Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בתשרי תשפ״ב | 3 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לג

הדף היום מוקדש ע”י שגיא כרמל לכבוד חתונתו היום עם אשלי אופנהיים. 

עצים מיועדים להסקה – האם מותר להשתמש בהם גם לצרכים אחרים כמו לסמוך קדורה או האם הם נחשבים מוקצה לצורך זה? ר’ שמעון מתיר וחכמים אוסרים. הנהגת בהמה על ידי מקל ביום טוב – מחלוקת בין ר’ אלעזר בר’ שמעון וחכמים. חכמים אוסרים כי זה נראה שמוליכים את הבהמה למכור בשוק. יש מחלוקת בין רב ששת ורב נחמן האם אפשר להשתמש בענף עץ לשיפוד. האם חולקים לגבי ענף רטוב או יבש? רבא לא התיר לקחת מדיר עצים ענף להשתמש בו כאוד או לקחת אוד שנשבר ולהסיקו – למה? האם זה כי הוא סבר כר’ יהודה ששברי כלים הם מוקצה ביום טוב? הלא נראה ממקרה אחר שהוא לא סובר כר’ יהודה בעניין זה? יש מחלוקת בין ר’ אליעזר לחכמים האם עצים שבחצר מוכנים להסקה או מוקצים? אסור להדליק אש מאבנים, עצים וכו’, כי הוא מוליד דבר חדש. רב יהודה אמר שאם יוצרים כלי (כמו קיסם לדוגמה) ממאכלי בהמה, זה מותר משום שאינו נחשב שמתקן כלי. רב כהנא מקשה עליו מברייתא והגמרא פותרת בכך שמחלקים בין קשים ורכים. קשים אסורים לקטום לחצוץ בו שיניו מדאורייתא ולכן אסרו מדרבנן לקטום להריח. אבל רב אחא מעלה סתירה בין זה לבין משנה במסכת שבת שמותר לשבור חבית להוציא ממנו גרוגרות בתנאי שלא מתכוון לעשות כלי ולא גוזרים כשלא מתכוונים לעשות כלי שמא יתכוון לעשות כלי! פותרים את הסתירה בלהקים את הדעות במחלוקת תנאים בין ר’ אליעזר וחכמים. ר’ אליעזר סובר שלקטום לחצוץ בו שיניו אסור מדאורייתא ולכן יגזור אם קטם להריח בו. לחכמים זה אסור מדרבנן ולכן אין סיבה לגזור. מקשים על ר’ אליעזר מהמשנה בשבת – הייתכן שהוא חולק על זה? עונים שהוא מקים את המקרה במוסתקי – חבית רעועה. לפי המשנה מותר לאסור עצים מן החצר. יש מחלוקת בברייתא האם מותר לשים בערימות. הבסיס למחלוקת הוא: האם אנו חוששים שזה נראה שהוא עושה למחר או האם מעשיו (שמסיק את התנור) מוכיחים שלא.

 

וכן ביעתא וכן קדרה וכן פוריא וכן חביתא

ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכן בדלת בדלת סלקא דעתך אלא אימא וכן הדלת תנו רבנן אין סומכין את הקדרה בבקעת וכן הדלת לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה ורבי שמעון מתיר

ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר לימא רבי אלעזר ברבי שמעון כאבוה סבירא ליה דלית ליה מוקצה לא בהא אפילו רבי שמעון מודה משום דמחזי כמאן דאזיל לחנגא

חזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי ביבשתא מאן דאסר אמר לך לא נתנו עצים אלא להסקה ומאן דשרי אמר לך מה לי לצלות בו מה לי לצלות בגחלתו

איכא דאמרי ביבשתא כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי ברטיבתא מאן דאסר דלא חזי להסקה ומאן דשרי אמר לך הא חזי להיסק גדול והלכתא יבשתא שרי רטיבתא אסור

דרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביום טוב לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים

למימרא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה והא אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ושדי מעיה לשונרא התם כיון דמסרחי מאתמול דעתיה עלויה

מתני׳ רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק

אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן הרעפים ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן

גמ׳ אמר רב יהודה

אוכלי בהמה אין בהן משום תקון כלי

איתיביה רב כהנא לרב יהודה מטלטלין עצי בשמים להריח בהן ולהניף בהן לחולה ומוללו ומריח בו ולא יקטמנו להריח בו ואם קטמו פטור אבל אסור לחצוץ בו שיניו לא יקטמנו ואם קטמו חייב חטאת

אמר ליה השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת מבעיא אלא כי תניא ההיא בקשין קשין בני מלילה נינהו

חסורי מחסרא והכי קתני מוללו ומריח בו קוטמו ומריח בו במה דברים אמורים ברכין אבל בקשין לא יקטמנו ואם קטמו פטור אבל אסור לחצוץ בו שיניו לא יקטמנו ואם קטמו חייב חטאת

