Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ בניסן תשע״ט | 5 מאי 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות יח

המשנה מביאה כל מיני מקרים של ספק בכורות ודנים התנאים במה ההלכה בכל מקרה – האם אפשר ששני דברים יכולים לקרות בדיוק באותה שעה (כגון לידת שתי בהמות בדיוק באותו זמן מאמה אחת)? ואם לא יכול לקרות בצורה טבעית, האם בנאדם יכול לתכנן משהו במדיוק? הדינים מבוססים על דיני ספקות במקרים אחרים. אם יש ספק בכור ביד הבעלים, האם הוא חייב לתת מתנות לכהן? יש בזה מחלוקת ר' יוסי ור' מאיר – אבל באיזה מצב הם חולקים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

סבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכל שכן בידי אדם

נימא כתנאי נמצא מכוון בין שתי עיירות לא היו עורפין רבי אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר אי אפשר לצמצם ורבי אליעזר סבר אפשר לצמצם

ותיסברא אי קסבר תנא קמא אי אפשר לצמצם אמאי לא היו עורפים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו

אלא להני תנאי דכולי עלמא אפשר לצמצם והכא בקרובה ולא קרובות קמיפלגי דתנא קמא סבר קרובה ולא קרובות ורבי אליעזר סבר קרובה ואפילו קרובות

מאי הוי עלה אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא נמצא מכוון בין שתי עיירות רבי אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות וחכמים אומרים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו

מאי קסברי רבנן אי קסברי רבנן דאפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות לייתי תרתי ואי קרובה ולא קרובות אפילו חדא לא לייתי אלא לאו שמע מינה קסברי רבנן אי אפשר לצמצם ואפילו בידי אדם שמע מינה

רבי טרפון אומר בורר לו את היפה מאי טעמא דרבי טרפון קא סבר ההוא דבריא נפק ברישא

רבי עקיבא אומר משמנין כו׳ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הכהן נוטל כחושה אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן והא אנן משמנין ביניהן תנן אמר ליה עד דאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא

דקתני סיפא מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה ואי סלקא דעתך משמנין ביניהן דכי הדדי פליגי הכי נמי לפלגי גבי הדדי אלא מאי משמנין שומן יהא ביניהן דאמר ליה לכהן אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל

והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר מאי טעמא דרבי מאיר אמר רבי יוחנן הואיל וכהן בא עליו משני צדדין דאמר ליה אי בכור הוא כוליה דידי הוא אי לא בכור הוא הב לי מתנות מיניה

ורבי יוסי מאי טעמא אמר רבא עשו שאינו זוכה כזוכה ואף על גב דלא מטא לידיה כמאן דמטא לידיה וזבניה לישראל במומיה

אמר רבי אלעזר הכל מודים בספק בכור שאין חליפין ביד כהן שחייב במתנות

הכל מודים מאן רבי יוסי פשיטא עד כאן לא קא פטר רבי יוסי התם אלא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה אבל אין חליפין ביד כהן לא

מהו דתימא טעמא דרבי יוסי דקסבר דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה אף על גב דאין חליפין ביד כהן קא משמע לן

ומי מצית אמרת הכי והתני סיפא שהיה רבי יוסי אומר


כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ורבי מאיר מחייב חליפין ביד כהן אין אין חליפין ביד כהן לא

מהו דתימא רבי יוסי לדבריו דרבי מאיר קאמר ליה לדידי אפילו אין חליפין ביד כהן דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה לדידך אודי לי מיהא היכא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה ואמר ליה רבי מאיר לא

ואמר רב פפא הכל מודים בספק מעשר שפטור מן המתנות הכל מודים מאן רבי מאיר פשיטא עד כאן לא קמחייב רבי מאיר התם אלא בספק בכור הואיל ובא עליו כהן משני צדדין אבל ספק מעשר לא

מהו דתימא טעמא דרבי מאיר דלא תשתכח תורת מתנות אפילו ספק מעשר נמי קא משמע לן

ומי מצית אמרת הכי והקתני סיפא שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ורבי מאיר מחייב

מהו דתימא רבי מאיר אפילו ספק מעשר מחייב והא דמיפלגי בחליפין להודיעך כחו דרבי יוסי דפטר אפילו היכא דכהן בא עליו משני צדדין קא משמע לן

מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו אמאי יחלוקו ניחזי אי שמן מית דכהן הוא והאי דאיכא דבעל הבית ואי כחוש מית דבעל הבית מית והאי דאיכא דכהן הוא אמר [רבי] אמי חזר בו רבי טרפון

רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה אמר רבי חייא משל דרבי טרפון למה הדבר דומה לשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק

ומשל דרבי עקיבא למה הדבר דומה לאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה

אלא במאי פליגי רבי עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ומסתלק ורבי טרפון פליג באחד שהפקיד אצל בעל הבית אמר רבא ואיתימא רב פפא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה

לא נחלקו אלא בחצר בעל הבית ורועה כהן רבי טרפון סבר אקנויי קא מקני ליה בחצירו וניחא ליה דליתעביד מצוה והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק

ורבי עקיבא סבר כיון דאית ליה פסידא לא מקני ליה מידעם והוה ליה כאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה

מתני׳ שתי רחיליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב

וחייב במתנות רבי יוסי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום

אחת ביכרה ואחת לא ביכרה וילדה שני זכרים אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר הכהן בורר את היפה רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב

וחייב במתנות רבי יוסי פוטר שרבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ורבי מאיר מחייב מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

