Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בתשרי תשפ״ב | 1 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לא

השיעור היום מוקדש על ידי גיטה ניופלד לעילוי נשמת החבר מנחם בן החבר אברהם וחוה ע”ה. 

המשנה קובעת שמותר להביא עצים להסקה ביום טוב מעצים שנאספו בשדות או שמפוזרות בקרפף, מתחם המשמש לאחסון. רבי יהודה ורבי יוסי חלוקים בשאלה האם הקרפף צריך להיות קרוב לעיר או יכול להיות רחוק יותר (אבל בתוך תחום שבת) אך נעול. רב יהודה בשם שמואל התיר רק להביא מעצים שנאספו בקרפף. מכיוון שדבריו סותרים את המשנה, הגמרא מסיקה שהמשנה חייבת להיות דעתו של יחיד ומסיקים שזה כשיטת ר’ שמעון בן אלעזר, וחכמים חולקים עליו. האם רבי יוסי קבע היקל, שאפשר לאסוף עצים סמוך לעיר ממקום לא נעול, ומרחוק יותר רק אם הוא נעול, ורבי יהודה דורש קרפף נעול קרוב לעיר בלבד? או שמא רבי יהודה אינו דורש מקום נעול ורבי יוסי מקפיד לדרוש מקום נעול אפילו סמוך לעיר, למרות שהוא מתיר זאת גם רחוק יותר מהעיר? הגמרא מקבלת את הפרשנות הראשונה. אי אפשר לבקוע עצים מקורות שהופרשו לשימוש לבנייה, ולא מקורה שנשברה ביום טוב. אבל אם יש לאדם עצים שמותר לבקוע, יש לבוקעם עם קופיץ ולא עם קרדום (גרזן), מסור או מגל, כלים המשמשים בדרך כלל לבקיעת עצים. לדברי רב יהודה בשם שמואל, הבעייה בקורות זה שהם מוקצה. האם יש צד של הקרדום שאפשר להשתמש בו או צד של הקופיץ שלא ניתן להשתמש בו? ישנן שתי גרסאות שונות של דבריו של הרב חיננא בנוגע לכך. באחד הוא מגביל את איסור השימוש בקרדום, באחר, הוא מגביל את היתרו של הקופיץ. אם בית מלא בפירות ואין גישה להיכנס, לא ניתן לקחת פירות משם ביום טוב אבל אם הקיר נשבר ויש גישה, אפשר לקחת משם. לדברי רבי מאיר, אפשר אפילו לשבור את הקיר. מדוע רבי מאיר אינו מודאג ממלאכת סותר? מסבירים שכנראה שלבנים לא היו מחוברים אלא עמדו זה על גבי זה והקילו בדינם ביום טוב משום שמחת יום טוב. לגבי האיסור סותר, שמואל פוסק על פריקת חבלים המהודקים לקרקע או לכלי. הוא מבדיל בין השניים לגבי האופן שבו אפשר לעשות זאת, אולם הוא אינו מבחין בין שבת ליום טוב. הגמרא מעלה נגדו קושי מברייתא שבה יש הבחנה בין שבת ליום טוב בנוגע למקרה זה. הגמרא מציעה שאולי היא קשורה לוויכוח בין רבי מאיר לחכמים במשנתנו, אולם ההצעה נדחית.

מתני׳ מביאין עצים מן השדה מן המכונס ומן הקרפף אפילו מן המפוזר איזהו קרפף כל שסמוך לעיר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפילו בתוך תחום שבת

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל אין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף והא אנן תנן מן הקרפף ואפילו מן המפוזרים מתניתין יחידאה היא

דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המפוזרים שבשדות שאין מביאין ועל המכונסין שבקרפף שמביאין על מה נחלקו על המפוזרים שבקרפף ועל המכונסין שבשדות שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא

אמר רבא עלי קנים ועלי גפנים אף על גב דמכנפי להו ומותבי כיון דאי מדלי זיקא מבדר להו כמפוזרים דמו ואסורין ואי אתנח מנא מאתמול עלייהו שפיר דמי

איזהו קרפף וכו׳ אבעיא להו היכי קאמר כל שסמוך לעיר והוא דאית ליה פותחת ואתא רבי יוסי למימר כיון דאית ליה פותחת אפילו בתוך תחום שבת נמי

או דלמא הכי קאמר כל שסמוך לעיר בין דאית ליה פותחת בין דלית ליה פותחת ואתא רבי יוסי למימר אפילו בתוך תחום שבת ודוקא דאית ליה פותחת אבל לית ליה פותחת אפילו סמוך לעיר נמי לא

תא שמע מדקתני רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפילו בתוך תחום שבת שמע מינה רבי יוסי תרתי לקולא קאמר שמע מינה אמר רב סלא אמר רבי ירמיה הלכה כרבי יוסי להקל

מתני׳ אין מבקעין עצים לא מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב ואין מבקעין לא בקרדום ולא במגרה ולא במגל אלא בקופיץ

גמ׳ והאמרת רישא אין מבקעין כלל אמר רב יהודה אמר שמואל חסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב יום טוב

וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ תניא נמי הכי אין מבקעין עצים לא מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב לפי שאינו מן המוכן

