Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ במרחשוון תשפ״ב | 10 אוקטובר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

ביצה מ – סיום מסכת ביצה

אם רוצים לתת לאורחים אוכל לקחת הביתה, האוכל יוגבל על ידי התחום של המארח, אלא אם כן הוא מקנה את זה למשהו אחר לפני יום לזכות בעברם. הגמרא מביאה מחלוקת בין רב ושמואל בנוגע למי שנותן פירות לאחר לשמור – על פי מי קובעים את התחום? הבעלים או השומר? האם דעתם תואמת את דעתם במקרה של נזקי ממון? או שהמקרים אינם דומים? הגמרא מעלה מספר קושיות על דעתו של רב מהמקרים במשנתנו ומתרצת אותם. היה נתח בשר שנתלה לאורח על דלת. רב הונא קבע כי הדבר תלוי אם הוא הוצב שם על ידי האורח או בעל הפונדק. הגמרא מטילה ספק בשני חלקי פסיקתו ולבסוף הגמרא מסיקה כי הנושא לא קשור לתחום אלא לשאלת בשר שנתעלם מן העין – באיזה מקרה חוששים שמא זה התחלף אם בשר לא כשרה? לפי המשנה אפשר להשקות ולשחוט חיות ביתיות אך לא מדבריות. מדוע היה משקין את החיות? רבי יהודה הנשיא וחכמים חולקים על אילו בעלי חיים נכללים לאיזו קטגוריה. אפשר להסיק מכאן שרבי יהודה הנשיא חושב שיש דיני מוקצה. אך זה עומד בסתירה עם דבריו בתשובתו לשאלה על דעתו של רבי שמעון על תמרים שלא יבשילו על עץ והכניסו אותם לסל להבשיל – לדבריו הם אינם מוקצים כי אין מוקצה מלבד תאנים וענבים שהוא שם להתייבש. הגמרא מציעה שלוש תשובות.

מזל טוב! לטקסט ההדרן לחצו כאן.

לסיום המלא לחצו כאן.

מי שזמן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זכה להם מנותיהם מערב יום טוב

גמ׳ אתמר המפקיד פירות אצל חבירו רב אמר כרגלי מי שהפקידו לו ושמואל אמר כרגלי המפקיד לימא רב ושמואל דאזדו לטעמייהו דתנן אם הכניס ברשות בעל החצר חייב רבי אומר לעולם אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור

ואמר רב הונא אמר רב הלכה כדברי חכמים ושמואל אמר הלכה כרבי לימא רב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי

אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם אלא דבסתמא לא קביל עליה נטירותא אבל הכא הא קביל עליה נטירותא

ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דניחא ליה לאיניש דניקום תוריה ברשותיה דבעל חצר דאי מזיק ליה לא מיחייב אבל הכא מי ניחא ליה לאיניש דליקום פיריה ברשותיה דחבריה

תנן ואם ערב הוא פירותיו כמוהו ואי אמרת כרגלי מי שהפקידו אצלו כי ערב הוא מאי הוי אמר רב הונא אמרי בי רב כגון שיחד לו קרן זוית

תא שמע מי שזמן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זכה להם מנותיהם מערב יום טוב ואי אמרת כרגלי מי שהפקידו אצלו כי זכה להם על ידי אחר מאי הוי הכי נמי כיון שזכה להם על ידי אחר כמי שיחד לו קרן זוית דמי

ואיבעית אימא זכה שאני

רב חנא בר חנילאי תלא בשרא בעברא דדשא אתא לקמיה דרב הונא אמר ליה אי את תלית זיל שקיל ואי אינהו תלו לך לא תשקול

ואי איהו תלא מי שקיל והא רב הונא תלמיד דרב הוה ואמר רב כרגלי מי שהפקידו אצלו שאני עברא דדשא דכמי שיחד לו קרן זוית דמי

אמר ליה רב הלל לרב אשי ואי אינהו תלו ליה לא שקיל והאמר שמואל שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם

אמר ליה רבינא לרב אשי ואי אינהו תלו ליה לא שקיל והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי דוסא אמר ליה רב אשי לרב כהנא ואי אינהו תלו ליה לא שקיל והתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים

אלא שאני רב חנא בר חנילאי דגברא רבה הוא וטריד בשמעתיה והכי קאמר ליה אי את תלית אית לך סימנא בגוויה ולא מסחת דעתך מניה זיל שקול ואי אינהו תלו לך מסחת דעתך ולא תשקול

מתני׳ אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות אלו הן בייתות הלנות בעיר מדבריות הלנות באפר

גמ׳ למה לי למימר משקין ושוחטין מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דלשקי אינש בהמתו והדר לשחוט משום סרכא דמשכא

תנו רבנן אלו הן מדבריות ואלו הן בייתות מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ברביעה ראשונה ואלו הן בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום רבי אומר אלו ואלו בייתות הן אלא אלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים

