Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ בתשרי תשפ״ב | 6 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לו

יש כמה פעולות בנוגע לפינוי אוצר, העברת פירות מגג אחד לגג אחר, או הורדת חפצים מהגג באמצעות חבל שנאסרו או ביום טוב או בשבת והגמרא תוהה האם זה יהיה אסור גם ביום שבת/יום טוב, בהסתמך על ההבדלים בין שבת ויום טוב שנדונו בסוף ביצה דף לה. במשנה כתוב שמותר לכסות פירות אם יטפטפו עליהם מים. עולא ורבי יצחק חלוקים בשאלה האם הדין תקף רק לגבי פירות שמוכנים לאכילה או אולי גם על ערימת לבנים. הגמרא מנסה להביא הוכחות לכל אחת מהדעות מהמשנה שלנו וממקורות תנאיים אחרים. עם זאת, כל הוכחה נדחית שכן ניתן להסביר אותה גם על פי הדעה האחרת. אפשר לשים כלי לאסוף מים הנוטפים מהגג ואפשר גם להמשיך לרוקן אותו שכדי שיתמלא שוב. מסופר סיפור על אביי שלא קיבל את עצתו של רבה כשטפטפו מים על הריחיים שלו ורבה הציע לו לשים את מיטתו ליד וזה ייצור מצב שהוא יוכל להזיז את המים כיוון שזה מגעיל (מדין גרף של רעי). הריחיים שלו נפלו (כשהמים הרטיבו את הטיט שעליו הם עמדו), ונהרסו. הוא האשים את עצמו בכך שלא הקשיב לעצתו של רבה. ניתן לקחת גרף של רעי או של מי רגלים ולרוקן אותו לתוך האשפה, אך האם ניתן להחזיר את הכלי הריק פנימה? אם כך, איך? המשנה מפרטת קטגוריות שונות של דברים שאסורות הן בשבת והן ביום טוב ומספקת דוגמאות לכל אחת מהן. הקטגוריות מתחלקות לפעולות אסורות שאין להן מצוות הקשורות אליהן, פעולות שאסורות למרות שהן קצת מצווה ופעולות אסורות, למרות שיש בהם קיום מצווה. הגמרא מתחילה לעבור על הפעולות הרשומות בקטגוריה הראשונה ומסבירה מדוע כל פעולה אסורה. בקטגוריה השנייה, הגמרא מקשה על כמה מהמקרים כיוון שהם נראים כמצווה ממש, ומתרצת.

התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי

התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן

והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי אין מטלטלין מגג לגג אפילו כשגגותיהן שוין

התם מאי (כל שכן שבת דחמירא או דלמא) הכא הוא דאסור משום יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה אבל שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה שפיר דמי

או דלמא מה הכא דאיכא הפסד פירות אמרת לא התם דליכא הפסד פירות לא כל שכן

הכא (תנן) לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם דרך סולמות התם מאי הכא ביום טוב הוא דאסור דליכא בטול בית המדרש אבל שבת דאיכא בטול בית המדרש שפיר דמי

או דלמא הכא דאיכא הפסד פירות אמרת לא התם דליכא הפסד פירות לא כל שכן תיקו

ומכסין את הפירות אמר עולא ואפילו אוירא דלבני רבי יצחק אמר פירות הראוין ואזדא רבי יצחק לטעמיה דאמר רבי יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת

תנן מכסין את הפירות בכלים פירות אין אוירא דלבני לא הוא הדין דאפילו אוירא דלבני ואיידי דתנא רישא משילין פירות תנא סיפא נמי מכסין את הפירות

תנן וכן כדי יין וכן כדי שמן הכא במאי עסקינן בטיבלא

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך כדי יין וכדי שמן דהתירא הא תנא ליה רישא פירות

כדי יין וכדי שמן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו קא משמע לן

תנן נותנין כלי תחת הדלף בשבת בדלף הראוי

תא שמע פורסין מחצלת על גבי לבנים בשבת דאייתור מבנינא דחזי למזגא עלייהו

תא שמע פורסין מחצלת על גבי אבנים בשבת באבנים מקורזלות דחזיין לבית הכסא

תא שמע פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד התם נמי דאיכא דבש

אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי התינח בימות החמה דאיכא דבש בימות הגשמים מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות אותן שתי חלות מוקצות הן הכא במאי עסקינן שחשב עליהם

אבל לא חשב עליהם מאי אסור אדתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים שחשב עליהן אבל לא חשב עליהם אסור

הכי קאמר אף על פי שחשב עליהן ובלבד שלא יתכוין לצוד

במאי אוקימתא כרבי יהודה דאית ליה מוקצה אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר

ותסברא דרבי שמעון והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

לעולם כולה רבי יהודה היא והכא במאי עסקינן דאית ביה כוי ולא תימא לרבי יהודה ובלבד שלא יתכוין לצוד

אלא אימא ובלבד שלא יעשנה מצודה פשיטא מהו דתימא במינו נצוד אסור שלא במינו נצוד מותר קא משמע לן

רב אשי אמר מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני ביומי ניסן וביומי תשרי דאיכא חמה ואיכא גשמים ואיכא דבש

ונותנין כלי תחת הדלף בשבת תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע

בי רחיא דאביי דלוף אתא לקמיה דרבה אמר ליה זיל עייליה לפוריך להתם דלהוי כגרף של רעי ואפקיה

יתיב אביי וקא קשיא ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר

אמר שמואל גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו

סבור מינה גרף של רעי אגב מנא אין בפני עצמו לא תא שמע דההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי אמר להו רב אשי נקטה בצוציתה ואפקוה

