Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בתשרי תשפ״ב | 28 ספטמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה כח – שמיני עצרת, כ”ב בתשרי

זה הדף של שמיני עצרת. לצפייה בדף של יום שני, לחצו כאן.

האם מותר לשקול בשר למכירה ביום טוב? באיזה תנאים? ומהן הדעות השונות? ר’ חייא ור’ שמעון ברבי חילקו ביניהם בשר – שקלו בשר כנגד בשר כדי לדאוג לכך שיהיה שווה. כפי איזה דעה הם פסקו כי זה לא מתאים לדעת ר’ יהודה או לחכמים במשנה. כנראה פסקו כר’ יהושע שדעתו מובאת בברייתא. רב יוסף פסק כמותו כי גם בעניין בכור שנפל בו מום פסקו שאפשר לשקול מנה כנגד מנה למרות שאסור לשקול עם משקולות. אבל אביי טוען שלא ברור אם אפשר להשוות בין בכור לשקילה ביום טוב. בנוסף מקשים על הסיפור כי לא נראה שר’ חייא ר’ שמעון ברבי היו מקפידים עד כדי כך לשקול את הבשר ולכן מסיקים שכנראה זה היה אחד מהם עם מישהו אחר. לפי המשנה, אסור להשחיז סכין אבל מותר עם שני סכינים זה על גבי זה. רב הונא אומר שמדובר בהשחזה על כלי של אבן אבל בכלי של עץ מותר. יש ארבע גירסאות של דברי רב יהודה בשם שמואל שמצמצם או את החלק הראשון של דברי רב הונא, או את החלק האחרון של דבריו או את החלק הראשון של המשנה או החלק האחרון של המשנה ובכך מגיעים למסקנות שונות לגבי איזה סוג של השחזה מותר/אסור ולאיזה צורך מותר/אסור להשתמש בו (לחדד או להסיר שומן). מי שהתיר לחדד את הסכין זה ר’ יהודה שהתיר מכשירי אוכל נפש. חכמים לא מתירים מכשירי אוכל נפש. למרות שהרבה פסקו כר’ יהודה, לא רצו להורות לאחרים שמותר לחדד סכין ביום טוב. איך כל אחד מהם דורש את דבריהם מהפסוק? האם מותר לתקן שיפוד שנשבר? האם מותר לטלטל שיפוד לאחר שצלו עליו בשר מדין מוקצה? זה אחד מכמה הלכות שנאמרו על ידי רב מלכיו. הגמרא מביאה מחלוקת לגבי איזה מקרים נאמרו על ידי רב מלכיו ואיזה על ידי רב מלכיא.

מתני׳ רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר

גמ׳ מאי כל עיקר אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו לשמרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא בתריטא

ואמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר ביד ואמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר במים

ואמר רב חייא בר אשי אסור לעשות בית יד בבשר אמר רבינא ובידא שרי

אמר רב הונא מותר לעשות סימן בבשר כי הא דרבה בר רב הונא מחתך לה אתלת קרנתא

רבי חייא ורבי שמעון ברבי שוקלין מנה כנגד מנה ביום טוב כמאן לא כרבי יהודה ולא כרבנן אי כרבי יהודה האמר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ כנגד הכלי אין כנגד מידי אחרינא לא אי כרבנן הא אמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר

אינהו דעבוד כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר שוקלין מנה כנגד מנה ביום טוב אמר רב יוסף הלכה כרבי יהושע הואיל ותנן בבכורות כותיה

דתנן פסולי המוקדשין הנאתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור

אמר ליה אביי ודלמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהושע הכא אלא דליכא בזיון קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים לא

אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דלא מחזי כעובדין דחול אבל הכא דמחזי כעובדין דחול לא

למימרא דקפדי אהדדי והא הנהו שב בניתא דאתו לבי רבי ואשתכח חמש מנייהו בי רבי חייא ולא קפיד רבי שמעון ברבי

אמר רב פפא שדי גברא בינייהו אי רבי חייא ורבי ישמעאל ברבי יוסי אי רבי שמעון ברבי ובר קפרא