ומי אית ליה לרבי מוקצה והא בעא מיניה רבי שמעון בר רבי מרבי פצעילי תמרה לרבי שמעון מהו אמר ליה אין מוקצה לרבי שמעון

אלא גרוגרות וצמוקין בלבד

איבעית אימא הני נמי כגרוגרות וצמוקין דמי ואיבעית אימא לדבריו דרבי שמעון קאמר וליה לא סבירא ליה

ואיבעית אימא לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי אין מוקצה אלא לדידכו אודו לי מיהת היכא דיוצאות ורועות בפסח ונכנסות ברביעה ראשונה דבייתות הן ואמרו ליה רבנן לא מדבריות הן

הדרן עלך משילין פירות וסליקא מסכת ביצה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

Siyum Beitzah (Facebook Event Cover)

סיום מסכת ביצה

מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו לסיום מסכת ביצה של הדרן! בואו ללמוד, להקשיב, ולחגוג יחד עוד אבן דרך חשובה במסע הדף היומי. הסיום התקיים ביום ראשון, אור לה׳ בחשבן, 10.10. מה בתכנית? הדף האחרון עם הרבנית מישל פרבר קרן רוזנברג – לה’ או לכם – מה העיקר ביום טוב? ד”ר ענת קוטנר – תובנות מהמסכת מסיימת…

ביצה מ – סיום מסכת ביצה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה מ – סיום מסכת ביצה

מי שזמן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זכה להם מנותיהם מערב יום טוב

גמ׳ אתמר המפקיד פירות אצל חבירו רב אמר כרגלי מי שהפקידו לו ושמואל אמר כרגלי המפקיד לימא רב ושמואל דאזדו לטעמייהו דתנן אם הכניס ברשות בעל החצר חייב רבי אומר לעולם אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור

ואמר רב הונא אמר רב הלכה כדברי חכמים ושמואל אמר הלכה כרבי לימא רב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי

אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם אלא דבסתמא לא קביל עליה נטירותא אבל הכא הא קביל עליה נטירותא

ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דניחא ליה לאיניש דניקום תוריה ברשותיה דבעל חצר דאי מזיק ליה לא מיחייב אבל הכא מי ניחא ליה לאיניש דליקום פיריה ברשותיה דחבריה

תנן ואם ערב הוא פירותיו כמוהו ואי אמרת כרגלי מי שהפקידו אצלו כי ערב הוא מאי הוי אמר רב הונא אמרי בי רב כגון שיחד לו קרן זוית

תא שמע מי שזמן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זכה להם מנותיהם מערב יום טוב ואי אמרת כרגלי מי שהפקידו אצלו כי זכה להם על ידי אחר מאי הוי הכי נמי כיון שזכה להם על ידי אחר כמי שיחד לו קרן זוית דמי

ואיבעית אימא זכה שאני

רב חנא בר חנילאי תלא בשרא בעברא דדשא אתא לקמיה דרב הונא אמר ליה אי את תלית זיל שקיל ואי אינהו תלו לך לא תשקול

ואי איהו תלא מי שקיל והא רב הונא תלמיד דרב הוה ואמר רב כרגלי מי שהפקידו אצלו שאני עברא דדשא דכמי שיחד לו קרן זוית דמי

אמר ליה רב הלל לרב אשי ואי אינהו תלו ליה לא שקיל והאמר שמואל שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם

אמר ליה רבינא לרב אשי ואי אינהו תלו ליה לא שקיל והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי דוסא אמר ליה רב אשי לרב כהנא ואי אינהו תלו ליה לא שקיל והתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים

אלא שאני רב חנא בר חנילאי דגברא רבה הוא וטריד בשמעתיה והכי קאמר ליה אי את תלית אית לך סימנא בגוויה ולא מסחת דעתך מניה זיל שקול ואי אינהו תלו לך מסחת דעתך ולא תשקול

מתני׳ אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות אלו הן בייתות הלנות בעיר מדבריות הלנות באפר

גמ׳ למה לי למימר משקין ושוחטין מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דלשקי אינש בהמתו והדר לשחוט משום סרכא דמשכא

תנו רבנן אלו הן מדבריות ואלו הן בייתות מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ברביעה ראשונה ואלו הן בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום רבי אומר אלו ואלו בייתות הן אלא אלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים

ומי אית ליה לרבי מוקצה והא בעא מיניה רבי שמעון בר רבי מרבי פצעילי תמרה לרבי שמעון מהו אמר ליה אין מוקצה לרבי שמעון

אלא גרוגרות וצמוקין בלבד

איבעית אימא הני נמי כגרוגרות וצמוקין דמי ואיבעית אימא לדבריו דרבי שמעון קאמר וליה לא סבירא ליה

ואיבעית אימא לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי אין מוקצה אלא לדידכו אודו לי מיהת היכא דיוצאות ורועות בפסח ונכנסות ברביעה ראשונה דבייתות הן ואמרו ליה רבנן לא מדבריות הן

הדרן עלך משילין פירות וסליקא מסכת ביצה

גלול כלפי מעלה