוב.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
על גבי חרס מותר
ורבה אמר על גבי חרס נמי אסור משום דקא מוליד ריחא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אסחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור מאי טעמא משום דקמוליד ריחא
ומאי שנא ממוללו ומריח בו וקוטמו ומריח בו התם ריחא מיהא איתא ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא הכא אולודי הוא דקמוליד ריחא רבא אמר על גבי גחלת נמי מותר מידי דהוה אבשרא אגומרי
דרש רב גביהא מבי כתיל אפתחא דבי ריש גלותא קטורא שרי אמר ליה אמימר מאי קטורא אי קטורא בידי מעשה אומן הוא ואי לעשן אסור דהא קא מכבה אמר ליה רב אשי לעולם לעשן מידי דהוה אבשרא אגומרי
איכא דאמרי אמר ליה אמימר מאי קטורא אי קטורא בידי מעשה אומן הוא אי לעשן אסור דקא מוליד ריחא אמר רב אשי אנא אמריתה נהליה ומשמיה דגברא רבה אמריתה נהליה לעולם לעשן ומידי דהוה אבשרא אגומרי
ועושין גדי מקולס תניא רבי יוסי אומר תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים שלחו ליה אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את בני ישראל קדשים בחוץ
קדשים סלקא דעתך אלא אימא כעין קדשים
מתני׳ שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
ומקרדין את הבהמה ביום טוב ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן
רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שעושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין
גמ׳ למימרא דרבי אלעזר בן עזריה חדא פרה הויא ליה והאמר רב ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב תליסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא תנא לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו
ומקרדין את הבהמה ביום טוב תנו רבנן איזהו קרוד ואיזהו קרצוף קרוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה
ושלש מחלוקות בדבר רבי יהודה סבר דבר שאינו מתכוין אסור מיהו קרוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה ולא גזרינן קרצוף אטו קרוד
ורבנן סברי נמי כרבי יהודה דבר שאינו מתכוין אסור וגזרינן קרצוף אטו קרוד ורבי אלעזר בן עזריה סבר לה כרבי שמעון דאמר דבר שאינו מתכוין מותר ובין קרוד ובין קרצוף שרי
אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל ואמרי לה אמר רב נחמן לחודיה הלכה כרבי שמעון שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו אמר ליה רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כרבי יהודה שהרי חכמים מודים לו אמר ליה אנא כרבי שמעון סבירא לי ועוד שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו
מתני׳ הרחים של פלפלין טמאה משום שלשה כלים משום כלי קבול ומשום כלי מתכת ומשום כלי כברה
גמ׳ תנא תחתונה משום כלי קבול אמצעית משום כלי כברה עליונה משום כלי מתכת
מתני׳ עגלה של קטן טמאה מדרס ונטלת בשבת ואינה נגררת אלא על גבי כלים
רבי יהודה אומר כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת
גמ׳ עגלה של קטן טמאה מדרס דהא סמיך עלויה ונטלת בשבת משום דאיכא תורת כלי עלה
ואינה נגררת אלא על גבי כלים על גבי כלים אין על גבי קרקע לא מאי טעמא דקא עביד חריץ מני רבי יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור
דאי רבי שמעון האמר דבר שאין מתכוין מותר (דתנן) רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ
אימא סיפא רבי יהודה אומר אין הכל נגררין בשבת חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת מפני שכובשת אין אבל חריץ לא עבדא
תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה
הדרן עלך יום טוב
מתני׳ אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב ואין נותנין לפניהם מזונות
אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהם מזונות
רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
להעמיק בדף
צידה ביו”ט – גפ”ת 73
מדוע אסור לצוד ביום טוב? הרי מלאכת אוכל נפש הותרה? מה ההבדל בין צידה לשחיטה, אפיה ובישול שהותרו? בואו להתכונן לחג הבא שמחת תורה בלימוד מחלוקת רש”י ותוספות על יסודות התר אוכל נפש ב”ה, איסור צידה ויסודות אוכל נפש – גפת ביצה 2 לכבוד החגים הבאים עלינו לטובה סוכות ושמחת תורה זוהי שמחה גדולה לעסוק…
ביצה כג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
על גבי חרס מותר
ורבה אמר על גבי חרס נמי אסור משום דקא מוליד ריחא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אסחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור מאי טעמא משום דקמוליד ריחא
ומאי שנא ממוללו ומריח בו וקוטמו ומריח בו התם ריחא מיהא איתא ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא הכא אולודי הוא דקמוליד ריחא רבא אמר על גבי גחלת נמי מותר מידי דהוה אבשרא אגומרי
דרש רב גביהא מבי כתיל אפתחא דבי ריש גלותא קטורא שרי אמר ליה אמימר מאי קטורא אי קטורא בידי מעשה אומן הוא ואי לעשן אסור דהא קא מכבה אמר ליה רב אשי לעולם לעשן מידי דהוה אבשרא אגומרי
איכא דאמרי אמר ליה אמימר מאי קטורא אי קטורא בידי מעשה אומן הוא אי לעשן אסור דקא מוליד ריחא אמר רב אשי אנא אמריתה נהליה ומשמיה דגברא רבה אמריתה נהליה לעולם לעשן ומידי דהוה אבשרא אגומרי
ועושין גדי מקולס תניא רבי יוסי אומר תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים שלחו ליה אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את בני ישראל קדשים בחוץ
קדשים סלקא דעתך אלא אימא כעין קדשים
מתני׳ שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
ומקרדין את הבהמה ביום טוב ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן
רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שעושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין
גמ׳ למימרא דרבי אלעזר בן עזריה חדא פרה הויא ליה והאמר רב ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב תליסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא תנא לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו
ומקרדין את הבהמה ביום טוב תנו רבנן איזהו קרוד ואיזהו קרצוף קרוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה
ושלש מחלוקות בדבר רבי יהודה סבר דבר שאינו מתכוין אסור מיהו קרוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה ולא גזרינן קרצוף אטו קרוד
ורבנן סברי נמי כרבי יהודה דבר שאינו מתכוין אסור וגזרינן קרצוף אטו קרוד ורבי אלעזר בן עזריה סבר לה כרבי שמעון דאמר דבר שאינו מתכוין מותר ובין קרוד ובין קרצוף שרי
אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל ואמרי לה אמר רב נחמן לחודיה הלכה כרבי שמעון שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו אמר ליה רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כרבי יהודה שהרי חכמים מודים לו אמר ליה אנא כרבי שמעון סבירא לי ועוד שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו
מתני׳ הרחים של פלפלין טמאה משום שלשה כלים משום כלי קבול ומשום כלי מתכת ומשום כלי כברה
גמ׳ תנא תחתונה משום כלי קבול אמצעית משום כלי כברה עליונה משום כלי מתכת
מתני׳ עגלה של קטן טמאה מדרס ונטלת בשבת ואינה נגררת אלא על גבי כלים
רבי יהודה אומר כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת
גמ׳ עגלה של קטן טמאה מדרס דהא סמיך עלויה ונטלת בשבת משום דאיכא תורת כלי עלה
ואינה נגררת אלא על גבי כלים על גבי כלים אין על גבי קרקע לא מאי טעמא דקא עביד חריץ מני רבי יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור
דאי רבי שמעון האמר דבר שאין מתכוין מותר (דתנן) רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ
אימא סיפא רבי יהודה אומר אין הכל נגררין בשבת חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת מפני שכובשת אין אבל חריץ לא עבדא
תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה
הדרן עלך יום טוב
מתני׳ אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב ואין נותנין לפניהם מזונות
אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהם מזונות
רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל
