Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ג במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

י״ח בתשרי תשפ״ב | 24 ספטמבר 2021

ביצה כד

הדף היום מוקדש ע"י אהבה ליבטג לזכרה של סבתה, הילדה מורגנשטרן ולסבה, ארתור מורגנשטרן.

יש סתירה בין משנתינו המתירה צידת חיה ועוף מן הביברין ביום טוב לבין ברייתא ששם מופיע ההפך. הגמרא מביאה כמה אפשרויות לפתור את הסתירה גם לגבי החיה וגם לגבי העוף. אחת מהפתרונות זה להבחין בין ביבר גדול לביבר קטן. יש כמה אפשרויות איך להגדיר ביבר קטן/גדול. לפי רשב"ג לא חייבים בצידה ביום טוב אם המצב נחשב כמחובר צידה. איך יודעים אם נחשב "מחוסר צידה"? האם אפשר לקחת חיה, עוף או דג בתוך מצודה ביום טוב? האם צריך לדעת שניצוד כבר מלפני יום טוב? זה מחלוקת תנא קמא ורבן גמליאל במשנה. שמואל פוסק להחמיר, אך לא ברור על איזה מקור אמר שמואל את פסוקתו. הגמרא מביאה כמה אפשרויות שונות. רבן גמליאל התיר במקרה של ספק – האם התיר אותם בטלטול או גם באכילה? רב ולוי חולקים בנושא. רב טוען שלוי טועה כי הוא עזב את בית המדרש מוקדם יום אחד ולכן לא שמע כשרבי החליף את דעתו באותו היום. יש קושי נוסף על שיטת לוי אף מתרצים. האם אפשר לקבל מתנה מנכרי ביום טוב? האם צריך לדאוג לכך שאולי הגיע ממה שהיה מחובר לקרקע? במה זה תלוי? במקרה שאסור, האם מותר ליהנות ממנה לאחר יום טוב?

 

המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר

גמ׳ ורמינהו ביברין של חיה ושל עופות אין צדין מהם ביום טוב ואין נותנין לפניהם מזונות קשיא חיה אחיה קשיא עופות אעופות

בשלמא חיה אחיה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן

דתנן רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב לבית הוא דמחייב אבל לביברין לא וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגנה ולחצר ולביברין

אלא עופות אעופות קשיא וכי תימא הא נמי לא קשיא הא בביבר מקורה הא בביבר שאינו מקורה

והא בית דכביבר מקורה דמי ובין לרבי יהודה ובין לרבנן צפור למגדל אין לבית לא

אמר רבה בר רב הונא הכא בצפור דרור עסקינן שאינה מקבלת מרות דתנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמה צפור דרור שדרה בבית כבשדה

השתא דאתית להכי חיה אחיה נמי לא קשיא הא בביבר קטן הא בביבר גדול

היכי דמי ביבר קטן היכי דמי ביבר גדול אמר רב אשי כל היכא דרהיט אבתרה ומטי לה בחד שחיא ביבר קטן ואידך ביבר גדול אי נמי כל היכא דאיכא עוקצי עוקצי ביבר גדול ואידך ביבר קטן אי נמי כל היכא דנפלי טולא דכתלי אהדדי ביבר קטן ואידך ביבר גדול

רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין וכו׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן גמליאל אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי

אמר ליה ומאי נפקא לך מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא

זה הכלל כל המחוסר צידה וכו׳ היכי דמי מחוסר צידה אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל כל שאומר הבא מצודה ונצודנו

אמר ליה אביי והא אווזין ותרנגולין שאומרים הבא מצודה ונצודנו ותניא הצד אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות פטור

אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו באין לכלובן לערב והללו אין באין לכלובן לערב

והרי יוני שובך ויוני עלייה דבאין לכלובן לערב ותניא הצד יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחין בבירות חייב

אלא אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו באין לכלובן לערב ומזונותן עליך והללו באין לכלובן לערב ואין מזונותן עליך

רב מרי אמר הני עבידי לרבויי והני לא עבידי לרבויי כולהו נמי עבידי לרבויי לכלובן קאמרינן דעבידי לרבויי

מתני׳ מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן יודע שנצודו מערב יום טוב ומעשה בגוי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו

גמ׳ מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ספק מוכן אסור ורבן גמליאל מתיר ומעשה נמי בגוי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו

אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבן גמליאל ואיכא דמתני לה אהא דתניא ספק מוכן רבן גמליאל מתיר ורבי יהושע אוסר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע ואיכא דמתני לה אהא דתניא

שוחטין מן הנגרין ביום טוב אבל לא מן הרשתות ומן המכמורות רבי שמעון בן אלעזר אומר בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו ומותרין בא ומצאן מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב נצודו ואסורין

הא גופה קשיא אמרת בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין הא ספיקא אסורין אימא סיפא בא ומצאן מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין הא ספיקא מערב יום טוב נצודו ומותרין

הכי קאמר בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו ומותרין הא ספיקא נעשה כמי שנצודו ביום טוב ואסורין

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

ואמר מותרין הם מותרין למאי רב אמר מותרין לקבל ולוי אמר מותרין באכילה

אמר רב לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעתא באורתא אמר מותרין באכילה בצפרא אמר מותרין לקבל אנא דהואי בי מדרשא הדרי בי לוי דלא הוה בי מדרשא לא הדר ביה

