Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בתשרי תשפ״ב | 4 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לד

השיעור היום מוקדש ע״י ערן בלין ומרסי גולדשטיין לזכרו של הרב דוד אליאך שהיה ממייסדי ישיבה דפלטבוש ולימד דורות של תלמידים לאהוב תורה וללמדה ברצינות.

עוף שדרסה או קרה לה משהו אחר אך הצליח להישאר בחיים ל24 שעות, אפשר לשחטה, אבל צריך לבדוק שאיננה נטרפה. האם אפשר לשחטה ביום טוב? האם צריך לחשוש שאולי נטרפה ולכן יצא שהשחיטה איננה לצורך יום טוב כמו הרעפים חדשים שאסור ללבנם כי אולי יתפקעו? מביאים ברייתא בעניין שבת ששם מדובר על כמה פעולות שאם נעשו על ידי בני אדם שונים – אחד מביא עצים, מישהו אחר את האש, הקדירה, התבלינים וכו’ ואם שמים את האש בהתחלה, הרי כולם חייבים. מי שהביא את הקדירה משום מה חייב? מדובר בקדירה חדשה וכמו ליבון רעפים. אם יש תנור וכיריים חדשים, הם אינם מוקצה כי אפשר לאחסן דברים בתוכם אך יש פעולות שאסור לעשות איתם כי זה נחשב כמכין את הכלי לשימושו הראשון. יש דרכים שאפשר להוריד שערות של בהמה אך אם עושים בדרך שהאומנים עושים, אסור. לא גוזזים ירקות במספריים שאיתם תולשים אותם מהקרקע כי זה ייראה כתולש מהקרקע. אבל אפשר לעשות דברים שהם טרחא גדולה כגון לאפות בתנור ממש גדול או לבשל ירקות שדורשים בישול רבה מפני אוכל נפש. הגמרא מביאה עוד כמה ברייתות שרושמים מעשים שמותרים/אסורים בקשר להכנת אוכל. אפשר ללכת למוקצה (איפה שמייבשים את הפירות בגג) לפני שבת ולהגיד שרוצים לאכול משם למחרת בשנת השמיטה כשלא חייבים לעשר פירות. הגמרא מביאה שתי ממשניות ממעשרות הדנים במה קובע חיוב מעשר – גמר מלאכה, הכנסה לחצר, וגם חשיבה לאוכלם בשבת קובעת (כי כל סעודה בשבת נחשבת אכילת קבע, אפילו אם זה עראי משום הפסוק “וקראת לשבת עונג”). רבא שואל את רב נחמן – כיון שהחצר אינו קובע למעשרות אלא אם כן יש גמר מלאכה, האם שבת קובע למעשרות רק אם יש גמר מלאכה. רב נחמן אומר ששבת קובע בכל אופן. מר זוטרא מנסה להוכיח את זה ממשנתינו אך הגמרא דוחה את דבריו.

שצריך לבדקן ואמרי לה מפני שצריך לחסמן

תנן התם דרסה או שטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ומפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה כשרה אמר רבי אלעזר בר ינאי משום רבי אלעזר בן אנטיגנוס צריכה בדיקה

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא מהו לשחטה ביום טוב מי מחזקינן רעותא ביום טוב או לא

אמר ליה תנינא אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן והוינן בה מאי קא עביד ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לבדקן

אמר ליה אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה

תניא אחד מביא את האור ואחד מביא את העצים ואחד שופת את הקדרה ואחד מביא את המים ואחד נותן בתוכו תבלין ואחד מגיס כולן חייבין והתניא אחרון חייב וכולן פטורין לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף

בשלמא כולהו קא עבדי מעשה אלא שופת את הקדרה מאי קא עביד אמר רבי שמעון בן לקיש הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה

תנו רבנן תנור וכירים חדשים הרי הן ככל הכלים הנטלין בחצר אבל אין סכין אותם שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות הרי זה מותר

תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותם בחרסית ולא באדמה ולא בסיד ואין גוזזין אותן במספרים

ואין גוזזין את הירק בתספורת שלו אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות ומסיקין ואופין בפורני ומחמין חמין באנטיכי ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת

תנו רבנן אין נופחין במפוח אבל נופחין בשפופרת ואין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו תנו רבנן אין מפצעין את הקנה לצלות בו מליח אבל מפצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע

מתני׳ ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה

ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן

גמ׳ תנן התם תינוקות שטמנו תאנים מערב שבת ושכחו ולא עשרו למוצאי שבת לא יאכלו אלא אם כן עשרו ותנן נמי המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין מהן עראי ופטורים

בעא מניה רבא מרב נחמן שבת מהו שתקבע מוקצה למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו מי אמרינן כיון דכתיב וקראת לשבת עונג קבעה ואפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו או דלמא בדבר שנגמרה מלאכתו קבעה בדבר שלא נגמרה מלאכתו לא קבעה

אמר ליה שבת קובעת בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו אמר ליה ואימא שבת דומיא דחצר מה חצר אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אף שבת לא תקבע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אמר ליה לימוד ערוך הוא בידינו שהשבת קובעת בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו

אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן אף אנן נמי תנינא ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית וכו׳ טעמא דשביעית דלאו בר עשורי הוא הא בשאר שני שבוע הכי נמי דאסור מאי טעמא לאו משום דשבת קבעה

לא שאני התם כיון דאמר מכאן אני אוכל למחר קבע ליה עלויה אי הכי מאי אריא שבת אפילו בחול נמי הא קא משמע לן דטבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה לד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לד

שצריך לבדקן ואמרי לה מפני שצריך לחסמן

תנן התם דרסה או שטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ומפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה כשרה אמר רבי אלעזר בר ינאי משום רבי אלעזר בן אנטיגנוס צריכה בדיקה

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא מהו לשחטה ביום טוב מי מחזקינן רעותא ביום טוב או לא

אמר ליה תנינא אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן והוינן בה מאי קא עביד ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לבדקן

אמר ליה אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה

תניא אחד מביא את האור ואחד מביא את העצים ואחד שופת את הקדרה ואחד מביא את המים ואחד נותן בתוכו תבלין ואחד מגיס כולן חייבין והתניא אחרון חייב וכולן פטורין לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף

בשלמא כולהו קא עבדי מעשה אלא שופת את הקדרה מאי קא עביד אמר רבי שמעון בן לקיש הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה

תנו רבנן תנור וכירים חדשים הרי הן ככל הכלים הנטלין בחצר אבל אין סכין אותם שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות הרי זה מותר

תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותם בחרסית ולא באדמה ולא בסיד ואין גוזזין אותן במספרים

ואין גוזזין את הירק בתספורת שלו אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות ומסיקין ואופין בפורני ומחמין חמין באנטיכי ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת

תנו רבנן אין נופחין במפוח אבל נופחין בשפופרת ואין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו תנו רבנן אין מפצעין את הקנה לצלות בו מליח אבל מפצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע

מתני׳ ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה

ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן

גמ׳ תנן התם תינוקות שטמנו תאנים מערב שבת ושכחו ולא עשרו למוצאי שבת לא יאכלו אלא אם כן עשרו ותנן נמי המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין מהן עראי ופטורים

בעא מניה רבא מרב נחמן שבת מהו שתקבע מוקצה למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו מי אמרינן כיון דכתיב וקראת לשבת עונג קבעה ואפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו או דלמא בדבר שנגמרה מלאכתו קבעה בדבר שלא נגמרה מלאכתו לא קבעה

אמר ליה שבת קובעת בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו אמר ליה ואימא שבת דומיא דחצר מה חצר אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אף שבת לא תקבע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אמר ליה לימוד ערוך הוא בידינו שהשבת קובעת בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו

אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן אף אנן נמי תנינא ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית וכו׳ טעמא דשביעית דלאו בר עשורי הוא הא בשאר שני שבוע הכי נמי דאסור מאי טעמא לאו משום דשבת קבעה

לא שאני התם כיון דאמר מכאן אני אוכל למחר קבע ליה עלויה אי הכי מאי אריא שבת אפילו בחול נמי הא קא משמע לן דטבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן

גלול כלפי מעלה