תני חדא קוטמו ומריח בו תניא אידך לא יקטמנו להריח בו אמר רבי זירא אמר רב חסדא לא קשיא הא ברכין הא בקשין

מתקיף לה רב אחא בר יעקב בקשין אמאי לא מאי שנא מהא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ועוד הא רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא דאמרי תרוייהו כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח ויהיב לן אלותא אלותא אף על גב דחזיא לקתתא דנרגי וחציני

לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתניא רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו וחכמים אומרים לא יטול אלא מאבוס של בהמה ושוין שלא יקטמנו ואם קטמו לחצוץ בו שיניו ולפתוח בו הדלת בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביום טוב סופג את הארבעים דברי רבי אליעזר

וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות רבי אליעזר דקאמר התם חייב חטאת הכא פטור אבל אסור רבנן דקא אמרי התם פטור אבל אסור הכא מותר לכתחלה

ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי אמר רב אשי כי תניא ההיא במוסתקי

ומגבב מן החצר תנו רבנן מגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא ובלבד שלא יעשה צבורין צבורין ורבי שמעון מתיר במאי קא מפלגי מר סבר מחזי דקא מכניף למחר וליומא אחרינא ומר סבר קדרתו מוכחת עליו

אין מוציאין את האור וכו׳ מאי טעמא משום דקא מוליד ביום טוב

ואין מלבנין את הרעפים מאי קא עביד אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לג

וכן ביעתא וכן קדרה וכן פוריא וכן חביתא

ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכן בדלת בדלת סלקא דעתך אלא אימא וכן הדלת תנו רבנן אין סומכין את הקדרה בבקעת וכן הדלת לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה ורבי שמעון מתיר

ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר לימא רבי אלעזר ברבי שמעון כאבוה סבירא ליה דלית ליה מוקצה לא בהא אפילו רבי שמעון מודה משום דמחזי כמאן דאזיל לחנגא

חזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי ביבשתא מאן דאסר אמר לך לא נתנו עצים אלא להסקה ומאן דשרי אמר לך מה לי לצלות בו מה לי לצלות בגחלתו

איכא דאמרי ביבשתא כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי ברטיבתא מאן דאסר דלא חזי להסקה ומאן דשרי אמר לך הא חזי להיסק גדול והלכתא יבשתא שרי רטיבתא אסור

דרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביום טוב לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים

למימרא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה והא אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ושדי מעיה לשונרא התם כיון דמסרחי מאתמול דעתיה עלויה

מתני׳ רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק

אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן הרעפים ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן

גמ׳ אמר רב יהודה

אוכלי בהמה אין בהן משום תקון כלי

איתיביה רב כהנא לרב יהודה מטלטלין עצי בשמים להריח בהן ולהניף בהן לחולה ומוללו ומריח בו ולא יקטמנו להריח בו ואם קטמו פטור אבל אסור לחצוץ בו שיניו לא יקטמנו ואם קטמו חייב חטאת

אמר ליה השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת מבעיא אלא כי תניא ההיא בקשין קשין בני מלילה נינהו

חסורי מחסרא והכי קתני מוללו ומריח בו קוטמו ומריח בו במה דברים אמורים ברכין אבל בקשין לא יקטמנו ואם קטמו פטור אבל אסור לחצוץ בו שיניו לא יקטמנו ואם קטמו חייב חטאת

תני חדא קוטמו ומריח בו תניא אידך לא יקטמנו להריח בו אמר רבי זירא אמר רב חסדא לא קשיא הא ברכין הא בקשין

מתקיף לה רב אחא בר יעקב בקשין אמאי לא מאי שנא מהא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ועוד הא רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא דאמרי תרוייהו כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח ויהיב לן אלותא אלותא אף על גב דחזיא לקתתא דנרגי וחציני

לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתניא רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו וחכמים אומרים לא יטול אלא מאבוס של בהמה ושוין שלא יקטמנו ואם קטמו לחצוץ בו שיניו ולפתוח בו הדלת בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביום טוב סופג את הארבעים דברי רבי אליעזר

וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות רבי אליעזר דקאמר התם חייב חטאת הכא פטור אבל אסור רבנן דקא אמרי התם פטור אבל אסור הכא מותר לכתחלה

ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי אמר רב אשי כי תניא ההיא במוסתקי

ומגבב מן החצר תנו רבנן מגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא ובלבד שלא יעשה צבורין צבורין ורבי שמעון מתיר במאי קא מפלגי מר סבר מחזי דקא מכניף למחר וליומא אחרינא ומר סבר קדרתו מוכחת עליו

אין מוציאין את האור וכו׳ מאי טעמא משום דקא מוליד ביום טוב

ואין מלבנין את הרעפים מאי קא עביד אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני

גלול כלפי מעלה