מיתיבי גוי שהביא דורון לישראל אפילו דגים המפולמין ופירות בני יומן מותרין בשלמא למאן דאמר מותרין לקבל שפיר אלא למאן דאמר מותרין באכילה פירות בני יומן מי שרו באכילה

ולטעמיך פירות בני יומן מי שרו בטלטול אלא בכוורי דאדימי ופירי דכבישי בירקא עסקינן ואמאי קרי להו בני יומן שהן כעין בני יומן

אמר רב פפא הלכתא גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב אם יש מאותו המין במחובר אסור ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו

ואם אין מאותו המין במחובר תוך התחום מותר

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

צידה ביו"ט – גפ"ת 73

מדוע אסור לצוד ביום טוב? הרי מלאכת אוכל נפש הותרה? מה ההבדל בין צידה לשחיטה, אפיה ובישול שהותרו? בואו להתכונן לחג הבא שמחת תורה בלימוד מחלוקת רש"י ותוספות על יסודות התר אוכל נפש ב"ה, איסור צידה ויסודות אוכל נפש – גפת ביצה 2 לכבוד החגים הבאים עלינו לטובה סוכות ושמחת תורה זוהי שמחה גדולה לעסוק…

ביצה כד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כד

המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר

גמ׳ ורמינהו ביברין של חיה ושל עופות אין צדין מהם ביום טוב ואין נותנין לפניהם מזונות קשיא חיה אחיה קשיא עופות אעופות

בשלמא חיה אחיה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן

דתנן רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב לבית הוא דמחייב אבל לביברין לא וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגנה ולחצר ולביברין

אלא עופות אעופות קשיא וכי תימא הא נמי לא קשיא הא בביבר מקורה הא בביבר שאינו מקורה

והא בית דכביבר מקורה דמי ובין לרבי יהודה ובין לרבנן צפור למגדל אין לבית לא

אמר רבה בר רב הונא הכא בצפור דרור עסקינן שאינה מקבלת מרות דתנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמה צפור דרור שדרה בבית כבשדה

השתא דאתית להכי חיה אחיה נמי לא קשיא הא בביבר קטן הא בביבר גדול

היכי דמי ביבר קטן היכי דמי ביבר גדול אמר רב אשי כל היכא דרהיט אבתרה ומטי לה בחד שחיא ביבר קטן ואידך ביבר גדול אי נמי כל היכא דאיכא עוקצי עוקצי ביבר גדול ואידך ביבר קטן אי נמי כל היכא דנפלי טולא דכתלי אהדדי ביבר קטן ואידך ביבר גדול

רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין וכו׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן גמליאל אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי

אמר ליה ומאי נפקא לך מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא

זה הכלל כל המחוסר צידה וכו׳ היכי דמי מחוסר צידה אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל כל שאומר הבא מצודה ונצודנו

אמר ליה אביי והא אווזין ותרנגולין שאומרים הבא מצודה ונצודנו ותניא הצד אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות פטור

אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו באין לכלובן לערב והללו אין באין לכלובן לערב

והרי יוני שובך ויוני עלייה דבאין לכלובן לערב ותניא הצד יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחין בבירות חייב

אלא אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו באין לכלובן לערב ומזונותן עליך והללו באין לכלובן לערב ואין מזונותן עליך

רב מרי אמר הני עבידי לרבויי והני לא עבידי לרבויי כולהו נמי עבידי לרבויי לכלובן קאמרינן דעבידי לרבויי

מתני׳ מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן יודע שנצודו מערב יום טוב ומעשה בגוי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו

גמ׳ מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ספק מוכן אסור ורבן גמליאל מתיר ומעשה נמי בגוי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו

אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבן גמליאל ואיכא דמתני לה אהא דתניא ספק מוכן רבן גמליאל מתיר ורבי יהושע אוסר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע ואיכא דמתני לה אהא דתניא

שוחטין מן הנגרין ביום טוב אבל לא מן הרשתות ומן המכמורות רבי שמעון בן אלעזר אומר בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו ומותרין בא ומצאן מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב נצודו ואסורין

הא גופה קשיא אמרת בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין הא ספיקא אסורין אימא סיפא בא ומצאן מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין הא ספיקא מערב יום טוב נצודו ומותרין

הכי קאמר בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו ומותרין הא ספיקא נעשה כמי שנצודו ביום טוב ואסורין

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר

ואמר מותרין הם מותרין למאי רב אמר מותרין לקבל ולוי אמר מותרין באכילה

אמר רב לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעתא באורתא אמר מותרין באכילה בצפרא אמר מותרין לקבל אנא דהואי בי מדרשא הדרי בי לוי דלא הוה בי מדרשא לא הדר ביה

מיתיבי גוי שהביא דורון לישראל אפילו דגים המפולמין ופירות בני יומן מותרין בשלמא למאן דאמר מותרין לקבל שפיר אלא למאן דאמר מותרין באכילה פירות בני יומן מי שרו באכילה

ולטעמיך פירות בני יומן מי שרו בטלטול אלא בכוורי דאדימי ופירי דכבישי בירקא עסקינן ואמאי קרי להו בני יומן שהן כעין בני יומן

אמר רב פפא הלכתא גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב אם יש מאותו המין במחובר אסור ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו

ואם אין מאותו המין במחובר תוך התחום מותר

Scroll To Top