Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ במרחשוון תשפ״ב | 8 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לח

הדף היום מוקדש ע”י שרה ודני ברלוביץ, לכבוד הולדת נכדתם אביגיל טובה, ביתם של מאיר וחוה סטרמן.

לאחר שהגמרא מוכיחה לשר’ הושעיא אין דין ברירה, היא טענה שכנראה לר’ יוחנן יש ברירה. אבל גם זה נדחה על פי סוגיות אחרות, כולל דינים מדאורייתא וגם מדרבנן. לכן, הם חוזרים ואומרים כי לר’ הושעיה יש דין ברירה ועל אף הקושיות מהדף הקודם, אפשר להגיד שבדיני דאורייתא אין לו ברירה אבל בדרבנן יש ברירה. שמואל פוסק שמי שמפטם שוורים, בגלל שהוא רוצה למכרם ביום טוב לכל מי שיקנה, אפילו מעיר אחרת, הקונה יכול לטלטלו לפי התחום שלו אבל הרועה שמוכר, רק הולך כרגלי אותה העיר. כמה שאלות עולות נגד פיסקאות במשנה מכיוון שהן ברורות מאליהן ולכן למה שהמשנה תצטרך לציין אותן. כשעלה רבי אבא לישראל הוא התפלל שיעשה רושם טוב על הרבנים שם. כשהגיע, הם שאלו אותו שאלה לגבי האישה ששאלה מרכיבים לבצק שלה ורצתה לדעת מדוע המים והמלח אינם מבוטלים בבצק. רבי אבא נתן דוגמא למי שיש לו עשרה קבים של חיטה וקב חיטה של ​​מישהו אחר התערבבו וזה בטוח לא בוטל לכן גם כאן לא. הרבנים בישראל צחקו עליו כי הם טענו שגם לגבי החיטה זה יהיה בטל כי הם רק ר’ יהודה טוען שמין במינו לא בטל אבל חכמים סוברים שזה בטל. רב ספרא הגן על עמדתו של רבי אבא על ידי השוואה למקרה של מי שמוציא צרורות מערימת חיטה של מישהו אחר, הוא נדרש לשלם לו לפי השווי בחטים כי הבעל היה יכול למכור את החיטה עם הצרורות כאילו היו חיטה. מכאן רואים שהצרורות אינם מבוטלים בחטים בגלל שיש להם נפח. אותו דבר ניתן לומר על הבצק – שהמים והמלח מוסיפים נפח ולכן אינם מבוטלים. עם זאת, אביי דוחה את ההשוואה. רב ספרא מנסה לתמוך בטענתו אך אביי ממשיך לדחות אותה. הגמרא חוזרת לענות על שאלת הרבנים בישראל ששאלו את ר’ אבא – מדוע המים והמלח אינם מבוטלים. יש שלוש תשובות לשאלה. אביי אומר גזירה שמא תעשה עיסה בשותפות ותחשוב שמותר להביא את העיסה לפי התחום שלה בלבד. רבא אומר בגלל שלתבלין יש טעם, וטעם לא בטל. רב אשי אומר בגלל שזה דבר שיש לו מתירין.

והוינן בה מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה מזרח ומערב נמי אין ברירה

ואמר רבי יוחנן וכבר בא חכם אלמא לית ליה לרבי יוחנן ברירה

אלא לעולם לא תיפוך וכי לית ליה לרבי אושעיא ברירה בדאורייתא אבל בדרבנן אית ליה

דרש מר זוטרא הלכה כרבי אושעיא

אמר שמואל שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם שור של רועה הרי הוא כרגלי אותה העיר

השואל כלי מחבירו מערב יום טוב פשיטא לא צריכא שלא מסרו לו אלא ביום טוב מהו דתימא לאו ברשותיה אוקמיה קא משמע לן

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן השואל כלי מחבירו מערב יום טוב אף על פי שלא נתנו לו אלא ביום טוב הרי הוא כרגלי השואל

ביום טוב כרגלי המשאיל פשיטא לא צריכא דרגיל ושאיל מיניה מהו דתימא ברשותיה קא מוקים ליה קא משמע לן מימר אמר דלמא משכח איניש אחרינא ואזיל ושאיל מיניה

וכן האשה ששאלה מחברתה כי סליק רבי אבא אמר יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל כי סליק אשכחיה לרבי יוחנן ורבי חנינא בר פפי ורבי זירא ואמרי לה רבי אבהו ורבי שמעון בן פזי ורבי יצחק נפחא ויתבי וקאמרי אמאי ולבטיל מים ומלח לגבי עיסה אמר להו רבי אבא

