Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ באייר תשע״ד | 1 מאי 2014

ביצה לב


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

הוא דאמר כי האי תנא דתניא חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך אחד שבת ואחד יום טוב ושבכלי בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך

תרצת לך רישא אלא סיפא קשיא

הא מני רבי נחמיה היא דאמר כל הכלים אין ניטלין אלא דרך תשמישן

אי רבי נחמיה מאי איריא שבת אפילו יום טוב נמי וכי תימא שניא ליה לרבי נחמיה בין שבות שבת לשבות יום טוב ומי שניא ליה

והתני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים

ומשני לא קשיא הא רבי יהודה הא רבי שמעון הא רבי נחמיה

תרי תנאי ואליבא דרבי נחמיה

מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה רבי יהודה אומר חותכה באור

גמ׳ מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף רבי מאיר היא דתניא כלי חרס מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתו דברי רבי מאיר רבי יהושע אומר משיצרפו בכבשן

אמר ליה אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי

איכא דאמרי אמר רב יוסף רבי אליעזר ברבי צדוק היא דתנן אלפסין חרניות טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר אף טהורות במשא הזב לפי שלא נגמרה מלאכתן

אמר ליה אביי דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי

תנו רבנן אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות מאי חרניות אמר רב יהודה ערניות מאי ערניות אמר אביי צעי חקלייתא

ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי תני רבי חייא לא נצרכה אלא למוסרן לאוליירין לבו ביום

ובו ביום מי שרי כדאמר רבא להזיע וקודם גזרה הכא נמי להזיע וקודם גזרה

ואין חותכין את הפתילה לשנים מאי שנא בסכין דלא

דקמתקן מנא באור נמי קא מתקן מנא תני רבי חייא חותכה באור בפי שתי נרות אמר רב נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביום טוב מאי מוחטין אמר רב חנינא בר שלמיא (משמיה דרב) לעדויי חושכא

תני בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להחמיר ושלשה להקל להחמיר אין גודלין אותה לכתחלה ביום טוב ואין מהבהבין אותה באור ואין חותכין אותה לשנים להקל ממעכה ביד ושורה בשמן וחותכה באור בפי שתי נרות

ואמר רב נתן בר אבא אמר רב עתירי בבל יורדי גיהנם הם כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל בעא מנייהו עסקא ולא יהבו ליה מזוני מיזן נמי לא זינוהו

אמר הני מערב רב קא אתו דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו

ואמר רב נתן בר אבא אמר רב כל המצפה על שלחן אחרים עולם חשך בעדו שנאמר נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך רב חסדא אמר אף חייו אינן חיים

תנו רבנן שלשה חייהן אינם חיים ואלו הן המצפה לשלחן חבירו ומי שאשתו מושלת עליו ומי שיסורין מושלין בגופו ויש אומרים אף מי שאין לו אלא חלוק אחד ותנא קמא אפשר דמעיין במניה

מתני׳ אין שוברין את החרס ואין חותכין הנייר לצלות בו מליח

ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין

ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכן בדלת ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר

גמ׳ מאי טעמא משום דקא מתקן מנא

ואין גורפין תנור וכירים תני רב חייא בר יוסף קמיה דרב נחמן ואם אי אפשר לאפות אלא אם כן גורפו מותר דביתהו דרבי חייא נפל לה אריחא בתנורא ביומא טבא אמר לה רבי חייא חזי דאנא רפתא מעלייתא בעינא אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ואזדהר מחרוכא

אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא אמר ליה אנן ארקתא דפרת סמכינן והני מילי הוא דצייריה מאתמול אמר רבינא וקטמא שרי

ואין מקיפין שתי חביות אמר רב נחמן אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביום טוב איתיביה רבה לרב נחמן אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה אמר ליה שאני התם משום דקא עביד אהלא

אמר ליה רבה זוטא לרב אשי אלא מעתה בנה אצטבא ביום טוב דלא עביד אהלא הכי נמי דשרי אמר ליה התם בנין קבע אסרה תורה בנין עראי לא אסרה תורה וגזרו רבנן על בנין עראי משום בנין קבע והכא משום כבודו לא גזרו ביה רבנן

