Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בניסן תשע״ד | 4 אפריל 2014
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

ביצה ה


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה

ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

אמר רבה מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה מותרת דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום

אמר ליה אביי והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ביצה אסורה אמר ליה אמינא לך אנא רבן יוחנן בן זכאי ואת אמרת לי רב ושמואל

ולרב ושמואל קשיא מתניתין לא קשיא הא לן והא להו

ורב יוסף אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא הוי דבר שבמנין וכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

אמר רב יוסף מנא אמינא לה דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואומר במשך היבל המה יעלו בהר

(ותניא) כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד וזו היא תחומה (עלת) מן (הצפון) ועקרבת מן (הדרום) לוד מן המערב וירדן מן המזרח

ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מה טעם כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות

ותניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי

ובקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי

טעמא דנמנו הא לא נמנו לא

מאי ואומר הכי קאמר מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה לך אמור להם שובו לכם לאהליכם למה לי שמע מינה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

וכי תימא למצות עונה הוא דאתא תא שמע במשך היבל המה יעלו בהר

מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשך היבל למה לי שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא תא שמע כרם רבעי והא כרם רבעי דרבנן וקאמרי ליה כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו

וכי תימא ביצה נמי אמנו עלה רבן יוחנן בן זכאי ושריוה כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו

אמר ליה אביי אטו ביצה במנין מי הואי ביצה בעדות תליא מלתא אתסר עדות אתסר ביצה אשתרי עדות אשתרי ביצה

רב אדא ורב שלמן תרוייהו מבי כלוחית אמרי אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן והשתא קדושה אחת היא

אי הכי עדות נמי לא נקבל מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו השתא נמי נקבל

הכי השתא התם עדות מסורה לבית דין ביצה לכל מסורה

רבא אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

ואמר רבא הלכתא כותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

להעמיק בדף

דף משלהן- 81

ביצה – יום טוב : דף משלהן 81

פותחים את מסכת ביצה: למה קוראים לה ככה? ומה ההבדלים בין שבת ויום טוב?  

ביצה ה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

ביצה ה

ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה

ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

אמר רבה מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה מותרת דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום

אמר ליה אביי והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ביצה אסורה אמר ליה אמינא לך אנא רבן יוחנן בן זכאי ואת אמרת לי רב ושמואל

ולרב ושמואל קשיא מתניתין לא קשיא הא לן והא להו

ורב יוסף אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא הוי דבר שבמנין וכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

אמר רב יוסף מנא אמינא לה דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואומר במשך היבל המה יעלו בהר

(ותניא) כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד וזו היא תחומה (עלת) מן (הצפון) ועקרבת מן (הדרום) לוד מן המערב וירדן מן המזרח

ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מה טעם כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות

ותניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי

ובקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי

טעמא דנמנו הא לא נמנו לא

מאי ואומר הכי קאמר מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה לך אמור להם שובו לכם לאהליכם למה לי שמע מינה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

וכי תימא למצות עונה הוא דאתא תא שמע במשך היבל המה יעלו בהר

מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשך היבל למה לי שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא תא שמע כרם רבעי והא כרם רבעי דרבנן וקאמרי ליה כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו

וכי תימא ביצה נמי אמנו עלה רבן יוחנן בן זכאי ושריוה כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו

אמר ליה אביי אטו ביצה במנין מי הואי ביצה בעדות תליא מלתא אתסר עדות אתסר ביצה אשתרי עדות אשתרי ביצה

רב אדא ורב שלמן תרוייהו מבי כלוחית אמרי אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן והשתא קדושה אחת היא

אי הכי עדות נמי לא נקבל מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו השתא נמי נקבל

הכי השתא התם עדות מסורה לבית דין ביצה לכל מסורה

רבא אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

ואמר רבא הלכתא כותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא

גלול כלפי מעלה