הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
ביצה ח
זה הדף של היום השני של ראש השנה. לצפייה בדף של היום הראשון, לחצו כאן.
לצפייה בדף של יום שני, ביצה ו לחצו כאן.
הגמרא דנה בפרטי דינים של כיסוי הדם ביום טוב ודיני מוקצה בעפר.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
בעפר תיחוח
והא קא עביד גומא כדרבי אבא דאמר רבי אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה:
שאפר כירה מוכן הוא: אפר כירה מאן דכר שמיה אמר רבה הכי קאמר ואפר כירה מוכן הוא
אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא שהוסק מערב יום טוב אבל הוסק ביום טוב אסור ואם ראוי לצלות בו ביצה מותר
תניא נמי הכי כשאמרו אפר כירה מוכן הוא לא אמרו אלא שהוסק מערב יום טוב אבל הוסק ביום טוב אסור ואם ראוי לצלות בו ביצה מותר
הכניס עפר לגנתו ולחורבתו מותר לכסות בו ואמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו
דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שייחד לו קרן זוית
מיתיבי כוי אין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו ואי איתא לכסייה כדרב יהודה
ולטעמיך לכסייה באפר כירה או בדקר נעוץ אלא דלית ליה הכא נמי דלית ליה
אי הכי מאי איריא ספק אפילו ודאי נמי לא
לא מבעיא קאמר לא מבעיא ודאי דלא לשחוט אבל ספק אימא משום שמחת יום טוב לשחוט ולא לכסייה קא משמע לן
והא מדקתני סיפא ואם שחטו אין מכסין את דמו מכלל (דרישא) בדאית ליה עסקינן
אלא אמר רבה אפר כירה מוכן לודאי ואין מוכן לספק
לספק מאי טעמא לא דקא עביד גומא ודאי נמי קא עביד גומא אלא כדרבי אבא הכא נמי כדרבי אבא
אלא ספק מאי טעמא דלמא עביד כתישה ודאי נמי נגזור משום כתישה ודאי כי קא עביד כתישה אתי עשה ודחי את לא תעשה
אימר דאמרינן אתי עשה ודחי את לא תעשה כגון מילה בצרעת אי נמי סדין בציצית
דבעידנא דקא מעקר לאו קא מוקים לעשה הכא בעידנא דקא מעקר לאו לא מוקים עשה הא לא קשיא דבהדי דכתיש קא מכסי
סוף סוף יום טוב עשה ולא תעשה הוא ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה
אלא אמר רבא אפר כירה דעתו לודאי ואין דעתו לספק
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה
נהרבלאי אמרי אפילו הכניס עפר לכסות בו דם צפור מותר לכסות בו צואה
אמרי במערבא פליגי בה רבי יוסי בר חמא ורבי זירא ואמרי לה רבא בריה דרב יוסף בר חמא ורבי זירא חד אמר כוי הרי הוא כצואה וחד אמר כוי אינו כצואה
תסתיים דרבא הוא דאמר כוי הרי הוא כצואה דאמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה תסתיים
רמי בריה דרב ייבא אמר כוי היינו טעמא דלא מכסינן גזירה משום התרת חלבו
אי הכי אפילו בחול נמי בחול אמרי לנקר חצרו הוא צריך
שחט באשפה מאי איכא למימר בא לימלך מאי איכא למימר
אלא בחול [אי נמי] מספקא אמרי ליה רבנן זיל טרח וכסי ביום טוב אי מספקא מי אמרי ליה רבנן זיל טרח וכסי
תני רבי זירא לא כוי בלבד אמרו אלא אפילו שחט בהמה חיה ועוף ונתערבו דמן זה בזה אסור לכסותו ביום טוב
אמר רבי יוסי בר יאסיניאה לא שנו אלא שאין יכול לכסותו בדקירה אחת אבל יכול לכסותו בדקירה אחת מותר
