הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
ביצה ה
הדף היום מוקדש לזכר שאול בן קיש, שאול המלך, וגרשון חיים אלטר בן שאול, גורג' רוזנברג, אבא של רונה פלונקה.
ביצה שנולדה ביום טוב הראשון של ראש השנה – האם מותרת ביום השני? האם שני ימים טובים של ראש השנה הם קדושה אחת או שתי קדושות? רב ושמואל אוסרים את הביצה. להבנתם, מכיון שתקנו בזמן המקדש שלא יקבלו עדים מן המנחה ולמעלה, ראש השנה לפעמים היה יומיים לא משום ספק אלא משום שתקנו חכמים ששני ימים אלו יהיה קודש ודאי (במקרה שבאו עדים מן המנחה). אם כן, הם נחשבים כקדושה אחת וביצה שנולדה בראשון, אסורה בשני. רבה מציין שלאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי, לאחר החורבן, שיקבלו עדים לאחר המנחה, זה חזר להיות עניין של ספק וביצה שנולדה בראשון, מותרת השני. הגמרא מביאה עוד שלוש דעות – של רב יוסף, רב אדא ורב שלמן, ורבא שלמרות תקנת רבן יוחנן בן זכאי, ביצה אסורה. לפי רב יוסף, אסורה כי דבר שבמנין צריך מניין להתירו ורבן יוחנן בן זכאי שינה את עניין קביעת התאריך אבל לא את היתר הביצה. מאיפה לרב יוסף שדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו? רב אדא ורב שלמן אוסרים משום שמהרה יבנה בית המקדש ונחזור לתקנה הקודמת שלא מקבלים עדים מן המנחה ולמעלה, ואז שוב שני ימים טובים של ראש השנה יהיו קדושה אחת ואנשים יטעו ויחשבו שהביצה עדיין מותרת כמו שהיה בשנה שלפניה. ועל כן יש לאסור גם עכשיו. רבא אוסר משום שרבן יוחנן בן זכאי רק תיקן תקנתו לגבי התאריך אבל עדיין תקנה ראשונה נשארת שנהגו שני ימים טובים כקדושה אחת שמא באו עדים מן המנחה. רבא קבע שפוסקים כרב בשלושה מקרים בעניין ביצה ואחד מהם זה במקרה הנ"ל, ביצה שנולדה ביו"ט ראשון של ראש השנה אסורה ביום השני.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה
ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש
אמר רבה מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה מותרת דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום
אמר ליה אביי והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ביצה אסורה אמר ליה אמינא לך אנא רבן יוחנן בן זכאי ואת אמרת לי רב ושמואל
ולרב ושמואל קשיא מתניתין לא קשיא הא לן והא להו
ורב יוסף אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא הוי דבר שבמנין וכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואומר במשך היבל המה יעלו בהר
(ותניא) כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד וזו היא תחומה (עלת) מן (הצפון) ועקרבת מן (הדרום) לוד מן המערב וירדן מן המזרח
ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מה טעם כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות
ותניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי
ובקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי
טעמא דנמנו הא לא נמנו לא
מאי ואומר הכי קאמר מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה לך אמור להם שובו לכם לאהליכם למה לי שמע מינה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
וכי תימא למצות עונה הוא דאתא תא שמע במשך היבל המה יעלו בהר
מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשך היבל למה לי שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא תא שמע כרם רבעי והא כרם רבעי דרבנן וקאמרי ליה כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו
וכי תימא ביצה נמי אמנו עלה רבן יוחנן בן זכאי ושריוה כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו
אמר ליה אביי אטו ביצה במנין מי הואי ביצה בעדות תליא מלתא אתסר עדות אתסר ביצה אשתרי עדות אשתרי ביצה
רב אדא ורב שלמן תרוייהו מבי כלוחית אמרי אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן והשתא קדושה אחת היא
אי הכי עדות נמי לא נקבל מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו השתא נמי נקבל
הכי השתא התם עדות מסורה לבית דין ביצה לכל מסורה
רבא אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש
ואמר רבא הלכתא כותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
ביצה ה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה
ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש
אמר רבה מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה מותרת דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום
אמר ליה אביי והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ביצה אסורה אמר ליה אמינא לך אנא רבן יוחנן בן זכאי ואת אמרת לי רב ושמואל
ולרב ושמואל קשיא מתניתין לא קשיא הא לן והא להו
ורב יוסף אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא הוי דבר שבמנין וכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואומר במשך היבל המה יעלו בהר
(ותניא) כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד וזו היא תחומה (עלת) מן (הצפון) ועקרבת מן (הדרום) לוד מן המערב וירדן מן המזרח
ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מה טעם כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות
ותניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי
ובקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי
טעמא דנמנו הא לא נמנו לא
מאי ואומר הכי קאמר מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה לך אמור להם שובו לכם לאהליכם למה לי שמע מינה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
וכי תימא למצות עונה הוא דאתא תא שמע במשך היבל המה יעלו בהר
מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשך היבל למה לי שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא תא שמע כרם רבעי והא כרם רבעי דרבנן וקאמרי ליה כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו
וכי תימא ביצה נמי אמנו עלה רבן יוחנן בן זכאי ושריוה כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו
אמר ליה אביי אטו ביצה במנין מי הואי ביצה בעדות תליא מלתא אתסר עדות אתסר ביצה אשתרי עדות אשתרי ביצה
רב אדא ורב שלמן תרוייהו מבי כלוחית אמרי אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן והשתא קדושה אחת היא
אי הכי עדות נמי לא נקבל מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו השתא נמי נקבל
הכי השתא התם עדות מסורה לבית דין ביצה לכל מסורה
רבא אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש
ואמר רבא הלכתא כותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא
