הדף היומי
- The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.
בכורות ב
פטר חמור צריך לפדות השה ולהעביר את השה לכהן. באיזה מקרים מישהו פטור מדין פטר חמור בגלל שיש לעכו”ם קשר מסויים לבהמה (כל מיני מקרים שונים מוזכרים)? תוך כדי, מוזכר איסור מכירה בהמות גסות לעכו”ם. ממה נובע איסור זה ובאיזה מקרים שייך/לא שייך האיסור?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
מתני׳ הלוקח עובר חמורו של נכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים
גמ׳ כל הני למה לי
צריכי דאי תנא לוקח הוה אמינא משום דקא מייתי לה לקדושה אבל מוכר דקא מפקע לה מקדושה אימא ליקנסיה קא משמע לן
והמשתתף לו למה לי לאפוקי מדרבי יהודה דאמר שותפות גוי חייבת בבכורה קמשמע לן דפטורה מן הבכורה
והמקבל למה לי משום דקא בעי למיתני והנותן לו בקבלה
והנותן לו בקבלה למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ועיקר בהמה דישראל היא ליקנסיה דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי קמשמע לן
תנן התם רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס
איבעיא להו עובר מה לי אמר רבי יהודה טעמא דרבי יהודה התם דשרי משום דשבורה עובר נמי שבור הוא או דלמא שבורה לאו היינו אורחיה אבל עובר כיון דהיינו אורחיה לאו שבור הוא
תא שמע והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי ולא פליג רבי יהודה
וליטעמיך המשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה דלא קתני הכי נמי דלא פליג
אלא פליג ולא קתני הכא נמי פליג ולא קתני
תא שמע רבי יהודה אומר המקבל בהמה מן הגוי וילדה מעלין אותו בשוויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי קונסים אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן
מאי לאו אעובר לא אבהמה
והא דמיו קתני תני דמיה והא נותן כל דמיו לכהן קתני ואי בהמה כהן מאי עבידתיה הכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה דמיגו דקנסינן ליה אבהמה קנסינן ליה אעובר
אמר רב אשי תא שמע רבי יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות הא יכולה להתרפאות אסר והא עובר נמי כיכול להתרפאות דמי שמע מינה
ואיכא דמתני לה אמתניתין והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי לימא מתניתין דלא כרבי יהודה דתנן רבי יהודה מתיר בשבורה
אפילו תימא רבי יהודה שבורה לאו היינו אורחיה עובר היינו אורחיה
תא שמע רבי יהודה אומר המקבל בהמה מן הגוי וילדה מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי קונסין אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן מאי לאו אעובר לא אבהמה
והא דמיו קתני תני דמיה והא נותן כל דמיו לכהן קתני ואי בהמה כהן מאי עבידתיה הכא במאי עסקינן כגון דיהיב בהמה מעברתא לפטומה דמיגו דקנסינן ליה אבהמה קנסינן ליה אעובר
אמר רב אשי תא שמע רבי יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות הא יכולה להתרפאות אסור והאי נמי כיכול להתרפאות דמי שמע מינה
איבעיא להו מכר בהמה לעובריה מאי תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
תיבעי לרבי יהודה עד כאן לא קא שרי רבי יהודה אלא בשבורה דלא אתיא לאיחלופי אבל שלמה דאתיא לאיחלופי אסר
או דלמא ומה שבורה דפסקה מיניה וכל שכן שלמה דלא פסקה מיניה
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאסרי רבנן אלא בשבורה דפסקה מיניה אבל שלמה דלא פסקה מיניה שרו
או דלמא ומה שבורה דלא אתיא לאיחלופי אסרי וכל שכן שלמה דאתיא לאיחלופי
וטעמא דרבנן משום הכי הוא והתניא אמרו לו לרבי יהודה והלא מרביעין עליה ויולדת אלמא משום עובריה הוא
הכי קאמרי ליה טעמא דידן משום דאתיא לאיחלופי בבהמה אלא את מאי טעמא שרית משום דאין יכולה להתרפאות כמאן דזבנה לשחיטה דמי
והלא מרביעין עליה ויולדת וכיון דמרביעין עליה ויולדת משהא לה
ואמר להו לכשתלד דלא מקבלת זכר
תא שמע והנותן לו בקבלה ולא קתני אף על פי שאינו רשאי
וליטעמיך המשתתף לו דלא קתני הכי נמי דרשאי והא אמר אבוה דשמואל אסור לאדם שיעשה שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה ונשבע לו בשם עבודה זרה שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך
אלא תנא מכירה והוא הדין לשותפות הכי נמי תנא מכירה והוא הדין לקבלנות ומאי שנא מכירה דנקט דעיקר מכירה היא
תא שמע רבי יהודה אומר המקבל בהמה מן הגוי וילדה מעלין אותו בשוויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן בקבלה אף על פי שאינו רשאי קונסין אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן
