Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ באייר תשע״ט | 15 מאי 2019
  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות כח

תוך כמה זמן צריך לשחוט את הבכור? במה זה תלוי? מה קורה כשמישהו שאינו מומחה קובע שיש מום ואז הבעלים שוחטים. אם מומחה קובע לאחר המוות שהיה מום, האם מותר הבשר באכילה? ואם לא, מי שקבע חייב לשלם לבעלים על ההפסד. כמה משלמים? אם דיין טועה בדין, מה קורה? האם הדין בטל? אם לא, האם הדיין צריך לשלם פיצוי?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ואידך אי מהתם איכא למימר חזה ושוק של תודה

ואידך אמר קרא לך יהיה הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור

ואידך הא מהתם איכא למימר האי יהיה לך לימד על בכור בעל מום שנותנו לכהן שלא מצינו לו בכל התורה כולה

ואידך אמר ובשרם אחד תם ואחד בעל מום ואידך ובשרם דהני בכורות דכולהו ישראל קאמר

נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש איבעיא להו היכי קאמר נולד לו בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש ולאחר שנתו נמי שלשים או דלמא היכא דנולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש ותו לא והיכא דנולד לו אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא שלשים

תא שמע דתניא בכור בזמן הזה עד שלא נראה להראותו לחכם רשאי לקיימו שתים ושלש שנים ומשנראה להראותו לחכם נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש

אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת אבל מפני השבת אבידה לבעלים אמרו רשאי לקיימו שלשים יום

ועדיין תיבעי לי שלשים יום אחר שנתו או דלמא קודם שנתו

תא שמע נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו שמע מינה מסייע לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר נותנין לו שלשים יום משעה שנולד בו מום

איכא דאמרי אמר רבי אלעזר מנין לבכור שנולד בו מום בתוך שנתו שנותנין לו שלשים יום אחר שנתו שנאמר לפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה איזו הן ימים החשובין שנה הוי אומר אלו שלשים יום

מיתיבי נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו השלמה אין מיהבא לא תיובתא דרבי אלעזר תיובתא

מתני׳ השוחט את הבכור ומראה את מומו רבי יהודה מתיר רבי מאיר אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור מי שאינו מומחה ורואה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מביתו

גמ׳ אמר רבה בר בר חנה בדוקין שבעין דכולי עלמא לא פליגי דאסור מפני שהן משתנין לא נחלקו אלא במומין שבגוף דרבי מאיר סבר גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין ורבי יהודה סבר לא גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין

תניא נמי הכי השוחט את הבכור ומראה את מומיו רבי יהודה אומר בדוקין שבעין אסור מפני שהן משתנין במומין שבגוף מותר מפני שאין משתנין רבי מאיר אומר אחד זה ואחד זה אסור מפני שהן משתנין מפני שהן משתנין סלקא דעתך מומין שבגוף מי משתנין אלא מפני המשתנין

אמר רב נחמן בר יצחק


מתניתין נמי דיקא רבי מאיר אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור שמע מינה קנסא קא קניס רבי מאיר שמע מינה

איבעיא להו מפני המשתנין וכולהו משתני או דלמא איכא דמשתני ואיכא דלא משתני

למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי אי אמרת כולהו משתני שקרי נינהו ואי אמרת איכא דמשתני ואיכא דלא משתני סמכינן עלייהו מאי

תא שמע דאמר רבה בר בר חנה שח לי רבי יאשיה דמן אושא בא ואראך בדוקין שהן משתנים מדקאמר ליה בא ואראך מכלל דאיכא דמשתני ואיכא דלא משתני

מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מביתו לימא תנן סתמא כרבי מאיר דלמא בדוקין שבעין ודברי הכל

תנא כשהוא משלם משלם רביע לדקה ומחצה לגסה מאי טעמא אמר רב פפא זה הפסד מרובה וזה הפסד מועט

אי הכי לפום פסידא לישלם אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בר איקא משום גזירת מגדלי בהמה דקה נגעו בה

מתני׳ דן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי טימא את הטהור וטיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו ואם היה מומחה לבית דין פטור מלשלם

גמ׳ לימא תנן סתמא כרבי מאיר דדאין דינא דגרמי אמר רבי אילעא אמר רב כגון שנשא ונתן ביד

בשלמא חייב את הזכאי כגון שנשא ונתן ביד אלא זיכה את החייב היכי דמי אי דאמר ליה פטור אתה והא לא נשא ונתן ביד אמר רבינא כגון שהיה לו משכון ונטלו הימנו

טימא את הטהור דאגע בהו שרץ טיהר את הטמא שעירבן עם פירותיו

מתני׳ ומעשה בפרה שניטלה האם שלה והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים ביבנה והתירוה

ואמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד

אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון אמר לו רבי עקיבא רבי טרפון אתה מומחה לבית דין וכל המומחה לבית דין פטור מלשלם

