Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ג במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

י״ט בתשרי תשפ״ב | 25 ספטמבר 2021

ביצה כה – שבת חול המועד סוכות

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת יהודית מונק ז"ל על ידי ילדיה, נעמי שמואל, קרן פרוליך מתי מונק ומשפחותיהם בשנה לפטירתה. "היא נצולתה שואה שעברה לגור באנdליה לאחר המלחמה. אשה אינטליגנטית שאהבה ללמוד תורה. היא הייתה מאוד גאה בילדיה שהצליחו ללמוד דף יומי. מתגעגעים."

הדיונים בדיני צידה ביום טוב ממשיכים. הסוכר אמת מים לפני יום טוב מותר לצוד דגים משם ביום טוב כי נחשבים ניצודים. האם זה אותו דבר בחיה שקננה בפרדס, האם ולדה מותרת כי גם נחשבת כניצודה בפרדס? האם מותר לשחוט בהמה מסוכנת ביום טוב אם מתכוונים רק להצילה מלהיות נבלה ולא לאכלה? במה זה תלוי? רמי בר אבא לימד דין של דרך ארץ שקצבים עושים הפשט וניתוח. האם חייבים לעשות את זה בכדי לבדוק שהבהמה לא טריפה או רק הצעה לדרך ארץ כדי שלא ייראה כרעבתן? רמי בר אבא גם אמר דברים אחרים לגבי דברים שמהם אפשר ללמוד לגבי התנהגות נאותה של בני אדם. בעקבות דבריו, הגמרא עוברת לדון בתכונות של עם ישראל ולמה בני ישראל קיבלו את התורה. אסור לשאת בהמה שנשחטה על מוט – למה? האם אפשר להעביר אנשים על כסא ביום טוב? במה זה תלוי?

חוץ לתחום אסור והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הסוכר אמת המים מערב יום טוב ולמחר השכים ומצא בה דגים מותרין

אמר רב חסדא מדברי רבינו נלמוד חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון אמר רב נחמן נפל חברין ברברבתא איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא מדברי רבינו נלמוד חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון אמר רב נחמן נפל בר חברין ברברבתא

התם לא קא עביד מעשה הכא קא עביד מעשה

ולא בעיא זמון והתניא חיה שקננה בפרדס צריכה לזמן וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה וזו עדות שהעידו מפי שמעיה ואבטליון תיובתא

ומי בעיא זמון והתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל על שהזמינן בתוך הקן ומצא לפני הקן שאסורין במה דברים אמורים ביוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחין ובבירה אבל אווזים ותרנגולים ויוני הרדסיאות וחיה שקננה בפרדס מותרין ואין צריכין זמון וצפור דרור צריכה לקשר בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה

והמקושרים והמנוענעין בבורות ובבתים ובשיחין ובמערות מותרין ובאילנות אסורין שמא יעלה ויתלוש והמקושרין והמנוענעין בכל מקום אסורין משום גזל

אמר רב נחמן לא קשיא הא בה הא באמה אמה בזמון סגי לה צידה מעליותא בעיא

אלא אמר רב נחמן בר יצחק אידי ואידי בדידה הא בגנה הסמוכה לעיר הא בגנה שאינה סמוכה

מתני׳ בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה

שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה אבל מביא בידו אברים אברים

גמ׳ אמר רמי בר אבא הפשט ונתוח בעולה והוא הדין לקצבים מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח

(לאפוקי) מאי קא משמע לן אילימא לאפוקי מדרב הונא דאמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה

נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה

והאנן תנן מתניתין כדרב הונא דתנן רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה מאי לאו מבית טביחתה ממש

לא ממקום שטובחת אכילתה

והא תני רבי חייא מקום טביחתה ממש אלא רמי בר אבא

אורח ארעא קא משמע לן

כדתניא לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו ואם אכל הרי זה רעבתן כיוצא בו לא ישתה אדם כוסו בבת אחת ואם שתה הרי זה גרגרן תנו רבנן השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח

ואמר רמי בר אבא חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא

נטיעה מקטע רגליהון דקצביא ודבועלי נדות

תורמוסא מקטע רגליהון דשנאיהון של ישראל שנאמר ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה׳ ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה׳ ולא עבדוהו

ממשמע שנאמר ויעזבו את ה׳ איני יודע שלא עבדוהו ומה תלמוד לומר ולא עבדוהו אמר רבי אלעזר אמר הקדוש ברוך הוא אפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני

תנא משמיה דרבי מאיר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין תנא דבי רבי ישמעאל מימינו אש דת למו אמר הקדוש ברוך הוא ראויין הללו שתנתן להם דת אש איכא דאמרי דתיהם של אלו אש שאלמלא (לא) נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם

והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש שלשה עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות ויש אומרים אף עז בבהמה דקה ויש אומרים אף צלף באילנות

שחטה בשדה לא יביאנה במוט תנו רבנן אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו ואין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה

איני והא שלח רבי יעקב בר אידי זקן אחד היה בשכונתינו והיה יוצא בגלודקי שלו ובאו ושאלו את רבי יהושע בן לוי ואמר אם רבים צריכין לו מותר

וסמכו רבותינו על דברי אחי שקיא דאמר אנא אפיקתיה לרב הונא מהיני לשילי ומשילי להיני ואמר רב נחמן בר יצחק אנא אפיקתיה למר שמואל משמשא לטולא ומטולא לשמשא התם כדאמר טעמא אם היו רבים צריכין לו מותר

