Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב באייר תשע״ט | 17 מאי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות ל

אם ידוע שמישהו לא מקיים (או פעם לא קיים) מצווה מסויימת, האם חושדים שהוא לא מקיים מצוות אחרות? אם כן, האם יש מצוות מסויימות שכן ואלו שלא? הגמרא מביאה הרבה ברייתות שדנות בנושא “חברות” מין קבוצה כזאת שהיו מקפידים על טהרות. איך מצטרפים לקבוצה? האם תלמידי חכמים צריכים גם תהליך או האם הם נכנסים אוטומטית? מה לגבי מפשחה של חבר? מה לגבי אשה שהיתה נשואה לחבר ועכשיו לעם הארץ או להיפך?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

תרבא דאטמא במר דכנתא קנסיה רבא לזבוני אפילו אמגוזי אמר ליה רב פפא לרבא כמאן כרבי יהודה אי כרבי יהודה אפילו מים ומלח נמי

לעולם רבי שמעון ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה סתם דרדקי גרו באמגוזי ואזיל ומשבש לבני טבחי וגרי להו באמגוזי ומייתו ליה תרבא דאטמא ומזבין ליה במר דכנתא

מתני׳ החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה זה הכלל החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו

גמ׳ מאי טעמא שביעית לא בעיא חומה מעשר כיון דבעי חומה חמיר ליה

החשוד על המעשר מאי טעמא מעשר אית ליה פדיון שביעית כיון דקא מיתסרא ליה ולית ליה פדיון חמירא ליה

החשוד על זה ועל זה כיון דחשיד אדאורייתא כל שכן שהוא אדרבנן

ויש חשוד על הטהרות מאי טעמא נהי אדרבנן חשיד אדאורייתא לא חשיד ורמינהי נאמן על הטהרות נאמן על שביעית הא חשיד חשיד

אמר רבי אילעי מתניתין כשראינוהו שנוהג בצינעא בתוך ביתו

רבי ינאי ברבי ישמעאל אמר כגון דהוה חשיד לתרוייהו ואתא קמי רבנן וקביל אתרוייהו והדר איחשד אחד מינייהו דאמרינן מיגו דחשיד אהא חשיד נמי אאידך

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד על השביעית חשוד על המעשר

מאן חכמים רבי יהודה דבאתריה דרבי יהודה שביעית חמירא להו דההוא דהוה קרי ליה לחבריה דיירא בר דיירתא אמר ליה תיתי לי דלא אכלי פירות שביעית כוותך

איכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד על המעשר חשוד על השביעית ומאן חכמים רבי מאיר היא דאמר חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה

רבי יונה ורבי ירמיה תלמידי רבי זעירא ואמרי לה רבי יונה ורבי זעירא תלמידי רבי יוחנן חד אמר אבל חכמים אומרים חשוד על השביעית

חשוד על המעשר ומאן חכמים רבי יהודה וחד אמר החשוד על המעשר חשוד על השביעית ומאן חכמים רבי מאיר

דתניא עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות ונחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו נחשד אלא לאותו דבר בלבד

הגר שקיבל עליו דברי תורה אפילו נחשד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה והרי הוא כישראל משומד נפקא מינה דאי קדיש קידושיו קידושין

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו רבי יוסי ברבי יהודה אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים

וכן בן לוי שבא לקבל דברי לויה וכהן שבא לקבל דברי כהונה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו שנאמר המקריב את דם השלמים וגו׳ העבודה המסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו מקבלין אותו ואחר כך מלמדין אותו ואם לאו מלמדין אותו ואחר כך מקבלין אותו רבי שמעון בן יוחי אומר בין כך ובין כך מקבלין אותו והוא למד כדרכו והולך

תנו רבנן מקבלין לכנפים ואחר כך מקבלין לטהרות ואם אמר איני מקבל אלא לכנפים מקבלין אותו קיבל לטהרות ולא קיבל לכנפים אף לטהרות לא קיבל

תנו רבנן עד כמה מקבלין אותו בית שמאי אומרים למשקין שלשים יום לכסות שנים עשר חודש ובית הלל אומרים אחד זה ואחד זה לשנים עשר חודש

אם כן הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל אלא בית הלל אומרים אחד זה ואחד זה לשלשים

(סימן חבר תלמיד תכלת מכס חזר גבאי בעצמו)

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חבירים ובניו ובני ביתו אינן צריכין לקבל בפני שלשה חבירים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בניו ובני ביתו צריכין לקבל בפני שלשה חבירים לפי שאינו דומה חבר שקיבל לבן חבר שקיבל

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חבירים ואפילו תלמיד חכם צריך לקבל בפני שלשה חבירים זקן ויושב בישיבה אינו צריך לקבל בפני שלשה חבירים שכבר קיבל עליו משעה שישב אבא שאול אומר אף תלמיד חכם אינו צריך לקבל בפני שלשה חבירים ולא עוד אלא שאחרים מקבלין לפניו

אמר רבי יוחנן בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו רבי יהודה ורבי יוסי איסתפק להו מילתא בטהרות שדרו רבנן לגבי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס אזילו אמרו ליה לעיין בה אשכחוה דקא טעין טהרות אותיב רבנן מדידיה לגבייהו וקאי איהו לעיוני בה

אתו אמרי ליה לרבי יהודה ורבי יוסי אמר להו רבי יהודה אביו של זה ביזה תלמידי חכמים אף הוא מבזה תלמידי חכמים

אמר לו רבי יוסי כבוד זקן יהא מונח במקומו אלא מיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן שאין מוסרין את הטהרות לכל אדם

תנו רבנן חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו וכן חצר שמוכרין בה תכלת הרי היא בחזקתה עד שתיפסל

