Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

כ״ו באלול תשפ״א | 3 ספטמבר 2021

ביצה ג

הלימוד החודש מוקדש ע"י ליסה מאליק לכבוד בתה רבקה ווינר על עלייתה ארצה, ולעילוי נשמת סבתה, רג'ינה פוסט. 

הדף היום מוקדש ע"י דנה מלצר לזכר סביה, הרב אלי מלצר, היה איש שהקדיש את חייו לתלמוד. ללומדה וללמדה. וע"י דבורה דיקסון לכבוד בר המצווה של רובי לבנת שיתקיים השבת. מזל טוב לאודרי וג'רי ולכל המשפחה. 

הגמרא מעלה כמה שאלות על ההסבר השלישי של המשנה – שביצה שהוטלה ביום טוב אסורה משום גזירה משום פירות הנושרים. רבי יצחק מביא הסבר רביעי – שהביצה אסורה משום גזירת משקים שזבו. נשאלת שאלות גם על הסבר זה. לאחר שהובאו כל ארבעת ההסברים, ניתנים תשובות ללמה כל דעה לא סברה כמו האחרות. רבי יוחנן כנראה הסכים עם ההסבר של ר' יצחק – אפשר לראות את זה מהדרך שהוא פתר בין שתי משניות. ישנן שתי דרכים אחרות לפתור סתירה זו. מובאת ברייתא שאומרת שבמצב ספק לגבי ביצה הביצה אסורה. וגם אם נתערב האחרות, אפילו באלף לא בטל. זה מובא כקושי נגד ההסברים של רב יוסף ורבי יצחק על המשנה כיוון שהאיסור הוא דרבנן וספק דרבנן לקולא! התשובה הראשונה שניתנה היא שהמקרה אינו מתייחס לביצה שנולדה אלא לביצה שיש ספק אם היא באה מעוף שהיה טריפה. כנגד זה עולה שאלה מהמשך הברייתא לגבי דיני ביטול. בסופו של דבר גם זה נפתר.

גזרה שמא יעלה ויתלוש היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה כולה חדא גזרה היא

רבי יצחק אמר גזרה משום משקין שזבו

אמר ליה אביי משקין שזבו טעמא מאי גזרה שמא יסחוט היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה כולה חדא גזרה היא

כולהו כרב נחמן לא אמרי כי קושיין כרבה נמי לא אמרי הכנה לית להו

אלא רב יוסף מאי טעמא לא אמר כרבי יצחק אמר לך ביצה אוכלא ופירות אוכלא לאפוקי משקין דלאו אוכלא

ורבי יצחק מאי טעמא לא אמר כרב יוסף אמר לך ביצה בלועה ומשקין בלועין לאפוקי פירות דמגלו וקיימו

ואף רבי יוחנן סבר גזרה משום משקין שזבו דרבי יוחנן רמי דרבי יהודה אדרבי יהודה ומשני

תנן אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור

אלמא כל אוכלין לרבי יהודה אוכלא דאפרת הוא

ורמינהו ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על כלכלה של פירות ביום טוב ראשון

ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני

בשני אין בראשון לא ומשני רבי יוחנן מוחלפת השיטה

ומדקא מרמי להו אהדדי שמע מינה חד טעמא הוא

רבינא אמר לעולם לא תיפוך ורבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו

לדידי אפילו בראשון נמי שריא דאוכלא דאפרת הוא אלא לדידכו אודו לי מיהת דבשני שריא דשתי קדושות הן ואמרי ליה רבנן לא קדושה אחת היא

רבינא בריה דרב עולא אמר הכא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ורבי יהודה לטעמיה דאית ליה מוקצה

מיתיבי אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה

אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות

בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הוי ספיקא דאורייתא וכל ספיקא דאורייתא לחומרא

אלא לרב יוסף ולרבי יצחק דאמרי משום גזרה ספיקא דרבנן היא וכל ספיקא דרבנן לקולא

(אמר ליה) סיפא אתאן לספק טרפה

אי הכי אימא סיפא נתערבה באלף כולן אסורות אי אמרת בשלמא ספק יום טוב ספק חול הוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל

אלא אי אמרת ספק טרפה דבר שאין לו מתירין היא ותבטל ברובא

וכי תימא ביצה חשובה ולא בטלה הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו

אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר

דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרות ואחרות באחרות כולן ידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחת ומאתים

שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רבי עקיבא אומר שבעה ואלו הן אגוזי פרך ורמוני באדן וחביות סתומות וחלפי תרדין וקלחי כרוב ודלעת יונית רבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית

הראוי לערלה ערלה הראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ואתמר עלה רבי יוחנן אמר את שדרכו למנות שנינו ורבי שמעון בן לקיש אמר כל שדרכו למנות שנינו