אמר ליה רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקת להתם אקיף וזיל אסולמא דצור וזיל לגבי דרבי יעקב בר אידי ובעי מיניה כסא מה אתון ביה

אדאזל להתם נח נפשיה דרבי יעקב בר אידי כי סליק אשכחיה לרבי זריקא אמר ליה כסא מה אתון ביה אמר ליה הכי אמר רבי אמי ובלבד שלא יכתף מאי ובלבד שלא יכתף אמר רב יוסף בריה דרבא באלונקי

איני והא רב נחמן שרא לה לילתא למיפק אאלונקי שאני ילתא דבעיתא

אמימר ומר זוטרא מכתפי להו בשבתא דרגלא משום ביעתותא ואמרי לה משום דוחקא דצבורא

מתני׳ בכור שנפל לבור רבי יהודה אומר ירד מומחה ויראה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה כה – שבת חול המועד סוכות

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כה – שבת חול המועד סוכות

חוץ לתחום אסור והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הסוכר אמת המים מערב יום טוב ולמחר השכים ומצא בה דגים מותרין

אמר רב חסדא מדברי רבינו נלמוד חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון אמר רב נחמן נפל חברין ברברבתא איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא מדברי רבינו נלמוד חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון אמר רב נחמן נפל בר חברין ברברבתא

התם לא קא עביד מעשה הכא קא עביד מעשה

ולא בעיא זמון והתניא חיה שקננה בפרדס צריכה לזמן וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה וזו עדות שהעידו מפי שמעיה ואבטליון תיובתא

ומי בעיא זמון והתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל על שהזמינן בתוך הקן ומצא לפני הקן שאסורין במה דברים אמורים ביוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחין ובבירה אבל אווזים ותרנגולים ויוני הרדסיאות וחיה שקננה בפרדס מותרין ואין צריכין זמון וצפור דרור צריכה לקשר בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה

והמקושרים והמנוענעין בבורות ובבתים ובשיחין ובמערות מותרין ובאילנות אסורין שמא יעלה ויתלוש והמקושרין והמנוענעין בכל מקום אסורין משום גזל

אמר רב נחמן לא קשיא הא בה הא באמה אמה בזמון סגי לה צידה מעליותא בעיא

אלא אמר רב נחמן בר יצחק אידי ואידי בדידה הא בגנה הסמוכה לעיר הא בגנה שאינה סמוכה

מתני׳ בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה

שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה אבל מביא בידו אברים אברים

גמ׳ אמר רמי בר אבא הפשט ונתוח בעולה והוא הדין לקצבים מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח

(לאפוקי) מאי קא משמע לן אילימא לאפוקי מדרב הונא דאמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה

נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה

והאנן תנן מתניתין כדרב הונא דתנן רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה מאי לאו מבית טביחתה ממש

לא ממקום שטובחת אכילתה

והא תני רבי חייא מקום טביחתה ממש אלא רמי בר אבא

אורח ארעא קא משמע לן

כדתניא לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו ואם אכל הרי זה רעבתן כיוצא בו לא ישתה אדם כוסו בבת אחת ואם שתה הרי זה גרגרן תנו רבנן השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח

ואמר רמי בר אבא חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא

נטיעה מקטע רגליהון דקצביא ודבועלי נדות

תורמוסא מקטע רגליהון דשנאיהון של ישראל שנאמר ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה׳ ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה׳ ולא עבדוהו

ממשמע שנאמר ויעזבו את ה׳ איני יודע שלא עבדוהו ומה תלמוד לומר ולא עבדוהו אמר רבי אלעזר אמר הקדוש ברוך הוא אפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני

תנא משמיה דרבי מאיר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין תנא דבי רבי ישמעאל מימינו אש דת למו אמר הקדוש ברוך הוא ראויין הללו שתנתן להם דת אש איכא דאמרי דתיהם של אלו אש שאלמלא (לא) נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם

והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש שלשה עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות ויש אומרים אף עז בבהמה דקה ויש אומרים אף צלף באילנות

שחטה בשדה לא יביאנה במוט תנו רבנן אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו ואין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה

איני והא שלח רבי יעקב בר אידי זקן אחד היה בשכונתינו והיה יוצא בגלודקי שלו ובאו ושאלו את רבי יהושע בן לוי ואמר אם רבים צריכין לו מותר

וסמכו רבותינו על דברי אחי שקיא דאמר אנא אפיקתיה לרב הונא מהיני לשילי ומשילי להיני ואמר רב נחמן בר יצחק אנא אפיקתיה למר שמואל משמשא לטולא ומטולא לשמשא התם כדאמר טעמא אם היו רבים צריכין לו מותר

אמר ליה רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקת להתם אקיף וזיל אסולמא דצור וזיל לגבי דרבי יעקב בר אידי ובעי מיניה כסא מה אתון ביה

אדאזל להתם נח נפשיה דרבי יעקב בר אידי כי סליק אשכחיה לרבי זריקא אמר ליה כסא מה אתון ביה אמר ליה הכי אמר רבי אמי ובלבד שלא יכתף מאי ובלבד שלא יכתף אמר רב יוסף בריה דרבא באלונקי

איני והא רב נחמן שרא לה לילתא למיפק אאלונקי שאני ילתא דבעיתא

אמימר ומר זוטרא מכתפי להו בשבתא דרגלא משום ביעתותא ואמרי לה משום דוחקא דצבורא

מתני׳ בכור שנפל לבור רבי יהודה אומר ירד מומחה ויראה

Scroll To Top