Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט בתשרי תשפ״ב | 5 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לה

הלימוד השבוע מוקדש ע”י אליענה גורפינקל לעילוי נשמת סבתה, אליסה ונטורה בת משה ולאה. והשיעור היום מוקדש לרפואת חיה שרה בת רייצא.

כדחייה להוכחת מר זוטרא ממשנתינו ששבת קובעת למעשר בדבר שאין בן גמר מלאכה, הגמרא הבינה מדברי ר’ אליעזר שאמירתו שהוא יאכל מפירות אלו קובע למעשר אפילו אם לא נגמרה מלאכתן ולכן כל הפירות שבמוקצה במקרה הנדון (שאמר לפני שבת שיאכל מאלו בשבת) חייבים לעשרם לפני שאוכלם. הגמרא מקשה על זה מדברי ר’ אליעזר במקום אחר ששם קבע שזיתים שהוציא מן המעטן והחזיר, פטורים מלעשרם – כך גם פירות שנשארו במוקצה אמורים להיות פטורים אם קבעם למעשר על ידי אמירה “מכאן אני אוכל”. ובכך דוחים את הקושי נגד מר זוטרא והוכחתו מהמשנה חוזרת, ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה. רב שימי בר אשי דוחה את ראייתו של מר זוטרא בדרך אחרת כי הוא טוען ששיטת ר’ אליעזר ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה הוא דעת יחיד כדעתו נגד חכמים במי שמפריש תרומה מפירות שאין בהם גמר מלאכה שגם קובעת למעשר. הגמרא מנסה להוכיח מדברי חכמים במשנה ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה אך גם את זה דוחים. הגמרא מביאה סתירה לדברי ר’ אליעזר במשנה (לפי הבנת מר זוטרא ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה) לבין דבריו בברייתא. הגמרא פותרת את הסתירה. רבין מביא דעת ר’ יוחנן שחולק על רב נחמן ואומר ששבת, תרומה, חצר, ומקח אינם קובעים למעשר בדבר שאין בו גמר מלאכה. הגמרא מסבירה למה ר’ יוחנן היה צריך להתייחס לכל קטגוריה – בכל עניין בא לחלוק דעה מסוימת. הגמרא מביאה את הדעה שעליה הוא חולק בכל נושא. פרק חמישי מתחיל עם דברים שמותרים לעשות ביום טוב למרות שזה טורח, התירו משום הפסד כגון להוריד פירות דרך הארובה מפני הגשמים. אבל התירו בצורה שממעטים בטורח. הגמרא דנה בנוסחאות שונות של המילה הראשונה במשנה ומוכיחה שכל האפשרויות יכולות להתאים. איזה כמות אפשר להוריד דרך ארובה? ר’ יוחנן לומד מהלכה בשבת שמפנין ארבע או חמש קופות. אך מעלים כמה קושיות עליו מתוך סברה – או שיש להחמיר יותר כאן או להקל יותר.

והלא מותרו חוזר ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר כל היכא דמותרו חוזר לא קבע

דתנן הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל ואם טבל ונתן לפניו עשרה חייב רבי אליעזר אומר מן המעטן טהור חייב מן המעטן טמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר

והוינן בה מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ואמר רבי אבהו רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי מהדר ליה

סיפא במעטן טמא וגברא טמא דמצי מהדר ליה

מתניתין נמי במוקצה טהור וגברא טמא דלא מצי מהדר ליה והלא מוחזרין ועומדין הן

אלא אמר רב שימי בר אשי רבי אליעזר קא אמרת רבי אליעזר לטעמיה דאמר תרומה קבעה וכל שכן שבת דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי אליעזר אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין

תא שמע מסיפא וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן טעמא דערב שבת בשביעית דלאו בר עשורי הוא הא בשאר שני שבוע דבני עשורי נינהו אסורים מאי טעמא לאו משום דשבת קבעה

לא שאני התם כיון דאמר מכאן ועד כאן אני אוכל למחר קבע ליה אי הכי מאי אריא שבת אפילו בחול נמי הא קא משמע לן דטבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן

ורמינהי היה אוכל באשכול ונכנס מגנה לחצר רבי אליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור

חשכה בלילי שבת רבי אליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור

התם כדקתני טעמא רבי נתן אומר לא כשאמר רבי אליעזר יגמור בחצר יגמור אלא יוצא חוץ לחצר ויגמור ולא כשאמר רבי אליעזר יגמור בשבת יגמור אלא ממתין למוצאי שבת ויגמור

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אחד שבת ואחד תרומה ואחד חצר ואחד מקח כולן אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתן

שבת לאפוקי מדהלל דתניא המעמר פירות ממקום למקום לקצור וקדש עליהן היום אמר רבי יהודה הלל לעצמו אוסר

חצר לאפוקי מדרבי יעקב דתנן המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין מהן עראי ופטורים מן המעשר ותני עלה רבי יעקב מחייב ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר

תרומה לאפוקי מדרבי אליעזר דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי אליעזר אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין

מקח (כדתנן) הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין אוכל מהן עראי ומעשרן דמאי

שמע מינה תלת שמע מינה מקח אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו ושמע מינה רוב עמי הארץ מעשרין הן ושמע מינה מעשרין דמאי מעמי הארץ אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו

ולאפוקי מהא דתנן המחליף פירות עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב רבי יהודה אומר לאכול חייב לקצות פטור

הדרן עלך המביא

מתני׳ משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת ומכסים פירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת

גמ׳ אתמר רב יהודה ורב נתן חד תני משילין וחד תני משחילין

אמר מר זוטרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש מאן דתני משילין לא משתבש דכתיב כי ישל זיתך ומאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול שחול שנשמטה ירכו כסול שאחד מירכותיו גבוהה מחברתה

אמר רב נחמן בר יצחק מאן דתני משירין לא משתבש ומאן דתני משחירין לא משתבש ומאן דתני מנשירין לא משתבש

מאן דתני משירין לא משתבש דתנן רבי ישמעאל אומר נזיר לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשיר את השער ומאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחור והזוג של ספרים אף על פי שנחלקו טמאין

ומאן דתני מנשירין לא משתבש דתנן מי שנשרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש אי נמי מהא דתנן איזהו לקט הנושר בשעת קצירה

תנן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב עד כמה אמר רבי זירא אמר רבי אסי ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש

ודלמא שאני התם דאיכא בטול בית המדרש אבל הכא דליכא בטול בית המדרש לא אי נמי התם היינו טעמא דארבע וחמש קופות שרי משום שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה כלל כלל לא

אי נמי לאידך גיסא התם היינו טעמא דליכא הפסד ממון אבל הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה לה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לה

והלא מותרו חוזר ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר כל היכא דמותרו חוזר לא קבע

דתנן הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל ואם טבל ונתן לפניו עשרה חייב רבי אליעזר אומר מן המעטן טהור חייב מן המעטן טמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר

והוינן בה מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ואמר רבי אבהו רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי מהדר ליה

סיפא במעטן טמא וגברא טמא דמצי מהדר ליה

מתניתין נמי במוקצה טהור וגברא טמא דלא מצי מהדר ליה והלא מוחזרין ועומדין הן

אלא אמר רב שימי בר אשי רבי אליעזר קא אמרת רבי אליעזר לטעמיה דאמר תרומה קבעה וכל שכן שבת דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי אליעזר אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין

תא שמע מסיפא וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן טעמא דערב שבת בשביעית דלאו בר עשורי הוא הא בשאר שני שבוע דבני עשורי נינהו אסורים מאי טעמא לאו משום דשבת קבעה

לא שאני התם כיון דאמר מכאן ועד כאן אני אוכל למחר קבע ליה אי הכי מאי אריא שבת אפילו בחול נמי הא קא משמע לן דטבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן

ורמינהי היה אוכל באשכול ונכנס מגנה לחצר רבי אליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור

חשכה בלילי שבת רבי אליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור

התם כדקתני טעמא רבי נתן אומר לא כשאמר רבי אליעזר יגמור בחצר יגמור אלא יוצא חוץ לחצר ויגמור ולא כשאמר רבי אליעזר יגמור בשבת יגמור אלא ממתין למוצאי שבת ויגמור

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אחד שבת ואחד תרומה ואחד חצר ואחד מקח כולן אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתן

שבת לאפוקי מדהלל דתניא המעמר פירות ממקום למקום לקצור וקדש עליהן היום אמר רבי יהודה הלל לעצמו אוסר

חצר לאפוקי מדרבי יעקב דתנן המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין מהן עראי ופטורים מן המעשר ותני עלה רבי יעקב מחייב ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר

תרומה לאפוקי מדרבי אליעזר דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי אליעזר אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין

מקח (כדתנן) הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין אוכל מהן עראי ומעשרן דמאי

שמע מינה תלת שמע מינה מקח אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו ושמע מינה רוב עמי הארץ מעשרין הן ושמע מינה מעשרין דמאי מעמי הארץ אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו

ולאפוקי מהא דתנן המחליף פירות עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב רבי יהודה אומר לאכול חייב לקצות פטור

הדרן עלך המביא

מתני׳ משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת ומכסים פירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת

גמ׳ אתמר רב יהודה ורב נתן חד תני משילין וחד תני משחילין

אמר מר זוטרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש מאן דתני משילין לא משתבש דכתיב כי ישל זיתך ומאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול שחול שנשמטה ירכו כסול שאחד מירכותיו גבוהה מחברתה

אמר רב נחמן בר יצחק מאן דתני משירין לא משתבש ומאן דתני משחירין לא משתבש ומאן דתני מנשירין לא משתבש

מאן דתני משירין לא משתבש דתנן רבי ישמעאל אומר נזיר לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשיר את השער ומאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחור והזוג של ספרים אף על פי שנחלקו טמאין

ומאן דתני מנשירין לא משתבש דתנן מי שנשרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש אי נמי מהא דתנן איזהו לקט הנושר בשעת קצירה

תנן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב עד כמה אמר רבי זירא אמר רבי אסי ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש

ודלמא שאני התם דאיכא בטול בית המדרש אבל הכא דליכא בטול בית המדרש לא אי נמי התם היינו טעמא דארבע וחמש קופות שרי משום שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה כלל כלל לא

אי נמי לאידך גיסא התם היינו טעמא דליכא הפסד ממון אבל הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי

גלול כלפי מעלה