Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בתשרי תשפ״ב | 29 ספטמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה כט

הדף מוקדש ע”י חנה השקס “לעילוי נשמתה של חמותי היקרה חיה שרה (סאלי) השקס בת גניה ומרדכי רובין זכרונה לברכה, לציון יום הולדתה בשמחת-תורה של גלויות. חמותי עליה השלום פעלה להנחלת לימוד התורה הנשי, בין היתר דרך תרומתה רבת השנים למדרשת נשמת.”

האם אפשר למלא כלי של מדה או לא? באיזה תנאים? על מה בדיוק חולקים ר’ יהודה ותנא קמא בעניין זה? הגמרא מביאה שני פירושים שונים. יוצא שבשמחת יום טוב ר’ יהודה מחמיר וחכמים מקילים – וזה עומד בניגוד לעמדותיהם בשמנה בביצה כח. איך פותרים את הסתירה? אבא שאול בן בטנית היה מודד מערב יום טוב. המשנה מנסה ללמוד ממנה הלכה לעניין מדידות ביום טוב, אך אבא שאול וחכמים מבינים שהוא עשה ככה לא רק ביום טוב אלא גם בחול המועד או בכל יום. לאיזה סיבה היה עושה ככה? האם מותר לאשה למדוד קמח כשמכינה עיסה? רב מתיר כדי שהיא תיטול חלה בעין יפה, אך שמואל אסר. איך אסר שמואל אם מופיע בברייתא ששמואל שנה שמותר? הגמרא עונה: “הלכה למעשה אתא לאשמועינן.” האם אפשר לנפות קמח פעם שנייה ביום טוב – האם עוברים על איסור מלאכה של מרקד כיון שהיה אפשר לעשות מבעוד יום? אם נפל צרור או קיסם לתוך הקמח, האם מותר להוציא ביד או בכלי? הגמרא מביאה כמה מקרים של נשות רבנים שהיו מנפים קמח פעם שנית ביום טוב בשינוי. האם השינוי היה נדרש או האם היו יכולות לעשות בלי שינוי? לפי המשנה, מותר לבקש אוכל מחנוני שהוא רגיל אצלו לפי מניין כי גם בעל הבית מונה ככה בתוך ביתו. בברייתא מופיעים כל מיני דברים שאפשר לבקש לפי מניין.

 

דבסורא אמרי תרטא ופלגו תרטא בנרש אמרי חלקא ופלגו חלקא בפומבדיתא אמרי אוזיא ופלגו אוזיא בנהר פקוד ובמתא מחסיא אמרי רבעא ופלגו רבעא

מתני׳ אומר אדם לחברו מלא לי כלי זה אבל לא במדה רבי יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב

אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי המדות וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות

גמ׳ מאי אבל לא במדה אמר רב יהודה אמר שמואל אבל לא בכלי המיוחד למדה אבל כלי העומד למדה ימלאנו ואתא רבי יהודה למימר אפילו כלי העומד למדה לא ימלאנו

אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם בשאינו עומד למדה הכא בעומד למדה

דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קא עביד כדעבדין בחול

רבא אמר מאי אבל לא במדה שלא יזכור לו שם מדה אבל כלי המיוחד למדה ימלאנו ואתא רבי יהודה למימר כלי המיוחד למדה לא ימלאנו

אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם בשאינו מיוחד למדה הכא מיוחד למדה דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קעביד כדעבדין בחול דעבדי אינשי דמקרבי חמרא במנא דכילא ושתו

מעשה באבא שאול בן בטנית תנא אף במועד עושה כן מפני בטול בית המדרש

תנו רבנן הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברים לירושלים

אמרו להם אי אתם זקוקים לכך אמרו להם אף אנו אין רצוננו בכך

אמרו להם הואיל והחמרתם על עצמכם עשו מהם צרכי רבים דתניא גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים מאי נינהו אמר רב חסדא בורות שיחין ומערות

אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו ביום טוב אבל קודר הוא קב או קבים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש והנחתום מודד תבלין ונותן לתוך קדרתו כדי שלא יקדיח תבשילו

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח ביום טוב ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר

אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר

שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן

תנו רבנן אין שונין קמח ביום טוב משום רבי פפייס ורבי יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכן צרור או קיסם ששונין

תני תנא קמיה דרבינא אין שונין קמח ביום טוב אבל נפל צרור או קיסם בורר בידו אמר ליה כל שכן דאסור דהוה ליה כבורר