גמ׳ צריכא דאי אשמועינן קמייתא בההיא קאמר רבי עקיבא דתרי מחדא

אבל רחיליו שלא ביכרו דתרי מחדא וחד מחדא אימא מודי ליה לרבי טרפון דהך דילידא חד שביח טפי

ואי אשמועינן הא בהא קאמר רבי עקיבא דתרוייהו לא ביכרו אבל אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילדו שני זכרים אימא מודי ליה לרבי טרפון


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות יח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות יח

סבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכל שכן בידי אדם

נימא כתנאי נמצא מכוון בין שתי עיירות לא היו עורפין רבי אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר אי אפשר לצמצם ורבי אליעזר סבר אפשר לצמצם

ותיסברא אי קסבר תנא קמא אי אפשר לצמצם אמאי לא היו עורפים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו

אלא להני תנאי דכולי עלמא אפשר לצמצם והכא בקרובה ולא קרובות קמיפלגי דתנא קמא סבר קרובה ולא קרובות ורבי אליעזר סבר קרובה ואפילו קרובות

מאי הוי עלה אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא נמצא מכוון בין שתי עיירות רבי אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות וחכמים אומרים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו

מאי קסברי רבנן אי קסברי רבנן דאפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות לייתי תרתי ואי קרובה ולא קרובות אפילו חדא לא לייתי אלא לאו שמע מינה קסברי רבנן אי אפשר לצמצם ואפילו בידי אדם שמע מינה

רבי טרפון אומר בורר לו את היפה מאי טעמא דרבי טרפון קא סבר ההוא דבריא נפק ברישא

רבי עקיבא אומר משמנין כו׳ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הכהן נוטל כחושה אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן והא אנן משמנין ביניהן תנן אמר ליה עד דאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא

דקתני סיפא מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה ואי סלקא דעתך משמנין ביניהן דכי הדדי פליגי הכי נמי לפלגי גבי הדדי אלא מאי משמנין שומן יהא ביניהן דאמר ליה לכהן אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל

והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר מאי טעמא דרבי מאיר אמר רבי יוחנן הואיל וכהן בא עליו משני צדדין דאמר ליה אי בכור הוא כוליה דידי הוא אי לא בכור הוא הב לי מתנות מיניה

ורבי יוסי מאי טעמא אמר רבא עשו שאינו זוכה כזוכה ואף על גב דלא מטא לידיה כמאן דמטא לידיה וזבניה לישראל במומיה

אמר רבי אלעזר הכל מודים בספק בכור שאין חליפין ביד כהן שחייב במתנות

הכל מודים מאן רבי יוסי פשיטא עד כאן לא קא פטר רבי יוסי התם אלא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה אבל אין חליפין ביד כהן לא

מהו דתימא טעמא דרבי יוסי דקסבר דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה אף על גב דאין חליפין ביד כהן קא משמע לן

ומי מצית אמרת הכי והתני סיפא שהיה רבי יוסי אומר


כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ורבי מאיר מחייב חליפין ביד כהן אין אין חליפין ביד כהן לא

מהו דתימא רבי יוסי לדבריו דרבי מאיר קאמר ליה לדידי אפילו אין חליפין ביד כהן דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה לדידך אודי לי מיהא היכא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה ואמר ליה רבי מאיר לא

ואמר רב פפא הכל מודים בספק מעשר שפטור מן המתנות הכל מודים מאן רבי מאיר פשיטא עד כאן לא קמחייב רבי מאיר התם אלא בספק בכור הואיל ובא עליו כהן משני צדדין אבל ספק מעשר לא

מהו דתימא טעמא דרבי מאיר דלא תשתכח תורת מתנות אפילו ספק מעשר נמי קא משמע לן

ומי מצית אמרת הכי והקתני סיפא שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ורבי מאיר מחייב

מהו דתימא רבי מאיר אפילו ספק מעשר מחייב והא דמיפלגי בחליפין להודיעך כחו דרבי יוסי דפטר אפילו היכא דכהן בא עליו משני צדדין קא משמע לן

מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו אמאי יחלוקו ניחזי אי שמן מית דכהן הוא והאי דאיכא דבעל הבית ואי כחוש מית דבעל הבית מית והאי דאיכא דכהן הוא אמר [רבי] אמי חזר בו רבי טרפון

רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה אמר רבי חייא משל דרבי טרפון למה הדבר דומה לשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק

ומשל דרבי עקיבא למה הדבר דומה לאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה

אלא במאי פליגי רבי עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ומסתלק ורבי טרפון פליג באחד שהפקיד אצל בעל הבית אמר רבא ואיתימא רב פפא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה

לא נחלקו אלא בחצר בעל הבית ורועה כהן רבי טרפון סבר אקנויי קא מקני ליה בחצירו וניחא ליה דליתעביד מצוה והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק

ורבי עקיבא סבר כיון דאית ליה פסידא לא מקני ליה מידעם והוה ליה כאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה

מתני׳ שתי רחיליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב

וחייב במתנות רבי יוסי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום

אחת ביכרה ואחת לא ביכרה וילדה שני זכרים אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר הכהן בורר את היפה רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב

וחייב במתנות רבי יוסי פוטר שרבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ורבי מאיר מחייב מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום

גמ׳ צריכא דאי אשמועינן קמייתא בההיא קאמר רבי עקיבא דתרי מחדא

אבל רחיליו שלא ביכרו דתרי מחדא וחד מחדא אימא מודי ליה לרבי טרפון דהך דילידא חד שביח טפי

ואי אשמועינן הא בהא קאמר רבי עקיבא דתרוייהו לא ביכרו אבל אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילדו שני זכרים אימא מודי ליה לרבי טרפון


גלול כלפי מעלה