Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באייר תשע״ט | 24 מאי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

בכורות לז

האם חייבים מומחה כדי להתיר בכור? במה זה תלוי? על איזה מומים שוחטים בכור? מאיפה דורשים את זה מהפסוק?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

לאפוקי מדרבי יוסי שלשה מפירין את הנדר במקום שאין חכם לאפוקי מדרבי יהודה דתניא הפרת נדרים בשלשה רבי יהודה אומר אחד מהם חכם

במקום שאין חכם כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא רבי יהודה אומר אחד מהן חכם מכלל דהנך כל דהו אמר רבינא דמסתברי ליה וסבר

רבי יוסי אומר אפילו יש שם עשרים ושלשה כו׳ אמר רב חננאל אמר רב אין הלכה כרבי יוסי פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא נמוקו עמו קא משמע לן

תפשוט מהא דהך קמייתא משמיה דשמואל איתמר דאי משמיה דרב תרתי למה לי

חדא מכלל דחבירתה איתמר

מתני׳ השוחט את הבכור ונודע שלא הראהו מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים ומה שלא אכלו הבשר יקבר ויחזיר את הדמים

וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה מה שאכלו אכלו ומה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו דמי טרפה

גמ׳ תנו רבנן המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור פירות ונמצא טבלים יין ונמצא יין נסך מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים

רבי שמעון בן אלעזר אומר דברים שהנפש קצה בהן יחזיר להן את הדמים ושאין הנפש קצה בהם ינכה להם את הדמים ואלו הן דברים שהנפש קצה בהן נבילות וטריפות שקצים ורמשים ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהן בכורות טבלים ויין נסך

בכור ולימא ליה מאי אפסדתך

לא צריכא כגון דזבין ליה ממקום מומא דאמר ליה אי לאו דאכלת הוה מחזינא ליה ושרי ניהליה כרבי יהודה

טבלים הוה מתקיננא להו ואכלנא להו יין נסך על ידי תערובת וכרבן שמעון בן גמליאל

דתנן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יין נסך שבו

הדרן עלך כל פסולי המוקדשין

מתני׳ על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אף על פי שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם רבי יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת

גמ׳ אמאי פסח ועור כתיב

כתיב נמי כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא

כל מום רע חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין

ואימא מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אלמה תנן נפגמה אזנו מן החסחוס ולא מן העור

כל מום רע ריבויא הוא אי הכי מומין שבסתר נמי אלמה תנן חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו והפנימיות שנעקרו

נעקרו אין נפגמו ונגממו לא בעינא מום רע וליכא אי הכי מום עובר נמי אלמה תנן ולא מן העור

מום עובר סברא הוא השתא מיפרק לא פרקינן עלויה משחט שחטינן עלויה דתניא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ בבעלי מומין הכתוב מדבר

אתה אומר בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה הרי בהמה טמאה אמור הא מה אני מקיים אשר לא יקריבו ממנה הוי אומר זה בעלי מומין שנפדו

יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ מי שאינה קריבה כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר

איבעית אימא אם כן פסח ועור למה לי

נסדקה אף על פי שלא חסרה תנו רבנן הסדק כל שהוא הפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים מכלל דסדק בידי שמים לא

אלא סדק ופגימה בין בידי שמים בין בידי אדם וכמה שיעור פגימה כדי שתחגור בה ציפורן

נקבה מלא וכו׳ תנו רבנן כמה נקיבת האוזן מלא כרשינה רבי יוסי ברבי יהודה אומר בכעדשה ואיזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם רבי יוסי בן המשולם אומר יבשה כדי שתהא נפרכת

תנא קרובין דבריהן להיות שוין דבריהן דמאן אילימא דתנא קמא ורבי יוסי בן המשולם טובא איכא אלא דתנא קמא ורבי יוסי ברבי יהודה

כעדשה אין בציר מכעדשה לא ורמינהי מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירה והמחט והמקדח והמכתב

תלמוד לומר ולקחת כל דבר שנלקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת

וקתני סיפא אמר רבי יודן ברבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילת

וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ואם תאמר במילת היו רוצעין היאך עבד כהן נעשה בעל מום הא אין רוצעין אלא בגובה של אוזן

אמר רב חנא בר קטינא לא קשיא כאן לשחוט כאן לפסול

מאי כרשינה אמר רב שרביא הינדא

בעא מיניה רב הושעיא מרב הונא רבה כרשינה הנכנסת ויוצאה או כרשינה העומדת אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי

דתנן השדרה והגולגולת שחסרו כמה חסרון בשדרה ולא יהא מטמא באהל בית שמאי אומרים שתי חוליות ובית הלל אומרים חוליא אחת ובגולגולת בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות

ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה כדי שינטל מן החי וכמה אמר ליה רב תחליפא בר אבודימי הכי אמר שמואל כסלע

ואיתמר רב ספרא אמר שמעתתא אמר ליה ורב שמואל בר יהודה אמר מתניתא אמר ליה וסימניך תני רב שמואל בר יהודה

ואמר ליה אם כן עשיתה דברי בית שמאי ודברי בית הלל אחד דתנן מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו מלא אגרוף גדול וזהו אגרופו של בן אבטיח אמר רבי יוסי וישנו כראש גדול של אדם

