הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י איימי כהן לע"נ אביה, פרופסור דב זלוטניק, אשר לימד את חמשת בנותיו את האהבה ללימוד.
- The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.
בכורות טז
מה אפשר לעשות עם וולד שאמו קיבלה מום לאחר ההקדש? האם יש פתרון? מה לגבי תמורה של אותה בהמה? המקבל בהמה מגוי כדי להוליד וולדות ומסכים להחזיר את הבהמה לשווי שלה מתחילת העסק ולהתחלק בוולדות, האם הבהמה, הוולדות, וולדי הוולדות חייבים בבכורה או פטורים? האם העכו”ם נחשב קשור לבהמות? האם ההלכה הזאת סותרת משנה אחרת בבא מציעא בעניין ריבית?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
לאתויי חלבו
אמר מר אין נפדין תמימין ואין מתפיסן לכל זבח שירצה תמימים הוא דלא מיפרקי הא בעלי מומין מיפרקי לכל שירצה הוא דאין מתפיסן הא לאותו זבח מתפיסן
היכי משכחת לה דמתפיסן לאותו זבח ונפדין במומן נימא תיהוי תיובתא דרב הונא
אמר לך רב הונא הוא הדין דאפילו בעלי מומין אין נפדין ואיידי דתנא רישא נפדין תמימים תנא נמי סיפא אין נפדין תמימים ואיידי דתנא רישא לכל זבח שירצה תנא נמי סיפא לכל זבח שירצה
והשוחטן בחוץ פטור רב הונא מתני חייב ומוקים לה בדוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו
בין לפני פדיונו בין לאחר פדיונו עושה תמורה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ותמורתו לאחר פדיונו מתה מאי טעמא היכי ליעביד ליקרביה מכח קדושה דחויה קאתיא ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה הלכך מתה
מתקיף לה רב עמרם ותיתכיל במומה לבעלים וכי מה בין זו לתמורת בכור ומעשר דתנן תמורת בכור ומעשר הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם הרי הן כבכור ומעשר ויאכלו במומן לבעלים
אמר ליה אביי זה שם אמו עליו וזה שם אמו עליו זה כולו תמורת בכור ומעשר מיקריא מה בכור ומעשר במומן מיתאכלן לבעלים אף תמורתן מיתאכלא
וזה שם אמו עליו תמורת קדשים מיקריא מה קדשים לא מיתכלי אלא בפדיון אף תמורתן נמי לא מיתכלי אלא בפדיון והא לא אלימא למיתפס פדיונה
תניא כוותיה דרב נחמן מנין לתמורת פסולי המוקדשין שמתה תלמוד לומר ממעלי הגרה טמא האי מיבעי ליה לחמש חטאות מתות ההוא ממפריסי הפרסה טמא נפקא
תניא נמי הכי מנין לחמש חטאות מתות תלמוד לומר ממפריסי הפרסה טמא חמש חטאות מתות הילכתא גמירי לה אלא כי אתא קרא לתמורת אשם
תמורת אשם נמי הילכתא היא כל שבחטאת מתה באשם רועה
אלא לעולם חמש חטאות מתות ואצטריך קרא ואצטריך הילכתא דאי מקרא הוה אמינא לרעייה קא משמע לן הילכתא למיתה ואי מהילכתא הוה אמינא היכא דעבד איקרי ואכל מהני חמש חטאות איסורא איכא לאו ליכא קמשמע לן דאיכא לאו
ואיבעית אימא לאקושי דבר הבא ממעלי גרה לדבר הבא ממפריסי הפרסה מה להלן במיתה אף כאן במיתה
מתני׳ המקבל צאן ברזל מן הגוי
ולדותיהן פטורין ולדי ולדותיהן חייבין העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין וולדי וולדי וולדות חייבים רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו עד עשרה פטורים שאחריותן לנכרי
רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב
גמ׳ למימרא דכיון דלא נקט מרא זוזי ברשותא דמרא קיימא
ורמינהו אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אלמא ברשותא דמקבל קיימא
אמר אביי לא קשיא הא דקביל עליה אונסא וזולא והא דלא קביל עליה אונסא וזולא
אמר ליה רבא דקביל עליה אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה ועוד מאי פסקא
ועוד אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוי ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים דלא קביל עליה אונסא וזולא אבל קביל עליה אונסא וזולא שפיר דמי
אלא אמר רבא אידי ואידי דלא קביל עליה אונסא וזולא והכא גבי בכורה היינו טעמא דאילו אתי גוי בעי זוזי ולא יהיב ליה תפיס לה לבהמה ואי לא משכח לה לבהמה תפיס ולדות דידה והרי יד גוי באמצע וכל יד גוי באמצע פטורה מן הבכורה
העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים אמר רב הונא ולדות פטורין וולדי ולדותיהן חייבין ורב יהודה אמר ולדי ולדות נמי פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין
תנן העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין טעמא דהעמיד הא לא העמיד לא תיובתא דרב יהודה
אמר לך רב יהודה הוא הדין אף על גב דלא העמיד והא קא משמע לן אפילו העמיד נמי
דאורחיה דגוי למיתפס בנה והוי כמי דלא העמיד ולדי ולדות פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין
תנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו עד עשרה דורות פטורין שאחריותן לנכרי בשלמא לרב יהודה דאמר נחית תנא קמא לדרי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י איימי כהן לע"נ אביה, פרופסור דב זלוטניק, אשר לימד את חמשת בנותיו את האהבה ללימוד.