אמר רב יהודה האי מדורתא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה לב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לב

הוא דאמר כי האי תנא דתניא חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך אחד שבת ואחד יום טוב ושבכלי בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך

תרצת לך רישא אלא סיפא קשיא

הא מני רבי נחמיה היא דאמר כל הכלים אין ניטלין אלא דרך תשמישן

אי רבי נחמיה מאי איריא שבת אפילו יום טוב נמי וכי תימא שניא ליה לרבי נחמיה בין שבות שבת לשבות יום טוב ומי שניא ליה

והתני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים

ומשני לא קשיא הא רבי יהודה הא רבי שמעון הא רבי נחמיה

תרי תנאי ואליבא דרבי נחמיה

מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה רבי יהודה אומר חותכה באור

גמ׳ מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף רבי מאיר היא דתניא כלי חרס מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתו דברי רבי מאיר רבי יהושע אומר משיצרפו בכבשן

אמר ליה אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי

איכא דאמרי אמר רב יוסף רבי אליעזר ברבי צדוק היא דתנן אלפסין חרניות טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר אף טהורות במשא הזב לפי שלא נגמרה מלאכתן

אמר ליה אביי דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי

תנו רבנן אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות מאי חרניות אמר רב יהודה ערניות מאי ערניות אמר אביי צעי חקלייתא

ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי תני רבי חייא לא נצרכה אלא למוסרן לאוליירין לבו ביום

ובו ביום מי שרי כדאמר רבא להזיע וקודם גזרה הכא נמי להזיע וקודם גזרה

ואין חותכין את הפתילה לשנים מאי שנא בסכין דלא

דקמתקן מנא באור נמי קא מתקן מנא תני רבי חייא חותכה באור בפי שתי נרות אמר רב נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביום טוב מאי מוחטין אמר רב חנינא בר שלמיא (משמיה דרב) לעדויי חושכא

תני בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להחמיר ושלשה להקל להחמיר אין גודלין אותה לכתחלה ביום טוב ואין מהבהבין אותה באור ואין חותכין אותה לשנים להקל ממעכה ביד ושורה בשמן וחותכה באור בפי שתי נרות

ואמר רב נתן בר אבא אמר רב עתירי בבל יורדי גיהנם הם כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל בעא מנייהו עסקא ולא יהבו ליה מזוני מיזן נמי לא זינוהו

אמר הני מערב רב קא אתו דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו

ואמר רב נתן בר אבא אמר רב כל המצפה על שלחן אחרים עולם חשך בעדו שנאמר נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך רב חסדא אמר אף חייו אינן חיים

תנו רבנן שלשה חייהן אינם חיים ואלו הן המצפה לשלחן חבירו ומי שאשתו מושלת עליו ומי שיסורין מושלין בגופו ויש אומרים אף מי שאין לו אלא חלוק אחד ותנא קמא אפשר דמעיין במניה

מתני׳ אין שוברין את החרס ואין חותכין הנייר לצלות בו מליח

ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין

ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכן בדלת ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר

גמ׳ מאי טעמא משום דקא מתקן מנא

ואין גורפין תנור וכירים תני רב חייא בר יוסף קמיה דרב נחמן ואם אי אפשר לאפות אלא אם כן גורפו מותר דביתהו דרבי חייא נפל לה אריחא בתנורא ביומא טבא אמר לה רבי חייא חזי דאנא רפתא מעלייתא בעינא אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ואזדהר מחרוכא

אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא אמר ליה אנן ארקתא דפרת סמכינן והני מילי הוא דצייריה מאתמול אמר רבינא וקטמא שרי

ואין מקיפין שתי חביות אמר רב נחמן אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביום טוב איתיביה רבה לרב נחמן אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה אמר ליה שאני התם משום דקא עביד אהלא

אמר ליה רבה זוטא לרב אשי אלא מעתה בנה אצטבא ביום טוב דלא עביד אהלא הכי נמי דשרי אמר ליה התם בנין קבע אסרה תורה בנין עראי לא אסרה תורה וגזרו רבנן על בנין עראי משום בנין קבע והכא משום כבודו לא גזרו ביה רבנן

אמר רב יהודה האי מדורתא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור

גלול כלפי מעלה