וחכמים אומרים כל זמן שיד הגוי באמצע פטורה מן הבכורה
- The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
בכורות ב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ הלוקח עובר חמורו של נכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים
גמ׳ כל הני למה לי
צריכי דאי תנא לוקח הוה אמינא משום דקא מייתי לה לקדושה אבל מוכר דקא מפקע לה מקדושה אימא ליקנסיה קא משמע לן
והמשתתף לו למה לי לאפוקי מדרבי יהודה דאמר שותפות גוי חייבת בבכורה קמשמע לן דפטורה מן הבכורה
והמקבל למה לי משום דקא בעי למיתני והנותן לו בקבלה
והנותן לו בקבלה למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ועיקר בהמה דישראל היא ליקנסיה דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי קמשמע לן
תנן התם רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס
איבעיא להו עובר מה לי אמר רבי יהודה טעמא דרבי יהודה התם דשרי משום דשבורה עובר נמי שבור הוא או דלמא שבורה לאו היינו אורחיה אבל עובר כיון דהיינו אורחיה לאו שבור הוא
תא שמע והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי ולא פליג רבי יהודה
וליטעמיך המשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה דלא קתני הכי נמי דלא פליג
אלא פליג ולא קתני הכא נמי פליג ולא קתני
תא שמע רבי יהודה אומר המקבל בהמה מן הגוי וילדה מעלין אותו בשוויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי קונסים אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן
מאי לאו אעובר לא אבהמה
והא דמיו קתני תני דמיה והא נותן כל דמיו לכהן קתני ואי בהמה כהן מאי עבידתיה הכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה דמיגו דקנסינן ליה אבהמה קנסינן ליה אעובר
אמר רב אשי תא שמע רבי יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות הא יכולה להתרפאות אסר והא עובר נמי כיכול להתרפאות דמי שמע מינה
ואיכא דמתני לה אמתניתין והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי לימא מתניתין דלא כרבי יהודה דתנן רבי יהודה מתיר בשבורה
אפילו תימא רבי יהודה שבורה לאו היינו אורחיה עובר היינו אורחיה
תא שמע רבי יהודה אומר המקבל בהמה מן הגוי וילדה מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי קונסין אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן מאי לאו אעובר לא אבהמה
והא דמיו קתני תני דמיה והא נותן כל דמיו לכהן קתני ואי בהמה כהן מאי עבידתיה הכא במאי עסקינן כגון דיהיב בהמה מעברתא לפטומה דמיגו דקנסינן ליה אבהמה קנסינן ליה אעובר
אמר רב אשי תא שמע רבי יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות הא יכולה להתרפאות אסור והאי נמי כיכול להתרפאות דמי שמע מינה
איבעיא להו מכר בהמה לעובריה מאי תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
תיבעי לרבי יהודה עד כאן לא קא שרי רבי יהודה אלא בשבורה דלא אתיא לאיחלופי אבל שלמה דאתיא לאיחלופי אסר
או דלמא ומה שבורה דפסקה מיניה וכל שכן שלמה דלא פסקה מיניה
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאסרי רבנן אלא בשבורה דפסקה מיניה אבל שלמה דלא פסקה מיניה שרו
או דלמא ומה שבורה דלא אתיא לאיחלופי אסרי וכל שכן שלמה דאתיא לאיחלופי
וטעמא דרבנן משום הכי הוא והתניא אמרו לו לרבי יהודה והלא מרביעין עליה ויולדת אלמא משום עובריה הוא
הכי קאמרי ליה טעמא דידן משום דאתיא לאיחלופי בבהמה אלא את מאי טעמא שרית משום דאין יכולה להתרפאות כמאן דזבנה לשחיטה דמי
והלא מרביעין עליה ויולדת וכיון דמרביעין עליה ויולדת משהא לה
ואמר להו לכשתלד דלא מקבלת זכר
תא שמע והנותן לו בקבלה ולא קתני אף על פי שאינו רשאי
וליטעמיך המשתתף לו דלא קתני הכי נמי דרשאי והא אמר אבוה דשמואל אסור לאדם שיעשה שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה ונשבע לו בשם עבודה זרה שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך
אלא תנא מכירה והוא הדין לשותפות הכי נמי תנא מכירה והוא הדין לקבלנות ומאי שנא מכירה דנקט דעיקר מכירה היא
תא שמע רבי יהודה אומר המקבל בהמה מן הגוי וילדה מעלין אותו בשוויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן בקבלה אף על פי שאינו רשאי קונסין אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן
וחכמים אומרים כל זמן שיד הגוי באמצע פטורה מן הבכורה