ולא בקרדום אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר

פשיטא בקופיץ תנן מהו דתימא הני מילי קופיץ לחודיה אבל קרדום וקופיץ אימא מגו דהאי גיסא אסור האי גיסא נמי אסור קא משמע לן

ואיכא דמתני לה אסיפא אלא בקופיץ אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור פשיטא ולא בקרדום תנן מהו דתימא הני מילי קרדום אבל קופיץ וקרדום אימא מגו דהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי קא משמע לן

מתני׳ בית שהוא מלא פירות ונפחת נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל

גמ׳ אמאי והא קא סתר אהלא אמר רב נחומי בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני איני והאמר רב נחמן הני ליבני דאייתור מבנינא שרי לטלטולינהו בשבתא הואיל וחזי למזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו

אמר רבי זירא ביום טוב אמרו אבל לא בשבת תניא נמי הכי רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל ביום טוב אמרו אבל לא בשבת

אמר שמואל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך שבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יום טוב

מיתיבי חותמות שבקרקע בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך

הא מני רבי מאיר היא דאמר אף פוחת לכתחלה ונוטל ופליגי רבנן עליה ואנא דאמרי כרבנן ומי פליגי רבנן עליה בחותמות שבקרקע והתניא מודים חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שבשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

דף משלהן- 84

שוגגים ומזידים – דף משלהן 84

חמוטל ושירה מתווכחות האם עדיף להעיר או לשתוק..? “מוטב יהיו שוגגים ולא יהיו מזידים” – מתי הכלל הזה תקף? ומה עושים אם משפריץ לכם הרוטב של הדג על חולצת החג? הגמרא מעלה מצבים בהם עדיף לא להעיר לאנשים שעוברים על איסורים, מחשש שלא יקשיבו  

ביצה לא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לא

מתני׳ מביאין עצים מן השדה מן המכונס ומן הקרפף אפילו מן המפוזר איזהו קרפף כל שסמוך לעיר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפילו בתוך תחום שבת

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל אין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף והא אנן תנן מן הקרפף ואפילו מן המפוזרים מתניתין יחידאה היא

דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המפוזרים שבשדות שאין מביאין ועל המכונסין שבקרפף שמביאין על מה נחלקו על המפוזרים שבקרפף ועל המכונסין שבשדות שבית שמאי אומרים לא יביא ובית הלל אומרים יביא

אמר רבא עלי קנים ועלי גפנים אף על גב דמכנפי להו ומותבי כיון דאי מדלי זיקא מבדר להו כמפוזרים דמו ואסורין ואי אתנח מנא מאתמול עלייהו שפיר דמי

איזהו קרפף וכו׳ אבעיא להו היכי קאמר כל שסמוך לעיר והוא דאית ליה פותחת ואתא רבי יוסי למימר כיון דאית ליה פותחת אפילו בתוך תחום שבת נמי

או דלמא הכי קאמר כל שסמוך לעיר בין דאית ליה פותחת בין דלית ליה פותחת ואתא רבי יוסי למימר אפילו בתוך תחום שבת ודוקא דאית ליה פותחת אבל לית ליה פותחת אפילו סמוך לעיר נמי לא

תא שמע מדקתני רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפילו בתוך תחום שבת שמע מינה רבי יוסי תרתי לקולא קאמר שמע מינה אמר רב סלא אמר רבי ירמיה הלכה כרבי יוסי להקל

מתני׳ אין מבקעין עצים לא מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב ואין מבקעין לא בקרדום ולא במגרה ולא במגל אלא בקופיץ

גמ׳ והאמרת רישא אין מבקעין כלל אמר רב יהודה אמר שמואל חסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב יום טוב

וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ תניא נמי הכי אין מבקעין עצים לא מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב לפי שאינו מן המוכן

ולא בקרדום אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר

פשיטא בקופיץ תנן מהו דתימא הני מילי קופיץ לחודיה אבל קרדום וקופיץ אימא מגו דהאי גיסא אסור האי גיסא נמי אסור קא משמע לן

ואיכא דמתני לה אסיפא אלא בקופיץ אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור פשיטא ולא בקרדום תנן מהו דתימא הני מילי קרדום אבל קופיץ וקרדום אימא מגו דהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי קא משמע לן

מתני׳ בית שהוא מלא פירות ונפחת נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל

גמ׳ אמאי והא קא סתר אהלא אמר רב נחומי בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני איני והאמר רב נחמן הני ליבני דאייתור מבנינא שרי לטלטולינהו בשבתא הואיל וחזי למזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו

אמר רבי זירא ביום טוב אמרו אבל לא בשבת תניא נמי הכי רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל ביום טוב אמרו אבל לא בשבת

אמר שמואל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך שבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יום טוב

מיתיבי חותמות שבקרקע בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך

הא מני רבי מאיר היא דאמר אף פוחת לכתחלה ונוטל ופליגי רבנן עליה ואנא דאמרי כרבנן ומי פליגי רבנן עליה בחותמות שבקרקע והתניא מודים חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שבשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך

גלול כלפי מעלה