הניחא לרבי שמעון בן לקיש אלא לרבי יוחנן מאי איכא למימר

אמר רב פפא האי תנא תנא דליטרא קציעות הוא דאמר כל דבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטיל וכל שכן בדאורייתא

דתנן ליטרא קציעות שדרסה על פי עגול ואינו יודע באיזה עגול דרסה על פי חבית ואינו יודע באיזו חבית דרסה על פי כורת ואינו יודע באיזו כורת דרסה רבי מאיר אומר רבי אליעזר

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

צידה ביו"ט – גפ"ת 73

מדוע אסור לצוד ביום טוב? הרי מלאכת אוכל נפש הותרה? מה ההבדל בין צידה לשחיטה, אפיה ובישול שהותרו? בואו להתכונן לחג הבא שמחת תורה בלימוד מחלוקת רש"י ותוספות על יסודות התר אוכל נפש ב"ה, איסור צידה ויסודות אוכל נפש – גפת ביצה 2 לכבוד החגים הבאים עלינו לטובה סוכות ושמחת תורה זוהי שמחה גדולה לעסוק…

דף משלהן- 81

ביצה – יום טוב : דף משלהן 81

פותחים את מסכת ביצה: למה קוראים לה ככה? ומה ההבדלים בין שבת ויום טוב?  

ביצה ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה ג

גזרה שמא יעלה ויתלוש היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה כולה חדא גזרה היא

רבי יצחק אמר גזרה משום משקין שזבו

אמר ליה אביי משקין שזבו טעמא מאי גזרה שמא יסחוט היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה כולה חדא גזרה היא

כולהו כרב נחמן לא אמרי כי קושיין כרבה נמי לא אמרי הכנה לית להו

אלא רב יוסף מאי טעמא לא אמר כרבי יצחק אמר לך ביצה אוכלא ופירות אוכלא לאפוקי משקין דלאו אוכלא

ורבי יצחק מאי טעמא לא אמר כרב יוסף אמר לך ביצה בלועה ומשקין בלועין לאפוקי פירות דמגלו וקיימו

ואף רבי יוחנן סבר גזרה משום משקין שזבו דרבי יוחנן רמי דרבי יהודה אדרבי יהודה ומשני

תנן אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור

אלמא כל אוכלין לרבי יהודה אוכלא דאפרת הוא

ורמינהו ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על כלכלה של פירות ביום טוב ראשון

ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני

בשני אין בראשון לא ומשני רבי יוחנן מוחלפת השיטה

ומדקא מרמי להו אהדדי שמע מינה חד טעמא הוא

רבינא אמר לעולם לא תיפוך ורבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו

לדידי אפילו בראשון נמי שריא דאוכלא דאפרת הוא אלא לדידכו אודו לי מיהת דבשני שריא דשתי קדושות הן ואמרי ליה רבנן לא קדושה אחת היא

רבינא בריה דרב עולא אמר הכא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ורבי יהודה לטעמיה דאית ליה מוקצה

מיתיבי אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה

אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות

בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הוי ספיקא דאורייתא וכל ספיקא דאורייתא לחומרא

אלא לרב יוסף ולרבי יצחק דאמרי משום גזרה ספיקא דרבנן היא וכל ספיקא דרבנן לקולא

(אמר ליה) סיפא אתאן לספק טרפה

אי הכי אימא סיפא נתערבה באלף כולן אסורות אי אמרת בשלמא ספק יום טוב ספק חול הוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל

אלא אי אמרת ספק טרפה דבר שאין לו מתירין היא ותבטל ברובא

וכי תימא ביצה חשובה ולא בטלה הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו

אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר

דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרות ואחרות באחרות כולן ידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחת ומאתים

שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רבי עקיבא אומר שבעה ואלו הן אגוזי פרך ורמוני באדן וחביות סתומות וחלפי תרדין וקלחי כרוב ודלעת יונית רבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית

הראוי לערלה ערלה הראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ואתמר עלה רבי יוחנן אמר את שדרכו למנות שנינו ורבי שמעון בן לקיש אמר כל שדרכו למנות שנינו

הניחא לרבי שמעון בן לקיש אלא לרבי יוחנן מאי איכא למימר

אמר רב פפא האי תנא תנא דליטרא קציעות הוא דאמר כל דבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטיל וכל שכן בדאורייתא

דתנן ליטרא קציעות שדרסה על פי עגול ואינו יודע באיזה עגול דרסה על פי חבית ואינו יודע באיזו חבית דרסה על פי כורת ואינו יודע באיזו כורת דרסה רבי מאיר אומר רבי אליעזר

Scroll To Top