Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ב׳ בטבת תשפ״ב | 05.12.21 | הדף היומי: תענית כג

הדף היומי

כ׳ בתשרי תשפ״ב | 26 ספטמבר 2021

ביצה כו

הלימוד השבוע מוקדש ע"י דינה בקר לרפואת ראובן אפריים בן שושנה.

הדף היום מוקדש ע"י אילנה קרמייר לעילוי נשמת אביה משה יהודה בן הרב בנימין וחיה צפורה וע"י אירה ונתניה סלומוביץ לעילוי נשמת הרב שלמה סלומוביץ בן הרב דב צבי ומאשה. 

בכור בהמה ניתן לכהן והוא חייב להביא כקרבן. אך אם נופל בו מום, הוא יכול לשחוט ולאכול בלי הקרבה. לאחר החרבן, שחיטת בכור מותרת רק לאחר שיפול בו מום. ורק חכם יכול לקבוע שיש בו מום המתירו לשחיטה. אם בכור נפל לבור ביום טוב, האם מותר למומחה לרדת לבור לבדוק אם יש בו מום (שהיה שם כבר שמערב יום טוב) ואז יהיה אפשר להעלותו בכדי לשוחטו. זה מחלוקת בין ר' יהודה ור' שמעון. ר' משעון בן מנסיא מסביר לפי שיטת ר' שמעון שיש שלושה מקרים בקשר לבכור וכל אחד עם דין אחר. רבה בר רב הונא מבין שבמקרה אחד, אסור לשחוט אפילו בדיעבד, במקרה אחר, אסור לכתחילה אבל מותר בדיעבד, ובשלישית, מותר אפילו בדיעבד. מקשים עליו ודוחים את דבריו מברייתא שנשנה בארץ ישראל. הלל שאל את רבא אם יש מוקצה לחצי שבת – שאם משהו היה ראוי בתחילת שבת ואז לא היה ראוי ואז שוב היה ראוי, האם מחשב מוקצה לכל השבת או לא? הגמרא מביאה כמה מקורות בכדי להגיע לתשובה אך ללא הצלחה.

אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מבעוד יום אין זה מן המוכן

גמ׳ במאי קא מפלגי אי נימא ברואין מומין קמפלגי דרבי יהודה סבר רואין מומין ביום טוב ורבי שמעון סבר אין רואין מומין ביום טוב ולפלגו ברואין מומין דעלמא

בכור שנפל לבור אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא משום צער בעלי חיים לערים ולסקיה כרבי יהושע קא משמע לן

אי הכי לא ישחוט לא יעלה וישחוט מבעי ליה לא צריכא דעבר ואסקיה סלקא דעתך אמינא לשחטיה קא משמע לן

לשחטיה הא תם הוא לא צריכא דנפל ביה מומא והא מוקצה הוא

אלא דנפל ביה מום עובר מערב יום טוב והשתא הוה ליה מום קבוע מהו דתימא דדעתיה עלויה ונשחטיה קא משמע לן

תנו רבנן בכור תם שנפל לבור רבי יהודה הנשיא אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט אמר לו רבי שמעון בן מנסיא הרי אמרו אין רואין מומין ביום טוב כיצד נולד בו מום מערב יום טוב אין מבקרין אותו ביום טוב נולד בו מום

ביום טוב רבי שמעון אומר אין זה מן המוכן ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן

דרש רבה בר רב הונא נולד הוא ומומו עמו מבקרין אותו ביום טוב לכתחלה אמר ליה רב נחמן אבא תני אם עבר ובקרו מבוקר ואת אמרת מבקרין אותו לכתחלה

אמר אביי כותיה דרבה בר רב הונא מסתברא מדקתני תלתא בבי נולד בו מום מערב יום טוב אין מבקרין אותו ביום טוב לכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי

נולד בו מום ביום טוב רבי שמעון אומר אין זה מן המוכן דאפילו דיעבד נמי לא והדר תני ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן דאפילו לכתחלה נמי

והא כי אתא רב אושעיא אתא ואייתי מתניתא בידיה בין שנולד בו מום מערב יום טוב ובין שנולד בו מום ביום טוב חכמים אומרים אין זה מן המוכן

ואלא קשיא הך ההיא אדא בר אוכמי היא דמשבש ותני

אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דייקא דקתני רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן מאי אין מומו ניכר אילימא שאין מומו ניכר כלל פשיטא צריכא למימר

אלא דלא אתחזי לחכם מערב יום טוב אם מום קבוע אם מום עובר קתני מיהת אין זה מן המוכן שמע מינה

בעי מיניה הלל מרבא יש מוקצה לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת היכי דמי אי דאחזי בין השמשות אחזי אי דלא אחזי לא אחזי

לא צריכא דאחזי והדר אדחי והדר אחזי מאי אמר ליה יש מוקצה

איתיביה ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן ואמאי נימא האי בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה אתיליד ליה אדחי ליה אחזייה לחכם אשתרי ליה

אמר אביי ואיתימא רב ספרא כגון דיתבי דייני התם

איכא דאמרי אמר ליה אין מוקצה לחצי שבת לימא מסייע ליה ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן והא בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה אתיליד ליה אדחי ליה אחזייה לחכם אשתרי ליה