מתני׳ אין משחיזין את הסכין ביום טוב אבל משיאה על גבי חברתה

גמ׳ אמר רב הונא לא שנו אלא במשחזת של אבן אבל במשחזת של עץ מותר אמר רב יהודה אמר שמואל הא דאמרת של אבן אסור לא אמרן אלא לחדדה אבל להעביר שמנוניתה מותר מכלל דבשל עץ אפילו לחדדה נמי מותר

איכא דמתני לה אסיפא בשל עץ מותר אמר רב יהודה אמר שמואל הא דאמרת בשל עץ מותר לא אמרן אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבשל אבן אפילו להעביר שמנוניתה אסור

איכא דמתני לה אמתניתין אין משחיזין את הסכין ביום טוב אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא לחדדה אבל להעביר שמנוניתה מותר מכלל דעל גבי חברתה אפילו לחדדה נמי מותר

ואיכא דמתני לה אסיפא אבל משיאה על גבי חברתה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבמשחזת אפילו להעביר שמנוניתה אסור

מאן תנא דבמשחזת אסור אמר רב חסדא דלא כרבי יהודה דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש

אמר ליה רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה אמר ליה יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי

אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא והוה קא

מעבר לסכינא אפומא דדקולא ואמרי ליה לחדדה קא עביד מר או להעביר שמנוניתה ואמר לי להעביר שמנוניתה וחזיתי לדעתיה דלחדדה קא עביד וקסבר הלכה ואין מורין כן

ואמר אביי הוה קאימנא קמיה דמר והוה קא מעבר סכינא אשפתא דרחיא ואמרי ליה לחדדה קא בעי מר או להעביר שמנוניתה ואמר לי להעביר שמנוניתה וחזיתי לדעתיה דלחדדה קא עביד וקסבר הלכה ואין מורין כן

איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם ביום טוב רב מרי בריה דרב ביזנא שרי ורבנן אסרי ורב יוסף אמר תלמיד חכם רואה לעצמו ומשאילה לאחרים

ואמר רב יוסף סכין שעמדה מותר לחדדה ביום טוב והני מילי הוא דפסקא אגב דוחקא

דרש רב חסדא ואיתימא רב יוסף אחד סכין שנפגמה ואחד שפוד שנרצם ואחד גריפת תנור וכירים ביום טוב באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש

מאי טעמא דתנא קמא אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו ורבי יהודה אמר קרא לכם לכם לכל צרכיכם

ותנא קמא הא כתיב לכם אמר לך ההוא לכם ולא לגוים

ואידך נמי הא כתיב הוא אמר לך כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יום טוב כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב

אמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שנרצף אסור לתקנו ביום טוב פשיטא לא צריכא דאף על גב דמפשיט בידיה

ואמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שצלו בו בשר אסור לטלטלו ביום טוב רב אדא בר אהבה אמר רב מלכיו שומטו ומניחו בקרן זוית

אמר רב חייא בר אשי אמר רב הונא והוא שיש עליו כזית בשר רבינא אמר אף על פי שאין עליו בשר מותר לטלטלו מידי דהוה אקוץ ברשות הרבים

אמר רב חיננא בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו

בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיא

רב פפא אמר מתניתין ומתניתא רב מלכיא שמעתתא רב מלכיו וסימניך מתניתין מלכתא מאי בינייהו איכא בינייהו שפחות

מתני׳ לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר אבל שוחט ומחלק ביניהם

גמ׳ היכי עביד כי הא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה כח – שמיני עצרת, כ”ב בתשרי

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כח – שמיני עצרת, כ”ב בתשרי

מתני׳ רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר

גמ׳ מאי כל עיקר אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו לשמרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא בתריטא

ואמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר ביד ואמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר במים

ואמר רב חייא בר אשי אסור לעשות בית יד בבשר אמר רבינא ובידא שרי

אמר רב הונא מותר לעשות סימן בבשר כי הא דרבה בר רב הונא מחתך לה אתלת קרנתא

רבי חייא ורבי שמעון ברבי שוקלין מנה כנגד מנה ביום טוב כמאן לא כרבי יהודה ולא כרבנן אי כרבי יהודה האמר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ כנגד הכלי אין כנגד מידי אחרינא לא אי כרבנן הא אמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר

אינהו דעבוד כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר שוקלין מנה כנגד מנה ביום טוב אמר רב יוסף הלכה כרבי יהושע הואיל ותנן בבכורות כותיה

דתנן פסולי המוקדשין הנאתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור

אמר ליה אביי ודלמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהושע הכא אלא דליכא בזיון קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים לא

אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דלא מחזי כעובדין דחול אבל הכא דמחזי כעובדין דחול לא

למימרא דקפדי אהדדי והא הנהו שב בניתא דאתו לבי רבי ואשתכח חמש מנייהו בי רבי חייא ולא קפיד רבי שמעון ברבי

אמר רב פפא שדי גברא בינייהו אי רבי חייא ורבי ישמעאל ברבי יוסי אי רבי שמעון ברבי ובר קפרא

מתני׳ אין משחיזין את הסכין ביום טוב אבל משיאה על גבי חברתה

גמ׳ אמר רב הונא לא שנו אלא במשחזת של אבן אבל במשחזת של עץ מותר אמר רב יהודה אמר שמואל הא דאמרת של אבן אסור לא אמרן אלא לחדדה אבל להעביר שמנוניתה מותר מכלל דבשל עץ אפילו לחדדה נמי מותר

איכא דמתני לה אסיפא בשל עץ מותר אמר רב יהודה אמר שמואל הא דאמרת בשל עץ מותר לא אמרן אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבשל אבן אפילו להעביר שמנוניתה אסור

איכא דמתני לה אמתניתין אין משחיזין את הסכין ביום טוב אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא לחדדה אבל להעביר שמנוניתה מותר מכלל דעל גבי חברתה אפילו לחדדה נמי מותר

ואיכא דמתני לה אסיפא אבל משיאה על גבי חברתה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבמשחזת אפילו להעביר שמנוניתה אסור

מאן תנא דבמשחזת אסור אמר רב חסדא דלא כרבי יהודה דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש

אמר ליה רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה אמר ליה יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי

אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא והוה קא

מעבר לסכינא אפומא דדקולא ואמרי ליה לחדדה קא עביד מר או להעביר שמנוניתה ואמר לי להעביר שמנוניתה וחזיתי לדעתיה דלחדדה קא עביד וקסבר הלכה ואין מורין כן

ואמר אביי הוה קאימנא קמיה דמר והוה קא מעבר סכינא אשפתא דרחיא ואמרי ליה לחדדה קא בעי מר או להעביר שמנוניתה ואמר לי להעביר שמנוניתה וחזיתי לדעתיה דלחדדה קא עביד וקסבר הלכה ואין מורין כן

איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם ביום טוב רב מרי בריה דרב ביזנא שרי ורבנן אסרי ורב יוסף אמר תלמיד חכם רואה לעצמו ומשאילה לאחרים

ואמר רב יוסף סכין שעמדה מותר לחדדה ביום טוב והני מילי הוא דפסקא אגב דוחקא

דרש רב חסדא ואיתימא רב יוסף אחד סכין שנפגמה ואחד שפוד שנרצם ואחד גריפת תנור וכירים ביום טוב באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש

מאי טעמא דתנא קמא אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו ורבי יהודה אמר קרא לכם לכם לכל צרכיכם

ותנא קמא הא כתיב לכם אמר לך ההוא לכם ולא לגוים

ואידך נמי הא כתיב הוא אמר לך כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יום טוב כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב

אמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שנרצף אסור לתקנו ביום טוב פשיטא לא צריכא דאף על גב דמפשיט בידיה

ואמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שצלו בו בשר אסור לטלטלו ביום טוב רב אדא בר אהבה אמר רב מלכיו שומטו ומניחו בקרן זוית

אמר רב חייא בר אשי אמר רב הונא והוא שיש עליו כזית בשר רבינא אמר אף על פי שאין עליו בשר מותר לטלטלו מידי דהוה אקוץ ברשות הרבים

אמר רב חיננא בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו

בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיא

רב פפא אמר מתניתין ומתניתא רב מלכיא שמעתתא רב מלכיו וסימניך מתניתין מלכתא מאי בינייהו איכא בינייהו שפחות

מתני׳ לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר אבל שוחט ומחלק ביניהם

גמ׳ היכי עביד כי הא

גלול כלפי מעלה