תנו רבנן אשת עם הארץ שנשאת לחבר וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר וכן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר כולן צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה אבל אשת חבר שנשאת לעם הארץ וכן בתו של חבר שנשאת לעם הארץ וכן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ אין צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה

רבי מאיר אומר אף הן צריכין לקבל עליהן דברי חבירות לכתחלה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו נשאת לעם הארץ והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות ל

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות ל

תרבא דאטמא במר דכנתא קנסיה רבא לזבוני אפילו אמגוזי אמר ליה רב פפא לרבא כמאן כרבי יהודה אי כרבי יהודה אפילו מים ומלח נמי

לעולם רבי שמעון ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה סתם דרדקי גרו באמגוזי ואזיל ומשבש לבני טבחי וגרי להו באמגוזי ומייתו ליה תרבא דאטמא ומזבין ליה במר דכנתא

מתני׳ החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה זה הכלל החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו

גמ׳ מאי טעמא שביעית לא בעיא חומה מעשר כיון דבעי חומה חמיר ליה

החשוד על המעשר מאי טעמא מעשר אית ליה פדיון שביעית כיון דקא מיתסרא ליה ולית ליה פדיון חמירא ליה

החשוד על זה ועל זה כיון דחשיד אדאורייתא כל שכן שהוא אדרבנן

ויש חשוד על הטהרות מאי טעמא נהי אדרבנן חשיד אדאורייתא לא חשיד ורמינהי נאמן על הטהרות נאמן על שביעית הא חשיד חשיד

אמר רבי אילעי מתניתין כשראינוהו שנוהג בצינעא בתוך ביתו

רבי ינאי ברבי ישמעאל אמר כגון דהוה חשיד לתרוייהו ואתא קמי רבנן וקביל אתרוייהו והדר איחשד אחד מינייהו דאמרינן מיגו דחשיד אהא חשיד נמי אאידך

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד על השביעית חשוד על המעשר

מאן חכמים רבי יהודה דבאתריה דרבי יהודה שביעית חמירא להו דההוא דהוה קרי ליה לחבריה דיירא בר דיירתא אמר ליה תיתי לי דלא אכלי פירות שביעית כוותך

איכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד על המעשר חשוד על השביעית ומאן חכמים רבי מאיר היא דאמר חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה

רבי יונה ורבי ירמיה תלמידי רבי זעירא ואמרי לה רבי יונה ורבי זעירא תלמידי רבי יוחנן חד אמר אבל חכמים אומרים חשוד על השביעית

חשוד על המעשר ומאן חכמים רבי יהודה וחד אמר החשוד על המעשר חשוד על השביעית ומאן חכמים רבי מאיר

דתניא עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות ונחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו נחשד אלא לאותו דבר בלבד

הגר שקיבל עליו דברי תורה אפילו נחשד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה והרי הוא כישראל משומד נפקא מינה דאי קדיש קידושיו קידושין

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו רבי יוסי ברבי יהודה אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים

וכן בן לוי שבא לקבל דברי לויה וכהן שבא לקבל דברי כהונה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו שנאמר המקריב את דם השלמים וגו׳ העבודה המסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו מקבלין אותו ואחר כך מלמדין אותו ואם לאו מלמדין אותו ואחר כך מקבלין אותו רבי שמעון בן יוחי אומר בין כך ובין כך מקבלין אותו והוא למד כדרכו והולך

תנו רבנן מקבלין לכנפים ואחר כך מקבלין לטהרות ואם אמר איני מקבל אלא לכנפים מקבלין אותו קיבל לטהרות ולא קיבל לכנפים אף לטהרות לא קיבל

תנו רבנן עד כמה מקבלין אותו בית שמאי אומרים למשקין שלשים יום לכסות שנים עשר חודש ובית הלל אומרים אחד זה ואחד זה לשנים עשר חודש

אם כן הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל אלא בית הלל אומרים אחד זה ואחד זה לשלשים

(סימן חבר תלמיד תכלת מכס חזר גבאי בעצמו)

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חבירים ובניו ובני ביתו אינן צריכין לקבל בפני שלשה חבירים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בניו ובני ביתו צריכין לקבל בפני שלשה חבירים לפי שאינו דומה חבר שקיבל לבן חבר שקיבל

תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חבירים ואפילו תלמיד חכם צריך לקבל בפני שלשה חבירים זקן ויושב בישיבה אינו צריך לקבל בפני שלשה חבירים שכבר קיבל עליו משעה שישב אבא שאול אומר אף תלמיד חכם אינו צריך לקבל בפני שלשה חבירים ולא עוד אלא שאחרים מקבלין לפניו

אמר רבי יוחנן בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו רבי יהודה ורבי יוסי איסתפק להו מילתא בטהרות שדרו רבנן לגבי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס אזילו אמרו ליה לעיין בה אשכחוה דקא טעין טהרות אותיב רבנן מדידיה לגבייהו וקאי איהו לעיוני בה

אתו אמרי ליה לרבי יהודה ורבי יוסי אמר להו רבי יהודה אביו של זה ביזה תלמידי חכמים אף הוא מבזה תלמידי חכמים

אמר לו רבי יוסי כבוד זקן יהא מונח במקומו אלא מיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן שאין מוסרין את הטהרות לכל אדם

תנו רבנן חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו וכן חצר שמוכרין בה תכלת הרי היא בחזקתה עד שתיפסל

תנו רבנן אשת עם הארץ שנשאת לחבר וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר וכן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר כולן צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה אבל אשת חבר שנשאת לעם הארץ וכן בתו של חבר שנשאת לעם הארץ וכן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ אין צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה

רבי מאיר אומר אף הן צריכין לקבל עליהן דברי חבירות לכתחלה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו נשאת לעם הארץ והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו

גלול כלפי מעלה