Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ במרחשוון תשפ״ב | 9 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה לט – שבת ג’ בחשון

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש לעילוי נשמת הרב עובדיה יוסף, עובדיה יוסף בן יעקב זצ”ל.

לר’ יהודה, אם משאילים רק מים לבצק, אין צורך להגביל את האוכל בתוך התחום של בעל המים. עם זאת, מלח כן יגביל את האוכל. כיצד דבריו מסתדרים עם מקורות תנאיים אחרים – אחד אומר שמלח מתבטל ולכן לא מוגבל ואחר אומר שמים אינם מבוטלים, ושניהם נאמרים בשמו של רבי יהודה. הגמרא פותרת סתירות אלו בכך שהיא מסבירה כי המלח בכל מקור מתייחס לסוג שונה של מלח והתבשיל המבושל במים מתייחס לסוגים שונים של רטבים (פחות או יותר נוזלי). ישנם חמישה מקרים שבהם מבדילים בין גחלים לשלהבת כי גחלת יש בו ממש ושלהבת אין בו ממש. נשוא המקרים הם: גבולות התחום, מעילה בהקדש, שימוש בחפץ שעבדו אתו עבודה זרה, הוצאה לרשות הרבים ומודר הנאה מחברו. עניין הוצאה המוזכרת במשנה סותר מקורות שאומרים כי אדם חייב על הוצאת שלהבת. התגובה היא שאדם אחראי אם השלהבת מחוברת לשבב עץ או כלי. אם לוקחים מים מהבור, כמה רחוק אפשר לקחת את המים? הדין שונה בסוגים שונים של בורות – פרטי, ציבורי, אלה שנבנו על הכביש מבבל לישראל לאלה שנוסעים בדרך זו כדי להגיע לישראל (עולי בבל). הגמרא מבחינה בין מים המכונסים למים הזורמים. אם היו שואבים מים של עולי בבל למישהו אחר, רב נחמן ורב ששת חולקים על השאלה אם זה יוגבל על ידי האדם ששאב את המים או האדם שבעבורו הם נשאבו. הגמרא מציעה תחילה שהוויכוח מבוסס על האם בור עולי בבל הוא נחשב כהפקר או כבור של שותפות בין כולם. לפי זה, שיטת רב נחמן מבוססת על בור של שותפות. אך זה נדחה על ידי מקורות תנאיים אחרים שמתוכם אפשר להוכיח שבור עולי בבל נידונים בו כהפקר ולא כבורות של שותפות. לכן מסבירים את המחלוקת בצורה אחרת – אם מוצאים מציאה ולוקחים לחבר, מכיוון שלא מועיל קנין בעד האחר (לפי הדין זה ככה – אי אפשר לזכות מישהו אחר במציאה), האם הוא קונה אותו לעצמו או לא. אם פירותיו היו בעיר אחרת, באילו נסיבות היה אפשר להכניס אותם לעיר?

ורב אשי אמר משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל

רבי יהודה פוטר במים מים אין מלח לא והא תניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדרה לא קשיא הא במלח סדומית הא במלח אסתרוקנית

והתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדרה מפני רוטבה לא קשיא הא בעבה הא ברכה

מתני׳ הגחלת כרגלי הבעלים ושלהבת בכל מקום גחלת של הקדש מועלין בה ושלהבת לא נהנין ולא מועלין המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור

גמ׳ תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בגחלת הגחלת כרגלי הבעלים ושלהבת בכל מקום גחלת של הקדש מועלין בה ושלהבת לא נהנין ולא מועלין גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו

מאי שנא שלהבת עבודה זרה דשריא ומאי שנא דהקדש דאסירא עבודה זרה דמאיסה ובדילי אינשי מינה לא גזרו בה רבנן הקדש דלא מאיס ולא בדילי אינשי מיניה גזרו ביה רבנן

המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור והא תניא המוציא שלהבת כל שהוא חייב אמר רב ששת כגון שהוציאו בקיסם

ותיפוק ליה משום קיסם בדלית ליה שעורא דתנן המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה

אביי אמר כגון דשייפיה מנא משחא ואתלי ביה נורא ותיפוק ליה משום מנא בחספא

ותיפוק ליה משום חספא בדלית ליה שעורא דתנן חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי רבי יהודה

אלא הא דתנן המוציא שלהבת פטור היכי משכחת לה כגון דאדייה אדויי לרשות הרבים

מתני׳ בור של יחיד כרגלי היחיד ושל אנשי אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא

גמ׳ רמי ליה רבא לרב נחמן תנן בור של יחיד כרגלי היחיד ורמינהו נהרות המושכין ומעינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם אמר (רבא) הכא במאי עסקינן במכונסין ואתמר נמי אמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל במכונסין

ושל עולי בבל כרגלי הממלא אתמר מילא ונתן לחבירו רב נחמן אמר כרגלי מי שנתמלאו לו רב ששת אמר כרגלי הממלא