אמר אביי ואיתימא רב ספרא כגון דיתבי דייני התם

תא שמע היה אוכל בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צמוקין בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות לא יאכל מהן עד שיזמין מבעוד יום וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר כל מיני פירות

היכי דמי אי דחזו למה ליה הזמנה אי דלא חזו כי אזמין להו מאי הוי

וכי תימא דלא ידע אי חזו אי לא חזו והאמר רב כהנא מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו מותר

אלא לאו דחזו ואדחו והדר אחזו ואי אמרת אין מוקצה למה להו הזמנה אלא מאי יש מוקצה כי אזמין להו מאי הוי

לא צריכא דאחזו ולא אחזו דאיכא אינשי דאכלי ואיכא אינשי דלא אכלי אזמין גלי דעתיה לא אזמין לא גלי דעתיה

אמר רבי זירא תא שמע מפולין ועדשים דהא פולין ועדשים מעיקרא חזו לכוס שדינהו בקדרה אדחו להו

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה כו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כו

אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מבעוד יום אין זה מן המוכן

גמ׳ במאי קא מפלגי אי נימא ברואין מומין קמפלגי דרבי יהודה סבר רואין מומין ביום טוב ורבי שמעון סבר אין רואין מומין ביום טוב ולפלגו ברואין מומין דעלמא

בכור שנפל לבור אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא משום צער בעלי חיים לערים ולסקיה כרבי יהושע קא משמע לן

אי הכי לא ישחוט לא יעלה וישחוט מבעי ליה לא צריכא דעבר ואסקיה סלקא דעתך אמינא לשחטיה קא משמע לן

לשחטיה הא תם הוא לא צריכא דנפל ביה מומא והא מוקצה הוא

אלא דנפל ביה מום עובר מערב יום טוב והשתא הוה ליה מום קבוע מהו דתימא דדעתיה עלויה ונשחטיה קא משמע לן

תנו רבנן בכור תם שנפל לבור רבי יהודה הנשיא אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט אמר לו רבי שמעון בן מנסיא הרי אמרו אין רואין מומין ביום טוב כיצד נולד בו מום מערב יום טוב אין מבקרין אותו ביום טוב נולד בו מום

ביום טוב רבי שמעון אומר אין זה מן המוכן ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן

דרש רבה בר רב הונא נולד הוא ומומו עמו מבקרין אותו ביום טוב לכתחלה אמר ליה רב נחמן אבא תני אם עבר ובקרו מבוקר ואת אמרת מבקרין אותו לכתחלה

אמר אביי כותיה דרבה בר רב הונא מסתברא מדקתני תלתא בבי נולד בו מום מערב יום טוב אין מבקרין אותו ביום טוב לכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי

נולד בו מום ביום טוב רבי שמעון אומר אין זה מן המוכן דאפילו דיעבד נמי לא והדר תני ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן דאפילו לכתחלה נמי

והא כי אתא רב אושעיא אתא ואייתי מתניתא בידיה בין שנולד בו מום מערב יום טוב ובין שנולד בו מום ביום טוב חכמים אומרים אין זה מן המוכן

ואלא קשיא הך ההיא אדא בר אוכמי היא דמשבש ותני

אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דייקא דקתני רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן מאי אין מומו ניכר אילימא שאין מומו ניכר כלל פשיטא צריכא למימר

אלא דלא אתחזי לחכם מערב יום טוב אם מום קבוע אם מום עובר קתני מיהת אין זה מן המוכן שמע מינה

בעי מיניה הלל מרבא יש מוקצה לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת היכי דמי אי דאחזי בין השמשות אחזי אי דלא אחזי לא אחזי

לא צריכא דאחזי והדר אדחי והדר אחזי מאי אמר ליה יש מוקצה

איתיביה ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן ואמאי נימא האי בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה אתיליד ליה אדחי ליה אחזייה לחכם אשתרי ליה

אמר אביי ואיתימא רב ספרא כגון דיתבי דייני התם

איכא דאמרי אמר ליה אין מוקצה לחצי שבת לימא מסייע ליה ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן והא בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה אתיליד ליה אדחי ליה אחזייה לחכם אשתרי ליה

אמר אביי ואיתימא רב ספרא כגון דיתבי דייני התם

תא שמע היה אוכל בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צמוקין בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות לא יאכל מהן עד שיזמין מבעוד יום וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר כל מיני פירות

היכי דמי אי דחזו למה ליה הזמנה אי דלא חזו כי אזמין להו מאי הוי

וכי תימא דלא ידע אי חזו אי לא חזו והאמר רב כהנא מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו מותר

אלא לאו דחזו ואדחו והדר אחזו ואי אמרת אין מוקצה למה להו הזמנה אלא מאי יש מוקצה כי אזמין להו מאי הוי

לא צריכא דאחזו ולא אחזו דאיכא אינשי דאכלי ואיכא אינשי דלא אכלי אזמין גלי דעתיה לא אזמין לא גלי דעתיה

אמר רבי זירא תא שמע מפולין ועדשים דהא פולין ועדשים מעיקרא חזו לכוס שדינהו בקדרה אדחו להו

Scroll To Top