גמ׳ ותיפוק ליה דטעה בדבר משנה וטעה בדבר משנה חוזר

חדא ועוד קאמר חדא דטעה בדבר משנה חוזר ועוד אי נמי בשיקול הדעת טעיתה מומחה לבית דין אתה וכל המומחה לבית דין פטור מלשלם

מתני׳ הנוטל שכר להיות רואה את הבכורות אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה


  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות כח

ואידך אי מהתם איכא למימר חזה ושוק של תודה

ואידך אמר קרא לך יהיה הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור

ואידך הא מהתם איכא למימר האי יהיה לך לימד על בכור בעל מום שנותנו לכהן שלא מצינו לו בכל התורה כולה

ואידך אמר ובשרם אחד תם ואחד בעל מום ואידך ובשרם דהני בכורות דכולהו ישראל קאמר

נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש איבעיא להו היכי קאמר נולד לו בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש ולאחר שנתו נמי שלשים או דלמא היכא דנולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש ותו לא והיכא דנולד לו אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא שלשים

תא שמע דתניא בכור בזמן הזה עד שלא נראה להראותו לחכם רשאי לקיימו שתים ושלש שנים ומשנראה להראותו לחכם נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש

אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת אבל מפני השבת אבידה לבעלים אמרו רשאי לקיימו שלשים יום

ועדיין תיבעי לי שלשים יום אחר שנתו או דלמא קודם שנתו

תא שמע נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו שמע מינה מסייע לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר נותנין לו שלשים יום משעה שנולד בו מום

איכא דאמרי אמר רבי אלעזר מנין לבכור שנולד בו מום בתוך שנתו שנותנין לו שלשים יום אחר שנתו שנאמר לפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה איזו הן ימים החשובין שנה הוי אומר אלו שלשים יום

מיתיבי נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו השלמה אין מיהבא לא תיובתא דרבי אלעזר תיובתא

מתני׳ השוחט את הבכור ומראה את מומו רבי יהודה מתיר רבי מאיר אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור מי שאינו מומחה ורואה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מביתו

גמ׳ אמר רבה בר בר חנה בדוקין שבעין דכולי עלמא לא פליגי דאסור מפני שהן משתנין לא נחלקו אלא במומין שבגוף דרבי מאיר סבר גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין ורבי יהודה סבר לא גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין

תניא נמי הכי השוחט את הבכור ומראה את מומיו רבי יהודה אומר בדוקין שבעין אסור מפני שהן משתנין במומין שבגוף מותר מפני שאין משתנין רבי מאיר אומר אחד זה ואחד זה אסור מפני שהן משתנין מפני שהן משתנין סלקא דעתך מומין שבגוף מי משתנין אלא מפני המשתנין

אמר רב נחמן בר יצחק


מתניתין נמי דיקא רבי מאיר אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור שמע מינה קנסא קא קניס רבי מאיר שמע מינה

איבעיא להו מפני המשתנין וכולהו משתני או דלמא איכא דמשתני ואיכא דלא משתני

למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי אי אמרת כולהו משתני שקרי נינהו ואי אמרת איכא דמשתני ואיכא דלא משתני סמכינן עלייהו מאי

תא שמע דאמר רבה בר בר חנה שח לי רבי יאשיה דמן אושא בא ואראך בדוקין שהן משתנים מדקאמר ליה בא ואראך מכלל דאיכא דמשתני ואיכא דלא משתני

מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מביתו לימא תנן סתמא כרבי מאיר דלמא בדוקין שבעין ודברי הכל

תנא כשהוא משלם משלם רביע לדקה ומחצה לגסה מאי טעמא אמר רב פפא זה הפסד מרובה וזה הפסד מועט

אי הכי לפום פסידא לישלם אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בר איקא משום גזירת מגדלי בהמה דקה נגעו בה

מתני׳ דן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי טימא את הטהור וטיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו ואם היה מומחה לבית דין פטור מלשלם

גמ׳ לימא תנן סתמא כרבי מאיר דדאין דינא דגרמי אמר רבי אילעא אמר רב כגון שנשא ונתן ביד

בשלמא חייב את הזכאי כגון שנשא ונתן ביד אלא זיכה את החייב היכי דמי אי דאמר ליה פטור אתה והא לא נשא ונתן ביד אמר רבינא כגון שהיה לו משכון ונטלו הימנו

טימא את הטהור דאגע בהו שרץ טיהר את הטמא שעירבן עם פירותיו

מתני׳ ומעשה בפרה שניטלה האם שלה והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים ביבנה והתירוה

ואמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד

אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון אמר לו רבי עקיבא רבי טרפון אתה מומחה לבית דין וכל המומחה לבית דין פטור מלשלם

גמ׳ ותיפוק ליה דטעה בדבר משנה וטעה בדבר משנה חוזר

חדא ועוד קאמר חדא דטעה בדבר משנה חוזר ועוד אי נמי בשיקול הדעת טעיתה מומחה לבית דין אתה וכל המומחה לבית דין פטור מלשלם

מתני׳ הנוטל שכר להיות רואה את הבכורות אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה


גלול כלפי מעלה