במאי קא מיפלגי מר סבר בירא דהפקרא הוא ומר סבר בירא דשותפי הוא

איתיביה רבא לרב נחמן הריני עליך חרם המודר אסור

הרי אתה עלי חרם הנודר אסור הריני עליך ואתה עלי שניהם אסורים זה בזה ומותרין בשל עולי בבל ואסורין בשל אותה העיר

ואלו הן דברים של עולי בבל הר הבית הלשכות והעזרות ובור של אמצע הדרך ואלו הן של אותה העיר הרחוב ובית הכנסת ובית המרחץ

ואי אמרת בירא דשותפי הוא אמאי מותר והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר לרחוץ בבור

לרחוץ הכי נמי והכא במאי עסקינן למלאות מר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא

וסבר רב נחמן יש ברירה והתנן האחין השותפין כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה

וכשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון

ואמר רב ענן לא שנו אלא שחלקו גדים כנגד טלאים וטלאים כנגד גדים

אבל חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אומר זהו חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורב נחמן אמר אפילו חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

אלא דכולי עלמא בירא דהפקרא היא אלא הכא במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי מר סבר קנה ומר סבר לא קנה

מתני׳ מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר להביא אצלו מפירותיו לא יביאו לו ואם ערב הוא פירותיו כמוהו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

ביצה לט – שבת ג’ בחשון

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה לט – שבת ג’ בחשון

ורב אשי אמר משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל

רבי יהודה פוטר במים מים אין מלח לא והא תניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדרה לא קשיא הא במלח סדומית הא במלח אסתרוקנית

והתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדרה מפני רוטבה לא קשיא הא בעבה הא ברכה

מתני׳ הגחלת כרגלי הבעלים ושלהבת בכל מקום גחלת של הקדש מועלין בה ושלהבת לא נהנין ולא מועלין המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור

גמ׳ תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בגחלת הגחלת כרגלי הבעלים ושלהבת בכל מקום גחלת של הקדש מועלין בה ושלהבת לא נהנין ולא מועלין גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו

מאי שנא שלהבת עבודה זרה דשריא ומאי שנא דהקדש דאסירא עבודה זרה דמאיסה ובדילי אינשי מינה לא גזרו בה רבנן הקדש דלא מאיס ולא בדילי אינשי מיניה גזרו ביה רבנן

המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור והא תניא המוציא שלהבת כל שהוא חייב אמר רב ששת כגון שהוציאו בקיסם

ותיפוק ליה משום קיסם בדלית ליה שעורא דתנן המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה

אביי אמר כגון דשייפיה מנא משחא ואתלי ביה נורא ותיפוק ליה משום מנא בחספא

ותיפוק ליה משום חספא בדלית ליה שעורא דתנן חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי רבי יהודה

אלא הא דתנן המוציא שלהבת פטור היכי משכחת לה כגון דאדייה אדויי לרשות הרבים

מתני׳ בור של יחיד כרגלי היחיד ושל אנשי אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא

גמ׳ רמי ליה רבא לרב נחמן תנן בור של יחיד כרגלי היחיד ורמינהו נהרות המושכין ומעינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם אמר (רבא) הכא במאי עסקינן במכונסין ואתמר נמי אמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל במכונסין

ושל עולי בבל כרגלי הממלא אתמר מילא ונתן לחבירו רב נחמן אמר כרגלי מי שנתמלאו לו רב ששת אמר כרגלי הממלא

במאי קא מיפלגי מר סבר בירא דהפקרא הוא ומר סבר בירא דשותפי הוא

איתיביה רבא לרב נחמן הריני עליך חרם המודר אסור

הרי אתה עלי חרם הנודר אסור הריני עליך ואתה עלי שניהם אסורים זה בזה ומותרין בשל עולי בבל ואסורין בשל אותה העיר

ואלו הן דברים של עולי בבל הר הבית הלשכות והעזרות ובור של אמצע הדרך ואלו הן של אותה העיר הרחוב ובית הכנסת ובית המרחץ

ואי אמרת בירא דשותפי הוא אמאי מותר והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר לרחוץ בבור

לרחוץ הכי נמי והכא במאי עסקינן למלאות מר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא

וסבר רב נחמן יש ברירה והתנן האחין השותפין כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה

וכשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון

ואמר רב ענן לא שנו אלא שחלקו גדים כנגד טלאים וטלאים כנגד גדים

אבל חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אומר זהו חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

ורב נחמן אמר אפילו חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך

אלא דכולי עלמא בירא דהפקרא היא אלא הכא במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי מר סבר קנה ומר סבר לא קנה

מתני׳ מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר להביא אצלו מפירותיו לא יביאו לו ואם ערב הוא פירותיו כמוהו

גלול כלפי מעלה