נעשה בידי אדם שיערוהו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון של האיטלקי וכסלע נירונית וישנו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בכורות לז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בכורות לז

לאפוקי מדרבי יוסי שלשה מפירין את הנדר במקום שאין חכם לאפוקי מדרבי יהודה דתניא הפרת נדרים בשלשה רבי יהודה אומר אחד מהם חכם

במקום שאין חכם כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא רבי יהודה אומר אחד מהן חכם מכלל דהנך כל דהו אמר רבינא דמסתברי ליה וסבר

רבי יוסי אומר אפילו יש שם עשרים ושלשה כו׳ אמר רב חננאל אמר רב אין הלכה כרבי יוסי פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא נמוקו עמו קא משמע לן

תפשוט מהא דהך קמייתא משמיה דשמואל איתמר דאי משמיה דרב תרתי למה לי

חדא מכלל דחבירתה איתמר

מתני׳ השוחט את הבכור ונודע שלא הראהו מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים ומה שלא אכלו הבשר יקבר ויחזיר את הדמים

וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה מה שאכלו אכלו ומה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו דמי טרפה

גמ׳ תנו רבנן המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור פירות ונמצא טבלים יין ונמצא יין נסך מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים

רבי שמעון בן אלעזר אומר דברים שהנפש קצה בהן יחזיר להן את הדמים ושאין הנפש קצה בהם ינכה להם את הדמים ואלו הן דברים שהנפש קצה בהן נבילות וטריפות שקצים ורמשים ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהן בכורות טבלים ויין נסך

בכור ולימא ליה מאי אפסדתך

לא צריכא כגון דזבין ליה ממקום מומא דאמר ליה אי לאו דאכלת הוה מחזינא ליה ושרי ניהליה כרבי יהודה

טבלים הוה מתקיננא להו ואכלנא להו יין נסך על ידי תערובת וכרבן שמעון בן גמליאל

דתנן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יין נסך שבו

הדרן עלך כל פסולי המוקדשין

מתני׳ על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אף על פי שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם רבי יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת

גמ׳ אמאי פסח ועור כתיב

כתיב נמי כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא

כל מום רע חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין

ואימא מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אלמה תנן נפגמה אזנו מן החסחוס ולא מן העור

כל מום רע ריבויא הוא אי הכי מומין שבסתר נמי אלמה תנן חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו והפנימיות שנעקרו

נעקרו אין נפגמו ונגממו לא בעינא מום רע וליכא אי הכי מום עובר נמי אלמה תנן ולא מן העור

מום עובר סברא הוא השתא מיפרק לא פרקינן עלויה משחט שחטינן עלויה דתניא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ בבעלי מומין הכתוב מדבר

אתה אומר בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה הרי בהמה טמאה אמור הא מה אני מקיים אשר לא יקריבו ממנה הוי אומר זה בעלי מומין שנפדו

יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ מי שאינה קריבה כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר

איבעית אימא אם כן פסח ועור למה לי

נסדקה אף על פי שלא חסרה תנו רבנן הסדק כל שהוא הפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים מכלל דסדק בידי שמים לא

אלא סדק ופגימה בין בידי שמים בין בידי אדם וכמה שיעור פגימה כדי שתחגור בה ציפורן

נקבה מלא וכו׳ תנו רבנן כמה נקיבת האוזן מלא כרשינה רבי יוסי ברבי יהודה אומר בכעדשה ואיזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם רבי יוסי בן המשולם אומר יבשה כדי שתהא נפרכת

תנא קרובין דבריהן להיות שוין דבריהן דמאן אילימא דתנא קמא ורבי יוסי בן המשולם טובא איכא אלא דתנא קמא ורבי יוסי ברבי יהודה

כעדשה אין בציר מכעדשה לא ורמינהי מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירה והמחט והמקדח והמכתב

תלמוד לומר ולקחת כל דבר שנלקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת

וקתני סיפא אמר רבי יודן ברבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילת

וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ואם תאמר במילת היו רוצעין היאך עבד כהן נעשה בעל מום הא אין רוצעין אלא בגובה של אוזן

אמר רב חנא בר קטינא לא קשיא כאן לשחוט כאן לפסול

מאי כרשינה אמר רב שרביא הינדא

בעא מיניה רב הושעיא מרב הונא רבה כרשינה הנכנסת ויוצאה או כרשינה העומדת אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי

דתנן השדרה והגולגולת שחסרו כמה חסרון בשדרה ולא יהא מטמא באהל בית שמאי אומרים שתי חוליות ובית הלל אומרים חוליא אחת ובגולגולת בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות

ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה כדי שינטל מן החי וכמה אמר ליה רב תחליפא בר אבודימי הכי אמר שמואל כסלע

ואיתמר רב ספרא אמר שמעתתא אמר ליה ורב שמואל בר יהודה אמר מתניתא אמר ליה וסימניך תני רב שמואל בר יהודה

ואמר ליה אם כן עשיתה דברי בית שמאי ודברי בית הלל אחד דתנן מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו מלא אגרוף גדול וזהו אגרופו של בן אבטיח אמר רבי יוסי וישנו כראש גדול של אדם

נעשה בידי אדם שיערוהו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון של האיטלקי וכסלע נירונית וישנו

גלול כלפי מעלה