מתני׳ כל שחייבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבין עליו ביום טוב

ואלו הן משום שבות ולא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין

ואלו הן משום רשות לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מיבמין

ואלו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשר

כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד

גמ׳ לא עולין באילן גזרה שמא יתלוש

ולא רוכבין על גבי בהמה גזרה שמא יצא חוץ לתחום שמע מינה תחומין דאורייתא אלא גזרה שמא יחתוך זמורה

ולא שטין על פני המים גזרה שמא יעשה חבית של שייטין

ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין גזרה שמא יתקן כלי שיר

ואלו הן משום רשות לא דנין והא מצוה קעביד לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה

ולא מקדשין והא מצוה קעביד לא צריכא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מקח וממכר- גפ”ת 75

מה הבעיה במקח וממכר בשבת? הרי אפשר לבצע פעולה זו ללא שום איסור? ברש”י יש תעלומה משולשת הצטרפו אלינו בפתרונה   מדוע יש איסור על מקח וממכר בשבת ויום טוב? כלל נקוט בידינו בהלכות שבת ויום טוב: לכל איסור יש סיבה – מותר לפעול בשבת ויוט אלא אם כן הדבר נאסר. במקח וממכר אנו נצבות…

דף משלהן- thumbnail 85

חתונה בהפתעה -דף משלהן 85

“למה לא מתחתנים בשבתות? האם זה אסור מהתורה? ומתי זה דווקא כן קרה? חמוטל ושירה עם סיפור מפתיע  

ביצה לו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לו

התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי

התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן

והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי אין מטלטלין מגג לגג אפילו כשגגותיהן שוין

התם מאי (כל שכן שבת דחמירא או דלמא) הכא הוא דאסור משום יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה אבל שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה שפיר דמי

או דלמא מה הכא דאיכא הפסד פירות אמרת לא התם דליכא הפסד פירות לא כל שכן

הכא (תנן) לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם דרך סולמות התם מאי הכא ביום טוב הוא דאסור דליכא בטול בית המדרש אבל שבת דאיכא בטול בית המדרש שפיר דמי

או דלמא הכא דאיכא הפסד פירות אמרת לא התם דליכא הפסד פירות לא כל שכן תיקו

ומכסין את הפירות אמר עולא ואפילו אוירא דלבני רבי יצחק אמר פירות הראוין ואזדא רבי יצחק לטעמיה דאמר רבי יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת

תנן מכסין את הפירות בכלים פירות אין אוירא דלבני לא הוא הדין דאפילו אוירא דלבני ואיידי דתנא רישא משילין פירות תנא סיפא נמי מכסין את הפירות

תנן וכן כדי יין וכן כדי שמן הכא במאי עסקינן בטיבלא

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך כדי יין וכדי שמן דהתירא הא תנא ליה רישא פירות

כדי יין וכדי שמן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו קא משמע לן

תנן נותנין כלי תחת הדלף בשבת בדלף הראוי

תא שמע פורסין מחצלת על גבי לבנים בשבת דאייתור מבנינא דחזי למזגא עלייהו

תא שמע פורסין מחצלת על גבי אבנים בשבת באבנים מקורזלות דחזיין לבית הכסא

תא שמע פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד התם נמי דאיכא דבש

אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי התינח בימות החמה דאיכא דבש בימות הגשמים מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות אותן שתי חלות מוקצות הן הכא במאי עסקינן שחשב עליהם

אבל לא חשב עליהם מאי אסור אדתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים שחשב עליהן אבל לא חשב עליהם אסור

הכי קאמר אף על פי שחשב עליהן ובלבד שלא יתכוין לצוד

במאי אוקימתא כרבי יהודה דאית ליה מוקצה אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר

ותסברא דרבי שמעון והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

לעולם כולה רבי יהודה היא והכא במאי עסקינן דאית ביה כוי ולא תימא לרבי יהודה ובלבד שלא יתכוין לצוד

אלא אימא ובלבד שלא יעשנה מצודה פשיטא מהו דתימא במינו נצוד אסור שלא במינו נצוד מותר קא משמע לן

רב אשי אמר מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני ביומי ניסן וביומי תשרי דאיכא חמה ואיכא גשמים ואיכא דבש

ונותנין כלי תחת הדלף בשבת תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע

בי רחיא דאביי דלוף אתא לקמיה דרבה אמר ליה זיל עייליה לפוריך להתם דלהוי כגרף של רעי ואפקיה

יתיב אביי וקא קשיא ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר

אמר שמואל גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו

סבור מינה גרף של רעי אגב מנא אין בפני עצמו לא תא שמע דההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי אמר להו רב אשי נקטה בצוציתה ואפקוה

מתני׳ כל שחייבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבין עליו ביום טוב

ואלו הן משום שבות ולא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין

ואלו הן משום רשות לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מיבמין

ואלו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשר

כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד

גמ׳ לא עולין באילן גזרה שמא יתלוש

ולא רוכבין על גבי בהמה גזרה שמא יצא חוץ לתחום שמע מינה תחומין דאורייתא אלא גזרה שמא יחתוך זמורה

ולא שטין על פני המים גזרה שמא יעשה חבית של שייטין

ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין גזרה שמא יתקן כלי שיר

ואלו הן משום רשות לא דנין והא מצוה קעביד לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה

ולא מקדשין והא מצוה קעביד לא צריכא

גלול כלפי מעלה