- The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
בכורות טז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
לאתויי חלבו
אמר מר אין נפדין תמימין ואין מתפיסן לכל זבח שירצה תמימים הוא דלא מיפרקי הא בעלי מומין מיפרקי לכל שירצה הוא דאין מתפיסן הא לאותו זבח מתפיסן
היכי משכחת לה דמתפיסן לאותו זבח ונפדין במומן נימא תיהוי תיובתא דרב הונא
אמר לך רב הונא הוא הדין דאפילו בעלי מומין אין נפדין ואיידי דתנא רישא נפדין תמימים תנא נמי סיפא אין נפדין תמימים ואיידי דתנא רישא לכל זבח שירצה תנא נמי סיפא לכל זבח שירצה
והשוחטן בחוץ פטור רב הונא מתני חייב ומוקים לה בדוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו
בין לפני פדיונו בין לאחר פדיונו עושה תמורה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ותמורתו לאחר פדיונו מתה מאי טעמא היכי ליעביד ליקרביה מכח קדושה דחויה קאתיא ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה הלכך מתה
מתקיף לה רב עמרם ותיתכיל במומה לבעלים וכי מה בין זו לתמורת בכור ומעשר דתנן תמורת בכור ומעשר הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם הרי הן כבכור ומעשר ויאכלו במומן לבעלים
אמר ליה אביי זה שם אמו עליו וזה שם אמו עליו זה כולו תמורת בכור ומעשר מיקריא מה בכור ומעשר במומן מיתאכלן לבעלים אף תמורתן מיתאכלא
וזה שם אמו עליו תמורת קדשים מיקריא מה קדשים לא מיתכלי אלא בפדיון אף תמורתן נמי לא מיתכלי אלא בפדיון והא לא אלימא למיתפס פדיונה
תניא כוותיה דרב נחמן מנין לתמורת פסולי המוקדשין שמתה תלמוד לומר ממעלי הגרה טמא האי מיבעי ליה לחמש חטאות מתות ההוא ממפריסי הפרסה טמא נפקא
תניא נמי הכי מנין לחמש חטאות מתות תלמוד לומר ממפריסי הפרסה טמא חמש חטאות מתות הילכתא גמירי לה אלא כי אתא קרא לתמורת אשם
תמורת אשם נמי הילכתא היא כל שבחטאת מתה באשם רועה
אלא לעולם חמש חטאות מתות ואצטריך קרא ואצטריך הילכתא דאי מקרא הוה אמינא לרעייה קא משמע לן הילכתא למיתה ואי מהילכתא הוה אמינא היכא דעבד איקרי ואכל מהני חמש חטאות איסורא איכא לאו ליכא קמשמע לן דאיכא לאו
ואיבעית אימא לאקושי דבר הבא ממעלי גרה לדבר הבא ממפריסי הפרסה מה להלן במיתה אף כאן במיתה
מתני׳ המקבל צאן ברזל מן הגוי
ולדותיהן פטורין ולדי ולדותיהן חייבין העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין וולדי וולדי וולדות חייבים רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו עד עשרה פטורים שאחריותן לנכרי
רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב
גמ׳ למימרא דכיון דלא נקט מרא זוזי ברשותא דמרא קיימא
ורמינהו אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אלמא ברשותא דמקבל קיימא
אמר אביי לא קשיא הא דקביל עליה אונסא וזולא והא דלא קביל עליה אונסא וזולא
אמר ליה רבא דקביל עליה אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה ועוד מאי פסקא
ועוד אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוי ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים דלא קביל עליה אונסא וזולא אבל קביל עליה אונסא וזולא שפיר דמי
אלא אמר רבא אידי ואידי דלא קביל עליה אונסא וזולא והכא גבי בכורה היינו טעמא דאילו אתי גוי בעי זוזי ולא יהיב ליה תפיס לה לבהמה ואי לא משכח לה לבהמה תפיס ולדות דידה והרי יד גוי באמצע וכל יד גוי באמצע פטורה מן הבכורה
העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים אמר רב הונא ולדות פטורין וולדי ולדותיהן חייבין ורב יהודה אמר ולדי ולדות נמי פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין
תנן העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין טעמא דהעמיד הא לא העמיד לא תיובתא דרב יהודה
אמר לך רב יהודה הוא הדין אף על גב דלא העמיד והא קא משמע לן אפילו העמיד נמי
דאורחיה דגוי למיתפס בנה והוי כמי דלא העמיד ולדי ולדות פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין
תנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו עד עשרה דורות פטורין שאחריותן לנכרי בשלמא לרב יהודה דאמר נחית תנא קמא לדרי