פשיטא מהו דתימא נגזר דקירה אחת אטו שתי דקירות קא משמע לן
אמר רבה שחט צפור מערב יום טוב אין מכסין אותו ביום טוב
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
ביצה ח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
בעפר תיחוח
והא קא עביד גומא כדרבי אבא דאמר רבי אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה:
שאפר כירה מוכן הוא: אפר כירה מאן דכר שמיה אמר רבה הכי קאמר ואפר כירה מוכן הוא
אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא שהוסק מערב יום טוב אבל הוסק ביום טוב אסור ואם ראוי לצלות בו ביצה מותר
תניא נמי הכי כשאמרו אפר כירה מוכן הוא לא אמרו אלא שהוסק מערב יום טוב אבל הוסק ביום טוב אסור ואם ראוי לצלות בו ביצה מותר
הכניס עפר לגנתו ולחורבתו מותר לכסות בו ואמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו
דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שייחד לו קרן זוית
מיתיבי כוי אין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו ואי איתא לכסייה כדרב יהודה
ולטעמיך לכסייה באפר כירה או בדקר נעוץ אלא דלית ליה הכא נמי דלית ליה
אי הכי מאי איריא ספק אפילו ודאי נמי לא
לא מבעיא קאמר לא מבעיא ודאי דלא לשחוט אבל ספק אימא משום שמחת יום טוב לשחוט ולא לכסייה קא משמע לן
והא מדקתני סיפא ואם שחטו אין מכסין את דמו מכלל (דרישא) בדאית ליה עסקינן
אלא אמר רבה אפר כירה מוכן לודאי ואין מוכן לספק
לספק מאי טעמא לא דקא עביד גומא ודאי נמי קא עביד גומא אלא כדרבי אבא הכא נמי כדרבי אבא
אלא ספק מאי טעמא דלמא עביד כתישה ודאי נמי נגזור משום כתישה ודאי כי קא עביד כתישה אתי עשה ודחי את לא תעשה
אימר דאמרינן אתי עשה ודחי את לא תעשה כגון מילה בצרעת אי נמי סדין בציצית
דבעידנא דקא מעקר לאו קא מוקים לעשה הכא בעידנא דקא מעקר לאו לא מוקים עשה הא לא קשיא דבהדי דכתיש קא מכסי
סוף סוף יום טוב עשה ולא תעשה הוא ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה
אלא אמר רבא אפר כירה דעתו לודאי ואין דעתו לספק
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה
נהרבלאי אמרי אפילו הכניס עפר לכסות בו דם צפור מותר לכסות בו צואה
אמרי במערבא פליגי בה רבי יוסי בר חמא ורבי זירא ואמרי לה רבא בריה דרב יוסף בר חמא ורבי זירא חד אמר כוי הרי הוא כצואה וחד אמר כוי אינו כצואה
תסתיים דרבא הוא דאמר כוי הרי הוא כצואה דאמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה תסתיים
רמי בריה דרב ייבא אמר כוי היינו טעמא דלא מכסינן גזירה משום התרת חלבו
אי הכי אפילו בחול נמי בחול אמרי לנקר חצרו הוא צריך
שחט באשפה מאי איכא למימר בא לימלך מאי איכא למימר
אלא בחול [אי נמי] מספקא אמרי ליה רבנן זיל טרח וכסי ביום טוב אי מספקא מי אמרי ליה רבנן זיל טרח וכסי
תני רבי זירא לא כוי בלבד אמרו אלא אפילו שחט בהמה חיה ועוף ונתערבו דמן זה בזה אסור לכסותו ביום טוב
אמר רבי יוסי בר יאסיניאה לא שנו אלא שאין יכול לכסותו בדקירה אחת אבל יכול לכסותו בדקירה אחת מותר
פשיטא מהו דתימא נגזר דקירה אחת אטו שתי דקירות קא משמע לן
אמר רבה שחט צפור מערב יום טוב אין מכסין אותו ביום טוב