הרי שנתערב לו קב חטין בעשרה קבין חטין של חבירו יאכל הלה וחדי אחיכו עליה אמר להו גולתיכו שקלי הדור אחיכו עליה

אמר רב אושעיא שפיר עבוד דאחיכו עליה מאי שנא חטין בשעורים דלא קאמר להו דהוה ליה מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בטיל חטין בחטין נמי נהי דלרבי יהודה לא בטיל לרבנן מבטל בטיל

אמר ליה רב ספרא משה שפיר קאמרת ולא שמיע להו הא דאמר רבי חייא קטוספאה משמיה דרב הבורר צרורות מגרנו של חברו חייב לשלם לו דמי חטים

אלמא כילא חסריה הכא נמי כילא חסריה

אמר ליה אביי ולא שני ליה למר בין ממון שיש לו תובעין לממון שאין לו תובעין

אמר ליה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא נבלה בטלה בשחוטה לפי שאי אפשר לשחוטה שתעשה נבלה

שחוטה אינה בטלה בנבלה לפי שאפשר לנבלה שתעשה שחוטה

הכי נמי דכי אית לה בעלים לא בטלה וכי תימא הכי נמי והא תניא אמר רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה אף על פי שאין להם בעלים דומין כמי שיש להם בעלים

אמר ליה מי קא מדמית איסורא לממונא איסורא בטיל ממונא לא בטיל

וטעמא מאי

אביי אמר גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות

רבא אמר תבלין לטעמא עבידי וטעמא לא בטיל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה לח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לח

והוינן בה מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה מזרח ומערב נמי אין ברירה

ואמר רבי יוחנן וכבר בא חכם אלמא לית ליה לרבי יוחנן ברירה

אלא לעולם לא תיפוך וכי לית ליה לרבי אושעיא ברירה בדאורייתא אבל בדרבנן אית ליה

דרש מר זוטרא הלכה כרבי אושעיא

אמר שמואל שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם שור של רועה הרי הוא כרגלי אותה העיר

השואל כלי מחבירו מערב יום טוב פשיטא לא צריכא שלא מסרו לו אלא ביום טוב מהו דתימא לאו ברשותיה אוקמיה קא משמע לן

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן השואל כלי מחבירו מערב יום טוב אף על פי שלא נתנו לו אלא ביום טוב הרי הוא כרגלי השואל

ביום טוב כרגלי המשאיל פשיטא לא צריכא דרגיל ושאיל מיניה מהו דתימא ברשותיה קא מוקים ליה קא משמע לן מימר אמר דלמא משכח איניש אחרינא ואזיל ושאיל מיניה

וכן האשה ששאלה מחברתה כי סליק רבי אבא אמר יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל כי סליק אשכחיה לרבי יוחנן ורבי חנינא בר פפי ורבי זירא ואמרי לה רבי אבהו ורבי שמעון בן פזי ורבי יצחק נפחא ויתבי וקאמרי אמאי ולבטיל מים ומלח לגבי עיסה אמר להו רבי אבא

הרי שנתערב לו קב חטין בעשרה קבין חטין של חבירו יאכל הלה וחדי אחיכו עליה אמר להו גולתיכו שקלי הדור אחיכו עליה

אמר רב אושעיא שפיר עבוד דאחיכו עליה מאי שנא חטין בשעורים דלא קאמר להו דהוה ליה מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בטיל חטין בחטין נמי נהי דלרבי יהודה לא בטיל לרבנן מבטל בטיל

אמר ליה רב ספרא משה שפיר קאמרת ולא שמיע להו הא דאמר רבי חייא קטוספאה משמיה דרב הבורר צרורות מגרנו של חברו חייב לשלם לו דמי חטים

אלמא כילא חסריה הכא נמי כילא חסריה

אמר ליה אביי ולא שני ליה למר בין ממון שיש לו תובעין לממון שאין לו תובעין

אמר ליה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא נבלה בטלה בשחוטה לפי שאי אפשר לשחוטה שתעשה נבלה

שחוטה אינה בטלה בנבלה לפי שאפשר לנבלה שתעשה שחוטה

הכי נמי דכי אית לה בעלים לא בטלה וכי תימא הכי נמי והא תניא אמר רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה אף על פי שאין להם בעלים דומין כמי שיש להם בעלים

אמר ליה מי קא מדמית איסורא לממונא איסורא בטיל ממונא לא בטיל

וטעמא מאי

אביי אמר גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות

רבא אמר תבלין לטעמא עבידי וטעמא לא בטיל

גלול כלפי מעלה