דרש רבא בר רב הונא זוטי אפתחא דנהרדעא שונין קמח ביום טוב אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לאבא שקילא טיבותך ושדי אחזרי פוק חזי כמה מהולתא הדרן בנהרדעא

דביתהו דרב יוסף נהלא קמחא אגבא דמהולתא אמר לה חזי דאנא רפתא מעליתא בעינא דביתהו דרב אשי נהלא קמחא אגבא דפתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר חמא ורמי בר חמא מרא דעובדא הוה ואי לאו דחזיא מבי נשא לא הוה עבדא

מתני׳ הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ביצים ואגוזים במנין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו

גמ׳ תנו רבנן הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי אחד או טלה אחד אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחת אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת

ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים או חמשים אגוזים עשרה אפרסקין וחמשה רמונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מדה רבי שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח

הדרן עלך אין צדין

מתני׳ המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו או לפניו וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו ומתחילין

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

הלכה: מה זה ואיך פוסקים?- גפ”ת 74

איך פוסקים הלכה? האם יש בהלכה רבדים שונים: חלק עממי המיועד להמון וחלק אריסטוקרטי המיועד רק למי ששואל? האם כאשר המציאות משתנה ההלכה משתנה יחד איתה? בשאלות אלו נדון דרך דברי רש”י ותוספות על דף הגמרא שלנו היום..   בעזרת ה’ המשנה בדף כט עוסקת באיסור למדוד ביום טוב ומתארת מה היא הדרך בה יכול…

ביצה כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה כט

דבסורא אמרי תרטא ופלגו תרטא בנרש אמרי חלקא ופלגו חלקא בפומבדיתא אמרי אוזיא ופלגו אוזיא בנהר פקוד ובמתא מחסיא אמרי רבעא ופלגו רבעא

מתני׳ אומר אדם לחברו מלא לי כלי זה אבל לא במדה רבי יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב

אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי המדות וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות

גמ׳ מאי אבל לא במדה אמר רב יהודה אמר שמואל אבל לא בכלי המיוחד למדה אבל כלי העומד למדה ימלאנו ואתא רבי יהודה למימר אפילו כלי העומד למדה לא ימלאנו

אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם בשאינו עומד למדה הכא בעומד למדה

דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קא עביד כדעבדין בחול

רבא אמר מאי אבל לא במדה שלא יזכור לו שם מדה אבל כלי המיוחד למדה ימלאנו ואתא רבי יהודה למימר כלי המיוחד למדה לא ימלאנו

אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם בשאינו מיוחד למדה הכא מיוחד למדה דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קעביד כדעבדין בחול דעבדי אינשי דמקרבי חמרא במנא דכילא ושתו

מעשה באבא שאול בן בטנית תנא אף במועד עושה כן מפני בטול בית המדרש

תנו רבנן הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברים לירושלים

אמרו להם אי אתם זקוקים לכך אמרו להם אף אנו אין רצוננו בכך

אמרו להם הואיל והחמרתם על עצמכם עשו מהם צרכי רבים דתניא גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים מאי נינהו אמר רב חסדא בורות שיחין ומערות

אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו ביום טוב אבל קודר הוא קב או קבים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש והנחתום מודד תבלין ונותן לתוך קדרתו כדי שלא יקדיח תבשילו

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח ביום טוב ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר

אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר

שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן

תנו רבנן אין שונין קמח ביום טוב משום רבי פפייס ורבי יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכן צרור או קיסם ששונין

תני תנא קמיה דרבינא אין שונין קמח ביום טוב אבל נפל צרור או קיסם בורר בידו אמר ליה כל שכן דאסור דהוה ליה כבורר

דרש רבא בר רב הונא זוטי אפתחא דנהרדעא שונין קמח ביום טוב אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לאבא שקילא טיבותך ושדי אחזרי פוק חזי כמה מהולתא הדרן בנהרדעא

דביתהו דרב יוסף נהלא קמחא אגבא דמהולתא אמר לה חזי דאנא רפתא מעליתא בעינא דביתהו דרב אשי נהלא קמחא אגבא דפתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר חמא ורמי בר חמא מרא דעובדא הוה ואי לאו דחזיא מבי נשא לא הוה עבדא

מתני׳ הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ביצים ואגוזים במנין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו

גמ׳ תנו רבנן הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי אחד או טלה אחד אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחת אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת

ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים או חמשים אגוזים עשרה אפרסקין וחמשה רמונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מדה רבי שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח

הדרן עלך אין צדין

מתני׳ המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו או לפניו וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו ומתחילין

גלול כלפי מעלה